כן, דוביה, עכשיו אני מתגעגע אליך

By דוד סוונסון

כאשר ג'ורג' וו. בוש טען לתקיפה והרס של האומה העיראקית, הוא העלה טענות שאם היו נכונות, לא היו מצדיקות דבר. והוא הציע כראיה לטענות הללו פיסות מידע הונאה, בלתי סבירות ואפילו מגוחכות. אבל הוא היה צפוי להביא ראיות. לא הייתה הנחה שצריך פשוט לקחת אותו באמונה.

הסטנדרטים האלה נעלמו.

החוכמה הרווחת שלדימיר פוטין פרץ למיילים דמוקרטיים ורפובליקנים והזין את הדמוקרטים לוויקיליקס שעשתה דה-לגיטימציה לבחירות לגיטימיות אחרת, אינה מבוססת על שום ראיה ציבורית, ואף אחת מהן לא מתבקשת על ידי רוב המאמינים.

ההנחה שהחזקת נשק מצדיקה תקיפה הייתה אבסורדית בעליל בשנת 2003. ארה"ב החזיקה בגלוי את כל הנשק שלטענתה היה לעיראק. הנחת היסוד ש(חשיפת) מזויפת פוגעת, במקום להקל, בשלמות הבחירות, היא מופרעת בהחלט בשנת 2016. ויקיליקס וכל מקור(ים) ראויים לתודה שלנו.

אבל רמת הראיות השתנתה. בהחלט ייתכן שממשלת רוסיה פרצה את המיילים. יתכן אפילו שרוסיה הייתה המקור לוויקיליקס, ושג'וליאן אסאנג' וקרייג מורי הוזים או משקרים, שביל ביני טועה, ושניתן להסביר את כל החריגות בטענות על פריצה רוסית. אבל הציפייה שצריך להביא איזושהי ראיה כבר לא קיימת.

אחת הסיבות לכך היא שבמהלך שנות אובמה נפתחו מלחמות ללא דיונים ציבוריים וקמפיינים שיווקיים. המשך והסלמה של המלחמה באפגניסטן נעשו פשוט, ללא דיון. המשך המלחמה בעיראק - שעדיין נמשכת - נעשתה מבלי להידרש להתיימרות ששימשו להסלמה בשנת 2003. שיגור מאות מיני מלחמות בצורה של רציחות של מזל"טים הוציא את הדיון הציבורי מהתמונה בהגדרה, בדיוק כפי שהנשיאות החזקת כפתור גרעיני סייעה לדמיון מחדש בן עשרות שנים של הקונגרס כקבוצה של ליצני חצר.

כאשר אובמה העלה טענות בלתי מוכחות ובלתי סבירות על מעשי טבח מתקרבים בלוב או בעיראק, או שימוש בנשק כימי בסוריה, או מטוסים שהופלו באוקראינה, או הפיכות באוקראינה, או טרוריסטים "מתונים", או גרעין איראני, או הצלחה במלחמת מזל"טים. תימן, או האופי או החוקיות של רציחות רחפנים, לא הייתה בקשה כללית לראיות. אפילו עם הטענות על נשק כימי סורי ב-2013, הציבור והקונגרס אמרו לא להסלים את המלחמה בצורה גלויה, אך לא התמקדו בדרישת ראיות לטענות.

היכנסו לטראמפ, כשהוא מצהיר על הרצון (להמשיך) "להרוג את משפחותיהם" ו"לגנוב את הנפט שלהם", והלך כל היגיון לטעון כל טענה מפוקפקת הזקוקה לראיות כלשהן. אם הטראמפיסטים יאמינו במיליוני מצביעים חוזרים רק בגלל שהוא אומר זאת, האנטי-טראמפיסטים יאמינו לכל סיפור נגד טראמפ ורוסיה רק ​​בגלל שה-CIA אומר זאת.

חשיבה זו אינה בהכרח מודעת ומפורשת. אלה שמתכוונים לקחת את ה-CIA באמונה נשארים גאים בבחינת העדויות לשינויי האקלים. אבל כשאתה משלב אנטי-טראמפ עם פרו-הילרי פלוס שנאת זרים פלוס הדמוניזציה של פוטין, יש אנשים שמאבדים כל פרספקטיבה. וכאשר 13 השנים האחרונות הועברו לשחוק את הרעיון שתיק פומבי נגד יעד זר צריך לכלול ראיות, המכירה מתבצעת די בקלות.

