By קמפיין עולמי לחינוך לשלום, יולי 26, 2020
בהשתתפות בטי רירדון, קוז'ה אקיבאיאשי, אשה הנס ומאביץ קבררה באלזה.
מתארח ומנחה על ידי טוני ג'נקינס.
הוקלט: 25 ביוני 2020
האירוע לפאנל
שנת 2020 היא ימי נישואין מרובים לציוני דרך בחתירה של המשפחה האנושית למען שלום בר-קיימא וצודק בכוכב הלכת המשותף והשברירי שלנו. גוברת על כל ציוני הדרך הללו היא 75 שנה להקמת האו"ם, הארגון העולמי שבאולמותיו פרש חלק ניכר מהפוליטיקה שהניבה כמה מהאירועים שאנו חוגגים השנה. עדיין משמעותי יותר, הן לארגון והן לקהילה העולמית שהוא נועד לשרת, הוא ההתגברות הנוכחית בתנועות האזרחים להשגת רבים מהיעדים שהובאו על ידי מדינות החברות בהסכמתם ל אמנת האו"ם. השנה סומנה על ידי פוליטיקה של חברה אזרחית גלובלית מגויסת ותוססת, בה טמון הסיכוי הטוב ביותר בעולם לשרוד ולשגשג.
חברה אזרחית גלובלית ממושכת
כמשתתפים בתנועת החברה האזרחית העולמית לחינוך לשלום, הקמפיין העולמי לחינוך לשלום מתכוון שהסרטון שפורסם כאן ייראה במסגרת המאמצים המתמשכים הללו של אזרחים גלובליים לחזק את יכולת הארגון לסיים את "מכת המלחמה" ו "לקדם התקדמות חברתית ורמות חיים טובות יותר בחופש גדול יותר" (מבוא לאמנת האומות המאוחדות). מאז הקמתה, החברה האזרחית ביקשה להבטיח את ייצוג האינטרסים של "אנשי האומות המאוחדות" שהכריזו על האמנה. בזיהוי נושאים ובעיות כפי שהתגלו בחיי היומיום של קהילותיהם, ארגוני האנשים מסגרו בעיות במונחים של האיומים שהיו על התקדמות חברתית וחופש גדול יותר. באמצעות השכלתם ושכנועם של מי שייצגו את המדינות החברות, הם השפיעו על החלטות מכריעות רבות של הוועדות והמועצות של האו"ם, ובראשן אלו הקשורות לזכותן של נשים להשתתפות פוליטית ולמניות הנשים בפוליטיקה של שלום.
תפקידי חברי הפאנל בפעילות שלום לאישה
הסרטון הזה, פאנל בן ארבעה חברים (ראה ביו בהמשך), הוא הפוסט הראשון בסדרה בת שבוע על נשים, שלום וביטחון. הסדרה היא בתצפית על כמה מהצעדים במהלך 75 שנות האו"ם לקראת מימוש "שוויון זכויות של נשים וגברים ועמים גדולים כקטנים" (הוספה), מטרה, במיוחד שאומצה על ידי נשים ולמה שהוזכר כ"הדרום הגלובלי ", כבסיס לשלום צודק. המוקד העיקרי של לוח זה נמצא החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 בנושא נשים, שלום וביטחון כמנגנון לקידום הביטחון האנושי. חברי הפאנל שמים דגש מיוחד על מאמצים שונים של החברה האזרחית להביא את כוונות ההחלטה בדבר השגת שלום באמצעות העצמה פוליטית של נשים למימוש מלא. מאמצים אלה של החברה האזרחית סוכלו לעיתים קרובות על ידי המדינות החברות המאמצות את ההחלטה באיגום ב- 30 באוקטובר 2000. בעוד שמדינות רבות אימצו תכניות פעולה לאומיות (NAP) ליישום ההחלטה, מעטות ממומנות, ולגבי לרוב, מעורבותן המלאה של נשים בענייני ביטחון עדיין מוגבלת, שכן ברחבי העולם נערות ונשים ממשיכות לסבול מדי יום מסכסוך מזוין ואלימות מינית.
בזמן ה- 15th יום השנה לאו"ם 1325, אל מול התנגדות המדינה, ההדרה הפוליטית המתמשכת של נשים והראיות להמשך סבלן של נשים בסכסוך מזוין, הציעו שניים מחברי הפאנל (הנס וירדון) לערוך וליישם את תוכניות הפעולה של העמים. התכוונו לשלב את הניסיון החי של נשים של חוסר ביטחון אנושי בתכנון ההצעות שהן עצמן יכלו לבצע לביטחון שלהן ושל קהילותיהן בהעדר פעולה מצד המדינה. שלושה מחברי הפאנל (אקיבאיאשי, האנס ורירדון) היו מעורבים גם בגיבוש מסגרת ביטחון אנושית פמיניסטית שהוזכרה בדיון. חבר פאנל רביעי (Cabrera-Balleza) ייסד ומנחה את המאמץ הפעיל והיעיל ביותר בעולם האזרחי הבינלאומי להעצים נשים בכל נושאי השלום והביטחון. לְהַבטִיחַ יישום NAPs.
הקמפיין העולמי לחינוך לשלום מקווה שהפאנל הזה יפתח שיקול נוסף לדרכים בהן יחידים וחברה אזרחית יכולים לתרום למטרה הסופית של שלום בר-קיימא, שהושג ומתוחזק עם השתתפות מלאה ושווה של נשים.
הסרטון ככלי הוראה
מומלץ שלומדים העוסקים במחקר זה יקראו את נוסח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325. אם שיקול נוסף של ההחלטה יהיה מעניין, אנו מציעים את החומרים הקיימים מתוך רשת גלובלית של יוצרי שלום. אם ייערך מחקר מקיף יותר, הדבר עשוי לכלול גם בחינה של ההחלטות הבאות שקשורות לשנת 1325.
