מדוע פעילי שלום צריכים להפסיק לעודד פצצות רוסיות בסוריה

מאת דיוויד סוונסון, פורסם במקור ב TeleSUR

יש תפיסה של סוריה, נפוצה אפילו בקרב פעילי שלום בארה"ב, שגורסת שמכיוון שארצות הברית מחמירה הכל בסוריה ובמזרח התיכון כולו במשך שנים, פצצות רוסיות ישפרו את המצב. בעוד שפעולות ארה"ב ובעלות בריתה יובילו לניצחון של דאעש, אימה למיליוני אנשים וכאוס כרוני בסוריה בנוסח עיראק ולוב שלאחר השחרור, פצצות רוסיות - כך נטען - יהרוס את דאעש, להחזיר את הסדר על כנו, לשמור על שלטון החוק ולהקים שלום.

הודיעו לי שוב ושוב שבגלל שאני מתנגד להפצצות רוסיות אני מתנגד לשלום, אני בעד מלחמה, אני רוצה שדאעש ינצח, חסר לי כל דאגה לעם הסורי הסובל, ודעתי היא או פשטני מדי או חולה איכשהו. קו חשיבה זה הוא תמונת ראי של פעילי השלום הרבים המזוהים בעצמם בארה"ב, שכבר שנים עומדים על כך שארה"ב חייבת להפיל באלימות את ממשלת סוריה. הקהל הזה אפילו מצא את עצמו מקושר עם הנשיא ברק אובמה ושר החוץ ג'ון קרי שב-2013 אמרו לציבור האמריקני שאם לא נתמוך בהפצצת סוריה אנחנו בעד שסוריה תרצח ילדים בנשק כימי. לזכותנו ייאמר שדחינו את ההיגיון הזה.

תומכי פצצות ארה"ב ותומכים בפצצות רוסיות רואים כל אחד רוע מסוים ומבקשים לתקן אותו. הרוע של ממשלת סוריה, למרות שלעתים קרובות הוא מוגזם ומייפה, הוא אמיתי מספיק. קשה להפריז ברוע של ממשלת ארה"ב ובמה שהיא עשתה לעיראק ולוב ולסוריה. עם זאת, שתי הקבוצות מציבות את אמונתן באלימות ככלי לתיקון אלימות, תוך חשיפת אמונות עמוקות בכוחו של כוח, בניגוד ברור להתחייבויות המוצהרות לשלום.

הטלת פצצות הורגת ופוצעת אזרחים, פוגעת בילדים ששורדים, פוגעת בתשתיות, הורסת דיור, מרעילה את הסביבה, יוצרת פליטים, מתדלקת התחייבויות מרות לאלימות ובזבוז משאבים עצומים שהיו יכולים להיכנס לסיוע ולבנייה מחדש. כל אלה הן עובדות מתועדות היטב על כל מסע הפצצות בעבר בהיסטוריה של כדור הארץ. בתיאוריה, פעילי שלום מסכימים עם העובדות הללו. בפועל, הם אינם מתגברים על דאגות אחרות של ריאל-פוליטיק; במקום זאת, הם נמנעים לחלוטין.

כשארה"ב מפציץ בית חולים באפגניסטן אנחנו זועמים. כשרוסיה מואשמת בהפצצת בית חולים בסוריה, אנחנו נמנעים מלדעת על כך. (או, אם אנחנו ממחנה אחר, אנחנו לובשים את הזעם שלנו על פצצות סוריות אבל מדמיינים פצצות אמריקאיות שותלות פרחים קטנים של דמוקרטיה.) במלחמות שאנחנו מתנגדים להן, אנחנו מפריכים את הטענות לדיוק מצד המפציצים. אבל מדמיינים שפצצות טובות פוגעות בדיוק בנקודות הנכונות. אחרי כל כך הרבה מלחמות ארה"ב ממושכות עד אין קץ, שפורסמו כמהירות וקלות, התחלנו להכיר בחוסר החיזוי של מסעות רצח המונים - ובכל זאת, נראה שהמודעות לבלתי צפויה של המלחמה כלל לא משחקת בשבחים למפציצים הרוסים הצטרפות למלחמת אזרחים/פרוקסי כאוטית ממילא.

ארצות הברית מאשימה את רוסיה ברצח אנשים שהיא חימשה ואומנה לרצוח אנשים שונים. חלק מאותם אנשים מבקשים כעת טילים להפיל איתם מטוסים רוסיים. מטוסים רוסיים כמעט נכנסו לעימות עם מטוסים ישראלים וארה"ב. דמות מרכזית בממשלת אוקראינה רוצה לעזור לדאעש לתקוף רוסים. חברי קונגרס ופרשנים בארצות הברית קוראים לסכסוך ישירות עם רוסיה. מחיצי המלחמה בוושינגטון עבדו קשה כדי לעורר סכסוך עם רוסיה באוקראינה; כעת תקוותם נמצאת בסוריה. פצצות רוסיות רק מגבירות את המתיחות בין ארה"ב לרוסיה.

כשאתה מבטל את הכאוס של הכוחות, והטענות המפוקפקות לגבי אותם כוחות, בשטח בסוריה, כמה עובדות בולטות. ארצות הברית רוצה להפיל את ממשלת סוריה. רוסיה רוצה לשמור על ממשלת סוריה, או לפחות להגן עליה מפני הפלה אלימה. (רוסיה ב-2012 הייתה פתוחה לתהליך שלום שהיה מוציא את הנשיא בשאר אל אסד מהשלטון, וארה"ב ביטלה אותו על הסף לטובת הפלתו האלימה הקרובה.) ארה"ב ורוסיה הן מעצמות הגרעין הגדולות בעולם . היחסים ביניהם הידרדרו במהירות, כאשר נאט"ו התרחב וארה"ב תזמרה הפיכה באוקראינה.

מלחמה עם רוסיה וארצות הברית בצדדים שונים, וכל מיני הזדמנויות לאירועים, תאונות ואי הבנות, מסכנת הכל. פצצות רוסיות לא פותרות כלום. כשהאבק יתפוגג, איך תיגמר המלחמה? האם פצצות רוסיות ישאירו אחריהם אנשים נדיבים בעלי רצון טוב להוטים לנהל משא ומתן, בניגוד לפצצות אמריקאיות שמותירות אחריהן כעס ועוינות? למדנו לבקש מממשלת ארה"ב לפרט את "אסטרטגיית היציאה" שלה כשהיא צוללת לתוך כל מלחמה חדשה. מה זה של רוסיה?

הנה העמדה שלי. רצח אינו מתון. אתה לא יכול למצוא רוצחים "מתונים" ולערב אותם להרוג רוצחים קיצוניים. אתה לא יכול להפציץ את הרוצחים הקיצוניים בלי לייצר יותר רוצחים ממה שאתה הורג. מה שצריך עכשיו, כמו ב-2012 כשארצות הברית ביטלה אותו הצידה, הוא תהליך שלום. ראשית הפסקת אש. ואז אמברגו נשק. והפסקת הכשרה ומתן לוחמים ומימון על ידי טורקיה, ערב הסעודית, קטאר, ארצות הברית וכל הצדדים האחרים. אחר כך סיוע והשבה גדולים, והסדר במשא ומתן שבו, למעשה, צריך לכלול את רוסיה מכיוון שהיא ממוקמת באותו אזור בעולם, וארצות הברית לא צריכה להיות בה משום שאין לה עסק לגיטימי להיות שם.

זה מה שהיה נחוץ במשך שנים וימשיך להיות נחוץ כל עוד נמנע מכך. עוד פצצות מקשות על זה, לא משנה מי מטיל אותן.