אז כן, אני מתגעגע לימי דוביה. אני מתגעגע לימים שבהם ממשלת ארה"ב העמידה פנים שהיא לא מענה. הנשיא "הנבחר" מבטיח כעת לענות. למה? מכיוון שהנשיא אובמה אסר על העמדה לדין של עבירת העינויים, איפשר לעינויים להימשך, העביר חלק גדול מהם במיקור חוץ, והחליף חלק גדול מתוכנית העינויים בתוכנית רצח חדשה (באמצעות רחפנים). ומכיוון שהתקשורת האמריקאית העמידה פנים שעינויים היו חוקיים תחת בוש והפכו איכשהו לבלתי חוקיים על ידי "צו ביצוע" של אובמה, שאינו חוק.

אני מתגעגע לימים שבהם בתי כלא חסרי חוק כמו גואנטנמו שהחזיקו אנשים בכלא ללא אישום או הרשעה נחשבו מבישים וראויים לביטול. אלה אובמה כביכול קיבל חוקיות עם "צו ביצוע" אחר. עכשיו טראמפ אומר שהוא יארוז את בתי הכלא.

אני מתגעגע לימים שבהם מעקב המוני לא חוקתי, או גירוש המוניים, או שכתוב חוקים על ידי נשיאים היה אסור ושערורייתי. עכשיו הדברים האלה מקובלים בדרך כלל. אז הנה השאלה שלי לאמריקאים ליברליים טובים:

איך ההדחה של בוש לא מצליחה לך?

לתת לעבירות הניתנות לדין של בוש לגלוש כמעט הצריך לתת לאובמה להחליק, שכן הייתה חפיפה כזו. אבל עכשיו יצרת נשיאות של כוח אימפריאלי באמת.

מטרת ההדחה וההדחה של בוש לא הייתה להפוך את דיק צ'ייני לנשיא, ולא יותר מהעניין של לימוד היסטוריה הוא שבית הספר שלך הקצה את הכיתה הזו למאמן הכדורגל.

מטרת ההדחה של בוש הייתה ליצור נשיא צ'ייני מחשש שיודחו, ואחריו נשיאים אחרים מחשש שיודחו.

למה קרייני כדורסל יכולים להבין שאלן גרייסון של דיוק לא יכשיל את היריבים השנה אם הוא היה מושעה למשחק או שניים כשעשה זאת בשנה שעברה, אבל אנליסטים פוליטיים לא יכולים להבין את זה אם בוש היה מודח, או אפילו אם נעשה מאמץ להדיח אותו, אולי לא יהיה לנו עכשיו - כמו הודו - ימני לאומני חובב טוויטר שמתכונן ליצור רישומים מוסלמים ולאכוף פולחן דגל?

אז הנה רעיון. אנחנו לא יכולים לחזור אחורה בזמן. אבל אנחנו יכולים להתחיל עכשיו. טראמפ עומד להפר את האיסורים החוקתיים על מתנות מקומיות וזרים ו"תגמולים" ביום הראשון, וכנראה יתחיל לצבור עבירות מקוריות כמו גם מוכרות הניתנות להפלה במהלך השבוע הראשון שלו.

אבל בדיוק כפי שהדרך היחידה שניתן להעלות על הדעת להכניס את טראמפ לתפקיד הייתה למנות את הילרי קלינטון, הדרך הבטוחה ביותר לדרדר מסע ההדחה נגד טראמפ תהיה להעמיס עליו טענות מפוקפקות לגבי רוסיה.

תראה אם ​​אתה יכול לחזות מה יעשו הדמוקרטים.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

מאמרים נוספים

תורת השינוי שלנו

איך לשים קץ למלחמה

אתגר העבר לשלום
אירועים נגד מלחמה
עזרו לנו לצמוח

תורמים קטנים ממשיכים לנו להמשיך

אם תבחר לתרום תרומה חוזרת של לפחות $15 לחודש, תוכל לבחור מתנת תודה. אנו מודים לתורמים החוזרים שלנו באתר האינטרנט שלנו.

זו ההזדמנות שלך לדמיין מחדש את א world beyond war
חנות WBW
תרגם לכל שפה