הגדרת הביטחון האנושי
אנשי חינוך לשלום המשתמשים בסרטון כחקירה בנושאים הקשורים לנשים, שלום וביטחון עשויים להקל על דיון מבהיר על ידי עידוד הלומדים להמציא את ההגדרות שלהם בעצמם לביטחון אנושי, לייעד את המרכיבים החיוניים שלהם ולציין כיצד מרכיבים אלו יושפעו ממגדר. .
העצמת נשים לפעול למען שלום וביטחון
הגדרה וסקירה כזו של גורמים מגדריים עשויים לשמש כבסיס לדיון על מה האזרחים צריכים לצפות ממדינות החברות באו"ם לקראת חקיקת 1325 והבטחת השתתפות שוויונית של נשים. שיקול ההשתתפות של הנשים צריך לכלול לא רק פיתרון קונפליקט, אלא גם ובעיקר, הגדרת מה שמרכיב "ביטחון לאומי", בירור יחסיו לביטחון אנושי, וכיצד ממשלותיהן עשויות להיות מחונכות ומשוכנעות לנקוט באמצעים להבטחת יעילות אנושית יותר בִּטָחוֹן. שיקול כזה חייב להתייחס לכלול נשים בכל מדיניות הביטחון הלאומית והבינלאומית. כיצד ניתן להשיג ציווי הכללה אלה?
ניסוח מודל NAP
עם רקע דיון זה, ניתן לנסח מודל למה שקבוצת הלמידה תראה כמטרות הנדרשות ורכיבים חיוניים של תוכנית פעולה לאומית יעילה ורלוונטית (NAP) למילוי הוראות ה- UNSCR 1325 במדינתן. הצעות היישום עשויות לכלול הצעות להעברת הוצאות הנשק הנוכחיות למימוש הוראות טיוטת הלומדים לתמ"א. כלול גם הצעות לסוכנויות הממשלתיות שיופקדו על חקיקת התוכניות ועל ארגון החברה האזרחית שיכולים להקל על החקיקה. מחקר מפורט יותר עשוי לכלול סקירה של תוכן ומצב ה- NAP הקיים. (רשת עולמית של נשים בונות שלום תועיל בעניין זה).
הדוברים ביוס
בטי א 'רירדון, הוא המנהל המייסד אמריטוס של המכון הבינלאומי לחינוך לשלום. היא מוכרת ברחבי העולם כחלוצה בנושאים של מגדר ושלום וחינוך לשלום. היא מחברת הספר: "סקסיזם ומערכת המלחמה" ועורכת / מחברת משותפת עם אשה הנס מ"הצורך המגדרי ".
"Mavic" קבררה באלזה הוא המייסד והמנכ"ל של הרשת העולמית של נשים בוני שלום. מאוויץ 'יזם את תהליך תוכנית הפעולה הלאומית של הפיליפינים על החלטת מועצת הביטחון 1325 ושימש גם כיועץ הבינלאומי לתוכנית הפעולה הלאומית של נפאל. היא גם סיפקה תמיכה טכנית בתכנון תכנון לאומי של 1325 בגואטמלה, יפן ודרום סודאן. היא ועמיתיה היו חלוצים בתכנית לוקליזציה של UNSCR 1325 ו- 1820 הנחשבת כדוגמא לשיטות עבודה מומלצות וכעת היא מיושמת ב -15 מדינות.
אשה האנס, הוא פרופסור לשעבר למדעי המדינה ולימודי מגדר באוניברסיטת אוטקאל בהודו. היא גם מייסדת את המרכז לשיקום הזיכרון לשנתא (SMRC), ארגון התנדבותי מוביל בהודו הפועל בנושאים של מגדר ונכות ברמה הלאומית והבינלאומית. היא הכותבת והעורכת של שני ספרים אחרונים, "פתיחות לשלום: UNSCR 1325, נשים וביטחון בהודו" ו- "הציווי המגדרי: ביטחון אנושי מול ביטחון המדינה", שערכה יחד עם בטי רירדון.
קוזואה אקיביאשי היא חוקרת שלום פמיניסטית, מחנכת ופעילה מיפן, שם היא פרופסור בבית הספר לתארים מתקדמים ללימודים גלובליים באוניברסיטת דושישה בקיוטו. מחקריה מתמקדים בסוגיות של אלימות מינית מצד הצבא בקהילות מארחות מעבר לים, מיליטריזציה ופירוז, ודה-קולוניזציה. היא הייתה הנשיאה הבינלאומית של WILPF בין 2015 ל 2018, מכהנת בוועדת ההיגוי של נשים Cross DMZ, והיא רכזת המדינה של יפן ברשת הנשים הבינלאומית נגד מיליטריזם.
דוקטור לטוני ג'נקינס כיום מרצה במשרה מלאה ללימודי צדק ושלום באוניברסיטת ג'ורג'טאון. מאז 2001 שימש כמנהל המנהל המכון הבינלאומי לחינוך לשלום (IIPE) ומאז 2007 כמתאם הקמפיין הגלובלי לחינוך לשלום (GCPE). מבחינה מקצועית, הוא היה: מנהל חינוך, World BEYOND War (2016-2019); מנהל יוזמת חינוך לשלום באוניברסיטת טולדו (2014-16); סגן נשיא לעניינים אקדמיים, האקדמיה הלאומית לשלום (2009-2014); ומנהל משותף במרכז לחינוך לשלום, אוניברסיטת מורים קולומביה באוניברסיטת קולומביה (2001-2010).
