שלום מגיע לקוריאה: בואו להבין למה

כשהשלום מראה את פניו, ומניות חברות הנשק מנשק מְטוּטֶלֶת, עלינו לעשות יותר מאשר רק לעודד. עלינו להימנע מאי הבנה מאיפה מגיע השלום. עלינו להכיר בכוחות שרוצים להשמיד אותו. אנחנו צריכים לעבוד כדי שזה יחזיק מעמד ולהתרחב.

יש משהו מאוד מעוות באמונה שהגורם העיקרי למתיחות בין ארצות הברית לצפון קוריאה הוא מה שהפחית את המתח שם. בקנה מידה אישי אני חושב שנוכל להבין את זה. אם אתה צועק עלבונות ואיומים מעבר לרחוב על מישהו והוא יחזיר לו טובה, וזה נמשך עד שצד שלישי מתערב ומציע לפתור את הסכסוך, אז אתה לא יכול להכריז שהאדם שצעקת עליו סוף סוף נכנע ונסגר למעלה כי צעקת מספיק חזק. למעשה, ההכרזה על כך מסתכנת בהתחלה של הצעקות בחזרה.

החלת אותה הבנה על קוריאה מעכבת על ידי כמה הרגלי חשיבה מטורפים באמת אך נפוצים. ראשית, יש את האמונה שבגלל שאני אזרח ארה"ב ולא בריון תוקפני ולא מתעניין בשום צורה בצפון קוריאה ואף אחד מהחברים שלי לא, מדוע אז אותו הדבר חייב להיות נכון לגבי ממשלת ארה"ב. לטעות זו מצטרפת התפיסה שההיסטוריה לא חשובה והמושג המטורף של "אינטרס לאומי" מובן כמשהו משותף לכולם במדינה ולממשלה שלה. אם יש לך מניות בלוקהיד מרטין ורוצה שלום, האינטרסים שלך אפילו לא עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלך, לא משנה לאלו של ג'ון בולטון וביל גייטס.

שנית, יש את האמונה שהדאגה לאפוקליפסה גרעינית יצאה מהאופנה, שזה פשוט כל כך שנות השמונים, כי ככה הטלוויזיה גורמת לזה להיראות, למרות שהסיכון גדל וההבנה של הסיכון השתנתה כך שלמעשה אנו מבינים שפחות גרעינים יגרמו יותר נזק ממה שרוב האנשים דמיינו בשנות ה-1980.

אם ההיסטוריה והעובדות אכן חשובות, אז עלינו לקחת את העובדות הללו ברצינות. ממשלת ארצות הברית חילקה את קוריאה לשניים. ממשלת ארצות הברית כפתה דיקטטורה אכזרית על דרום קוריאה. הדיקטטור הדרום קוריאני של ארצות הברית עזר לפתוח במלחמה שבה הרסה ארצות הברית את רוב ערי צפון קוריאה. ארצות הברית מנעה מהמלחמה להסתיים רשמית או משתי הקוריאות להתאחד במשך למעלה מחצי מאה. ארצות הברית הטילה סנקציות אכזריות על תושבי צפון קוריאה במשך למעלה מחצי מאה. ארצות הברית איימה על קוריאה הצפונית והמיליטריזה את דרום קוריאה שעל צבאה היא שמרה על שליטה בזמן המלחמה במשך למעלה מחצי מאה.

צפון קוריאה ניהלה משא ומתן על הסכם פירוק נשק עם ארה"ב בשנות ה-1990 ולרוב עמדה בו, אך ארה"ב לא. ארצות הברית כינתה את צפון קוריאה חלק מציר של רשע, השמידה את אחד משני החברים האחרים של הציר הזה, ומאז איימה להשמיד את החבר השלישי. ומאז, צפון קוריאה אמרה שהיא תנהל משא ומתן מחדש אבל בנתה את הנשק שלדעתה יגן עליה. היא אמרה שהיא תנהל משא ומתן מחדש אם ארה"ב תתחייב לא לתקוף אותה שוב, תפסיק לשים טילים בדרום קוריאה, תפסיק לטוס להתאמן במשימות גרעין ליד צפון קוריאה. במקום לעצור את ההתנהגויות הללו, ארצות הברית הגבירה את האיומים, בעוד שצפון קוריאה הגיבה.

