רוברט סי קוהלר: הצורך בהבנה לא מפסיק

זו השנה השנייה ברציפות, שעון יום הדין נקבע - על ידי מדענים המנתחים את הסכנות העומדות בפני כדור הארץ עקב ניצול אנושי וגיאופוליטיקה בנשק גרעיני - ל-90 שניות עד חצות. במילים אחרות, לפחד. תפחד מאוד.

הסכנות כוללות פיתוח מתמשך של נשק גרעיני על ידי מעצמות לאומיות גדולות וקטנות כאחד, בשילוב עם מלחמות הטבח הנוכחיות של כדור הארץ - באוקראינה, פלסטין ובמקומות אחרים - והאפשרות ההולכת וגדלה שהם עלולים להפוך לגרעיניים. במילים אחרות, החשיבה הקולקטיבית של הציוויליזציה האנושית נשארת לכודה במודאליות אנחנו-מול-הם. אחד ההיבטים המוזרים ביותר של זה שהעלון ציטט היה העובדה שהבינה המלאכותית החלה להשתלט על גורלנו:

"השימושים הצבאיים בבינה מלאכותית מואצים. שימוש נרחב בבינה מלאכותית כבר מתרחש במודיעין, מעקב, סיור, סימולציה והדרכה. מדאיגים במיוחד נשק אוטונומי קטלני, המזהה ומשמיד מטרות ללא התערבות אנושית. החלטות לשלוט בבינה מלאכותית על מערכות פיזיות חשובות - בפרט, נשק גרעיני - אכן עלולות להוות איום קיומי ישיר על האנושות".

הצטרפו אלי כשאני משחרר את צעקת האימה וחוסר האמון של ילד.

וכמובן כל זה בשילוב עם קריסת האקלים המתמשכת של כדור הארץ. כפי שציין העלון, 2023 הייתה השנה החמה ביותר שתועדה אי פעם, פליטת גזי החממה עדיין במגמת עלייה, הקרח עדיין נמס באנטארקטיקה ו. . . אה, אנחנו לא מתייחסים לזה ביעילות. אתה יודע, אנחנו עדיין עסוקים מדי בלשחק מלחמה ולנצל את מה שנשאר ממשאבי כדור הארץ.

כך התארגנה הציוויליזציה האנושית - ושום דבר לא יכול לשנות אותה, נכון? נראה שזוהי הגישה של חלק גדול מהתקשורת, שמקשרת במידה רבה את החדשות שהיא מביאה לנו במשיכת כתפיים מיינסטרים. קריסת אקלים? מלחמה גרעינית והשמדה עולמית? זה יותר מדי מסובך לכתוב עליו. יאללה, יש לנו בחירות בפתח. אנחנו נגד אותם!

זה, בכל אופן, מה שעלה לי כשקראתי סיפור ב- וושינגטון פוסט שלשום, שניסה כל הזמן להצביע על כך שהמדינה קורסת למה שהיא כינתה "שבטיות", כלומר, שמאל מול ימין, כששני הצדדים משוכנעים באותה מידה בצדקתם ובאותה מידה נוטרים כלפי החבר'ה האחרים. שני הצדדים - מבינים? כשהתקשורת הארגונית משרתת אותנו כך את הפוליטיקה, היא מציגה את ה"אובייקטיביות" (המרכזית) שלה, שהיא, מבחינתה, פשוט מציאות ולא משהו שצריך לנתח באופן ביקורתי.

הבעיה, לפי ניתוח מרכז, היא שהמדינה הולכת ומקוטבת, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה תרבותית. בצד אחד יש לך את טראמפ והרפובליקנים של MAGA. מהצד השני, יש לך תומכים של ברני סנדרס. די מפחיד! ארה"ב מעולם לא הייתה מפולגת כל כך, מציין הסיפור, ככל הנראה כשלה בזכרון עבדות, לינץ' של ג'ים קרואו, חדרי שירותים מופרדים בין גזעים וכדומה.

