מאת דוד סוונסון
הייתי במוסקבה כמה ימים עכשיו ועדיין לא פגשתי אוליגרך (אם כי אולי הם לא מזדהים). פגשתי יזם בשם אנדריי דוידוביץ'. הוא הקים מספר חברות מאז הראשון שלו ב-1998, כולל א חברת תוכנה, סוכנות שיווק, חברת הוצאה לאורוכו'. הוא אומר שלוקח 5 ימים ליצור חברה חדשה ברוסיה.
הוא מודה לחברים בארה"ב על טכנולוגיה, מחקר וידע. הוא אומר לממשלת ארה"ב תודה על כלום.
דוידוביץ' בקשר כבר שנים עם ארצות הברית מרכז יוזמות אזרחיות, הארגון המצוין שיכול להביא אתכם לרוסיה כדי ללמוד הכל, ושהביא כ-6,000 אנשי עסקים ונשות רוסים, כולל דוידוביץ', לארה"ב במהלך המלחמה הקרה הקודמת.
הוא גם יצר מוצלח ביותר פלטפורמה אקטיביסטית מקוונת ליצירת יוזמות אזרחיות, שנמצאות כעת בשימוש ב-520 ערים ברוסיה. שם האתר מתורגם כ- citizen.ru. דוידוביץ' אומר שמקור השראה היה האתר האמריקאי SeeClickFix.com. האתר הרוסי עובד בשיתוף פעולה עם מקבילה רוסית לגוגל (ודוידוביץ' אומר שגוגל רצתה לקחת את הפלטפורמה שלו לכל אירופה אבל לא יכולה בגלל הסנקציות האמריקאיות על רוסיה).
האתר הרוסי עושה שימוש בחוק המחייב גורמים ממשלתיים להגיב לחששות הציבור תוך 30 יום (ובנכונות הציבור לעשות פיניאטה וירטואלית של מי שלא עושה זאת). באתר אתה מזהה את מיקומך ומפרסם בעיה שאתה רוצה לתקן. הפוסט שלך עשוי להיות מקובץ עם אחרים בקטגוריה (או עלול להיחסם אם לא רציני, מתאים וכו'). אבל אם אחרים תומכים בפוסט שלך, ואם התקשורת תסקר אותו, אתה עלול בסופו של דבר להפעיל לחץ ציבורי רב.
ביום שישי, אומר דוידוביץ', הוא שמע מגורמים באירקוצק שדרשו לדעת איך הוא יכול להעז ליצור פרויקט שדורש מהם, ולהעלות אותו בעיתון, מבלי לקבל אישור קודם. דוידוביץ' אומר שהוא השיב: "כשפייסבוק הופיעה במחשבים באירקוצק, האם צוקרברג ביקש את רשותך?"
פעם קיבל דוידוביץ' מייל מכפר בקרים שלא היו בו מים נקיים מעולם, לא כשהיה חלק מברית המועצות, לא כשהיה חלק מאוקראינה, ולא מאז שהצטרף מחדש לרוסיה. המייל הזה הודה לדוידוביץ' על כך שלכפר יש עכשיו סוף סוף מים טובים. סיפורים כאלה אפשר למלא שעות, הוא אומר.
היזם הזה אקסטרה אודינר אמר שראשי ערים וממשלות ערים רבות מתנגדים למעורבות ציבורית ואינם רוצים פרסום רע, אך אחרים עומדים בתור לעבודה אקטיבית עם הפרויקט שלו, ומציגים את הבעיות שהעלה הציבור בישיבות הממשלה כדי לטפל בהן.
דוידוביץ' הוא מתנגד למדי של הנשיא ולדימיר פוטין, ובכל זאת התבקש להציג בפני הלשכה הציבורית, מעין קבוצת ייעוץ שיצר פוטין. המצגת התקבלה יפה. אנשים בממשלת פוטין משתמשים כעת בפרויקט שלו. וקבוצות אחרות עושות שימוש בקוד הקוד הפתוח שלה.
דוידוביץ', שאומר שהוא לא אוהב את פוטין, ושיש לו פוסטים בפייסבוק המתנגדים לפוטין, כן אומר שהסנקציות האמריקניות קירבו אותו לפוטין, ושהוא יתאחד עם פוטין עד לסיום הסנקציות, ואז יחזור למתוח עליו ביקורת. .
"הסנקציות אינן משפיעות על פוטין; הם משפיעים עליי", אומר דוידוביץ', שאינו יכול למכור לארה"ב. מצד שני, הוא אומר, הוא שמח מאוד שדל וסיסקו לא יכולות למכור לרוסיה. (וכשהם אכן יחזרו לרוסיה, הוא מבטיח לשרוק על כל שחיתות שהם עוסקים בה.)
שאלתי את דוידוביץ' אם ממשלת ארה"ב לא הייתה צריכה להציע סיוע אמיתי, משהו כמו תוכנית מרשל הפגומה אמנם, לרוסיה בשנות ה-1990. דוידוביץ' אמר שהוא מעדיף לא לקבל עזרה מהסוג שארה"ב אכן הציעה, לשלוח אנשים לשוחד ולהשחית, לשלוח ל-IMF תנאי הלוואה פוגעניים וכו'.
כמו עם רוסים רבים (וכמובן גם אמריקאים רבים) מצאתי את עצמי מסכים מאוד לגבי אחוז גדול ממה שהיה לאיש הזה לומר - עד שהוא הכריז "אני אוהב את טראמפ. אני אוהב את דרך החשיבה שלו. הוא גבר אמיתי. הוא איש עסקים!"
לִצְחוֹק?
בוכה?
אם היה לנו חוק המחייב שהדרישות שלנו ייענו תוך 30 יום, לטראמפ היו נשארים 29 בתפקיד. אני מקווה שנפתור את זה איכשהו, אבל אם טראמפ יכול לעשות משהו טוב לרוסיה מעכשיו ועד אז אני אהיה מרוצה כמו כולם. ואם אצליח להבחין ב"דרך חשיבה" בהצהרותיו אני אשמח מאוד.
