פעיל שלום מוביל את מפלגת העבודה

אני תוהה אם אנשים בארצות הברית מבינים מה זה אומר שלמפלגת הלייבור בלונדון יש עכשיו פעיל שלום שאחראי עליה. ג'רמי קורבין אינו דומה לאף פוליטיקאי אמריקאי. הוא לא מעדיף "רק המלחמות החכמות" או מעדיף רציחות של מזל"טים על פני פלישות מסיביות. קורבין מתנגד למלחמות, והוא פועל להפסקת המיליטריזם. הוא היה כאן בוושינגטון לאחרונה וניסה לשחרר בריטי מגואנטנמו. הוא יושב בראש קואליציית Stop the War, אחד מארגוני השלום הגדולים בבריטניה. הוא נפגש עם פעילי שלום זרים, כמוני, שאינם יכולים אפילו להיכנס לאותה השקפת עולם, ופחות לאותו חדר, עם אף מנהיג אמריקאי.

כשקורבין ואני דיברנו בשלום אירוע בלונדון לפני ארבע שנים, הוא הוצג על ידי אנדרו מאריי כעובד בפרלמנט עם "חבורה של אדוני מלחמה". קורבין הסכים: הפרלמנט מורכב מאדוני מלחמה ופושעי מלחמה, הוא העיר.

קורבין באותה נקודה זיכה את קואליציית עצור את המלחמה בכך שסייעה במניעת התקפה על איראן בשנים האחרונות, בדיוק כפי שהאמנתי שתנועת השלום האמריקאית ראויה לקרדיט, ועושה זאת שוב השנה.

קורבין כינה את הרעיון שנדרש יותר זמן כדי לסיים עבודה באפגניסטן "עומס של טוש". הוא גם ציין ששני הצדדים הנלחמים בלוב יכולים להחליף חלקים עבור הרובים שלהם, מכיוון שלשניהם היו רובים שסופקו על ידי בריטניה.

קורבין לא סתם קורא לפושעי מלחמה "פושעי מלחמה". הוא מתכוון לראות אותם עומדים לדין, כולל טוני בלייר, שקורבין רוצה לראותו מואשמים על המתקפה על עיראק ב-2003, שקורבין כמובן התנגד לה.

קורבין לא רק מתנגד למיליטריזם באופן רטורי. הוא רוצה לסגור את זה. הוא מתנגד לבונדוג הגרעיני של טריידנט ומתכוון לסגת את בריטניה מנאט"ו. אילו חברות נאט"ו אחרות עשויות ללכת בעקבות בריטניה?

קורבין לא רק מביע סנטימנטים נחמדים לגבי עתיד רחוק ללא נשק גרעיני. הוא תומך בפירוק חד-צדדי מנשק על ידי בריטניה, בהתאם להסכם אי-ההפצה.

קורבין לא רק מהרהר על פתרונות לא צבאיים בסוריה אלא מבקש למצוא אותם ולמנוע פעולה צבאית שמחמירה את המשברים. הוא מתכנן לעצור תקיפות אוויריות בריטיות ממטוסים או מל"טים בסוריה. הוא גם מזכיר את הנושא הלא נוח של "כמה מבעלי בריתנו כביכול באזור" המספקים נשק ומימון לדאעש - ומציע לנתק זאת במקום להדליק את האש עם עוד כלי נשק והתקפות.

קורבין אפילו מתנגד להצטברות מתמדת של עוינות כלפי רוסיה, ומאשימה את נאט"ו בהתרחבות ובמערב ביצירת המשבר באוקראינה. הוא אינו מתרץ על מעשי פשיעה של רוסיה, אלא אשם בתוקפנות ובצביעות של ארה"ב ואירופה.

ולמרות שקשה לאמריקאים לדמיין את זה, קורבין מתנגד לטבח ההמוני של פלסטינים על ידי ישראל.

שעות לאחר שנבחר למנהיג מפלגת הלייבור, קורבין דבר בשבת בעצרת ענקית למען פליטים בכיכר הפרלמנט, והאשימה את משבר הפליטים בסיבתו, והכריזה שהוא לא יתמוך במדיניות העבר של למהר שהעולם יפתח מלחמות.

אמריקאים החלו להאמין שפוליטיקאים שתומכים, מקדמים, סובלים או מממנים מלחמות יכולים להיות "מבקרי מלחמה" על ידי הצעת שינויים שונים במכונת המלחמה.

ברני סנדרס מתמקד בנושאי כסף, מיסוי על עשירים, הוצאה על עניים, אך עד כה הורשה לעסוק בפרקטיקה הכללית של דיבור רק על 46% מההוצאות לפי שיקול דעת פדרליים שאינם צבאיים. אף אחד לא שאל אותו על 54% שלפי חישוב פרויקט העדיפויות הלאומי הוא צבאי. איש לא שאל אותו אם אייזנהאואר צדק בכך שהוצאות צבאיות מייצרות מלחמות. הנה 25,000 אנשים שרוצים לדעת אם וכמה סנדרס ירצה לקצץ בהוצאות הצבאיות.

סנדרס שותק על התמיכה הציבורית בשני, לא אחד, מקורות הכנסה גדולים: מיסוי על העשירים (שהוא נגמר) וקיצוץ הצבא (שהוא נמנע). כשהוא נשאל על מלחמות ואומר שסעודיה צריכה לשלם עליהן ולהנהיג אותן, אף אחד לא שאל אם המלחמות עצמן טובות או לא או איך המשטר הרצחני התיאוקרטי בסעודיה שמבקש בגלוי להפיל ממשלות אחרות ומוריד פצצות מצרר אמריקאיות על תימן יהפכו את המלחמות לכוחות לתמיד. ממתי זה "סוציאליזם"?

אם תכנס לאתר של ברני ותלחץ על סוגיות ולחפש מדיניות חוץ זה פשוט לא שם. בארצות הברית, מותר למועמדים לתפקידים גבוהים פשוט לשתוק כמה הם יקצצו בצבא, אפילו בטווח של 100 מיליארד דולר. האם סנדרס, או האם מישהו מהמועמדים האחרים, מעדיף 45 מיליארד דולר בנשק חינמי נוסף לישראל המשולם על ידי הציבור האמריקאי, שסנדרס בדרך כלל רוצה לחסוך בהוצאות פחות מזה? מי יודע.

ג'רמי קורבין זכה זה עתה בהנהגת מפלגת הלייבור על ידי קידום הסוציאליזם בבית ומחוצה לה. ממה אנחנו מפחדים?