עם זאת, מה שהכי מטריד אותי בסיפור היה משיכתו לכמה מדענים חברתיים שהסבירו לנו את טבעה של האבולוציה. בעוד, כן, בני אדם למדו לעבוד יחד במשך אלפי שנים ויצרו קהילות המקיימות את עצמן, כלומר שבטים, "ההתפתחות של שיתוף הפעולה דרשה שנאה מחוץ לקבוצה", לפי סוציולוג ייל. במילים אחרות, לא יכול להיות "אנחנו" בלי "הם" שאורב ממש מעבר לעיקול - לא רק שונה מאיתנו אלא מפחיד, מאיים וללא ספק מרושע.

אמנם לסיפור הפוסט לא היה כל קשר ל-Bulletin of the Atomic Scientists ולפרוגנוזה הגלובלית שלו בין 90 שניות לחצות, אבל בכל זאת הרגשתי משיכה של אדישות כלפיו, בכך שהוא נשאר כלוא בשקט בארצות הברית-מול- הלך הרוח שלהם שהופך את החשיבה הקולקטיבית האנושית ואלוהים אדירים, שיתוף פעולה גיאופוליטי לבדיחה צינית. זה לא יקרה. מלחמה היא בלתי נמנעת. כך גם התקציב הצבאי שלנו בטריליון דולר. יש שאלות?

השאלה העיקרית שלי היא זו: איך אתה מעז למשוך בכתפיים לשעון יום הדין, לנוכח הבלתי נמנע של קריסת האקלים, מההתרחבות המתמשכת של הגרעין והוודאות הסופית של מלחמה גרעינית. . . אם שום דבר לא ישתנה?

אנחנו מסוגלים לחשוב יותר גדול מזה! זה המסר האולטימטיבי של מדעני האטום, ולצורך אישור אני פונה אליו World Beyond War, מה שמצביע על כך שעצם האבולוציה היא הרחבת החשיבה שלנו לאמץ מציאויות גדולות מתמיד של שיתוף פעולה, חיבור והבנה. ולא רק זה, הריגת אחינו היא לא התוצאה הפשטנית של מה שה-DNA שלנו אומר לנו לעשות אלא יצירה פוליטית של אלפי השנים האחרונות שהיא הכל מלבד מקובלת אוניברסלית.

"לפי המיתוס, מלחמה היא 'טבעית'", א World Beyond War מציין מאמר. "עם זאת נדרשת התניה רבה כדי להכין את רוב האנשים להשתתף במלחמה, והרבה מאוד סבל נפשי נפוץ בקרב אלו שלקחו חלק. . . .

". . . (אנחנו) צריכים להבין את המלחמה כיצירה התרבותית שהיא ולהפסיק לדמיין אותה כמשהו שנכפה עלינו על ידי כוחות שאינם בשליטתנו. . . .למעשה, מלחמה אינה נדרשת מאורח חיים או רמת חיים מסוימת מכיוון שניתן לשנות כל אורח חיים, כי פרקטיקות בלתי בנות קיימא חייבות להסתיים בהגדרה עם או בלי מלחמה, ומכיוון שמלחמה למעשה מרוששת חברות המשתמשות בה”.

במילים אחרות, מלחמה היא לא תוצאה של אבולוציה אלא לגמרי לא מפותח היבט של מי שאנחנו. האנושות אכן "התפתחה עם הרגלים של שיתוף פעולה ואלטרואיזם", ובכך יצרה קהילות של חיבור ותמיכה טרנס-אישית. וכן, לכל קהילה יש יתרון, שמעבר לו מתנשא הלא נודע. אבל כשאנו פוגשים את הלא נודע, איננו צריכים לראות בו, באופן פשטני, כ"האויב", אלא כחלק מקהילה גדולה יותר, הדורשת הבנה גדולה יותר. הצורך שלנו להבין אף פעם לא מפסיק.

(רוברט קוהלר הוא עיתונאי עטור פרסים בשיקגו וסופר בסינדיקציה ארצית. ספרו, "Courage Grows Strong at the Wound", זמין. פנה אליו בכתובת koehlercw@gmail.com, בקר באתר האינטרנט שלו בכתובת commonwonders.com. האלבום החדש שלו שיצא עם שירה ואמנות מוקלטת, "שברי נשמה", זמין כאן: https://linktr.ee/bobkoehler.)