כעת התערב צד שלישי: ממשלת דרום קוריאה, עם דחיפה גדולה מהעם הדרום קוריאני שזרק את הממשלה הקודמת שסירבה לעמוד מול ארצות הברית - ועם דחיפה גדולה מצד דרום קוריאה וצפון קוריאה (בואו תתחיל רק לומר קוריאנית) פעילי שלום ופעילי שלום מרחבי העולם. דרום קוריאה הסכימה לאיומי מלחמה נוספים ולפירוק נשק. זה אומר, אם ימשיכו לפעול, לא עוד טיסות תרגול, לא עוד ציוצים מוות נשיאותיים מהגיהנום, לא עוד בסיסים שנבנו ונשקים מותקנים - למעשה הסרה הדרגתית של אותם כלי נשק, בסיסים וחיילים שנמצאים שם. (אנחנו כמובן יכולים לתת לכל אדם שנפגע עבודה טובה יותר ומשתלמת יותר בפחות כסף במפעלים שלווים.)

עכשיו אם מישהו בממשלת ארה"ב רוצה לקחת קרדיט על השלום, בכל האמצעים שיתנו לו. הפוך את זה לדבר חיובי להיות למען השלום. קל מאוד לבחור שלום כאשר אתה שולט באמצעים למלחמה, ועלינו לגרום לבעלי הכוח לשקול את היתרונות של האני המיידי שלהם בבחירה בו. אבל אם מישהו רוצה להעמיד פנים שהשלום נוצר באמצעות איומים וסנקציות, אותם הדברים שיצרו את הבעיה, הוא מסכן את חיי כולנו. זו לא הגזמה. זו המשמעות של מלחמה גרעינית, אפילו מלחמה גרעינית קטנה.

ואם צפון קוריאה תיפטר מהגרעינים שלה, ואז ארצות הברית תתקוף אותה, כולנו יכולים לשכוח מכל מדינה קטנה שתוותר אי פעם על הגרעין שלה בכל מקום על פני כדור הארץ - וכנראה נוכל לשכוח את כדור הארץ.

ארצות הברית לעולם לא תעשה דבר כזה, אתה אומר, אבל הייתי ממליץ לך לשאול את הלובים, העיראקים, האפגנים, התימנים, הסומלים, הווייטנאמים, רוב אמריקה הלטינית, הפיליפינים, ה. . . ובכן, פשוט תשאל את 96% האחרים, כל אחד מהם.

כאשר ארה"ב עשתה הסכם גרעין עם איראן, זה היה הסכם שארצות הברית תפסיק באופן בלתי מוסרי, בלתי חוקי, קטסטרופלי, מטומטם, ובאופן סדיסטי - ובאופן דו-מפלגתי - מאיימת מלחמה על איראן. זה לא היה מוצדק בשום דבר אחר, למרות שלעולם אין שום נזק בהגבלות הולכות וגדלות על גרעין, שאמור להיות מיושם ברחבי העולם, לא רק על איראן.

לפי גאלופ, רוב המדינות שנסקרו רואים בארצות הברית את האיום הגדול ביותר לשלום עלי אדמות. אין ספק שתושבי קוריאה (כל קוריאה) מבינים זאת. גם תושבי ארצות הברית צריכים להבין את זה.

אם עובדי ממשלת ארה"ב היו נשבעים שבועת היפוקרטס, ארה"ב תוציא מיד את הטילים שלה, את הצבא ואת אפה מחצי האי הקוריאני ותיתן לשלום להתקדם.