רוצים להתמודד עם האבטלה? צמצם את ההוצאות הצבאיות

מאת ניאה האריס, קסנדרה סטימפסון ובן פרימן, אוגוסט 8, 2019

מ האומה

A מרילין פיתה שוב נשיא. אבל הפעם זה לא כוכב קולנוע; זה מריללין הייסון, ראשו של לוקהיד מרטין, קבלן ההגנה העליון של המדינה ומפיק הנשק הגדול בעולם. בחודש האחרון דונלד טראמפ והיווסון נראו בלתי נפרדים. הם "הצילעבודות במפעל מסוקים. הם עלו לבמה יַחַד בחברת בת של לוקהיד במילווקי. הנשיא הטיל וטו שלוש שטרות שהיו חוסמים את מכירת הנשק של לוקהיד (וחברות אחרות) לסעודיה. לאחרונה, בתו של הנשיא איוונקה אפילו סייר מתקן חלל לוקהיד עם היסון.

ביולי 15, חשבון הטוויטר הרשמי של הבית הלבן צייץ סרטון של מנכ"ל לוקהיד המרחיב את מעלותיה של מערכת ההגנה מפני טילי THAAD בחברה, וטוען שהיא "תומכת בעובדים אמריקנים של 25,000". לא רק שהיווסון קידם את המוצר של החברה שלה, אלא שהיא הציבה את המגרש שלה - כשהנשק ברקע - על הדשא של הבית הלבן. טוויטר פרץ מייד בזעם על הבית הלבן שהעלה מודעה עבור חברה פרטית, עם כמה קוראים לזה "לא אתי" ו"סביר להניח שלא כדין ".

אולם כל זה לא היה יוצא דופן מכיוון שממשל טראמפ לא הפסיק בשום דבר לדחוף את הטענה כי יצירת מקומות עבודה היא הצדקה מספקת לתמיכה ביצרני נשק עד היסוד. עוד לפני שהושבע דונלד טראמפ כנשיא, הוא כבר היה התעקשות שהוצאות צבאיות היו יוצרות מקומות עבודה נהדרים. הוא רק הוכפל בטענה זו במהלך נשיאותו. לאחרונה, גובר על השגות הקונגרס, הוא אפילו מוצהר "חירום" לאומי בכדי לבצע חלק ממכירת נשק לסעודיה שהיה לו פעם נתבע תיצור יותר ממיליון מקומות עבודה. ואילו טענה זו הייתה בִּיסוֹדִיוּת הפריךהחלק החיוני ביותר בטיעונו - שכסף רב שיוזר לקבלני ביטחון יביא מספר משמעותי של מקומות עבודה חדשים - נחשב לאמת שמאוחסנת על ידי רבים בתעשיית הביטחון, ובמיוחד מריללין הייסון.

העובדות מספרות סיפור אחר.

מנעולים לוקים אחר דולרים משלמי המסים, תוך כדי חיתוך משרות אמריקאיות

כדי לבחון את טיעונו של טראמפ והיווסון שאלנו שאלה פשוטה: כאשר קבלנים מקבלים יותר כסף משלם המסים, האם הם בדרך כלל יוצרים יותר מקומות עבודה? כדי לענות עליה, ניתחנו את הדיווחים של קבלני הגנה גדולים שהוגשו מדי שנה לנציבות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC). בין היתר, אלה חושפים את המספר הכולל של המועסקים במשרד ואת שכרו של מנכ"ל החברה. לאחר מכן השווינו את הנתונים האלה לדולרי המס הפדרליים שקיבלה כל חברה, פי למערכת נתוני הרכש הפדרלי, המודדת את "הדולרים המחויבים", או הכספים, הממשלה מעניקה חברה על ידי חברה.

התמקדנו בחמשת קבלני ההגנה הפנטגון הראשונים, ליבת ליבו של המתחם הצבאי-התעשייתי, במשך השנים 2012 ל- 2018. כפי שקרה, 2012 הייתה שנה מכרעת מכיוון שחוק הפיקוח על התקציב (BCA) נכנס לראשונה לתוקף, וביסס כמוסות על כמה כסף יכול להוציא על ידי הקונגרס ומנדט קיצוצים להוצאות הביטחון באמצעות 2021. הכובעים הללו מעולם לא דבקו במלואם. בסופו של דבר, למעשה, הפנטגון יקבל משמעותית יותר כסף בעשור ה- BCA מאשר בתקופה הקודמת, תקופה בה המלחמות האמריקאיות באפגניסטן ובעיראק היו בשיאן.

ב- 2012, מודאגים מכך שהכמויות על הוצאות ביטחון יחתכו לשורות התחתונות שלהם, חמשת הקבלנים הראשיים המשיכו למתקפה הפוליטית והפכו את העבודות העתידיות לנשק הבחירה שלהם. לאחר שחוק חוק פיקוח התקציבים, התאחדות תעשיות האוויר והחלל - קבוצת הסחר המובילה של יצרני הנשק -מוזהר שיותר ממיליון משרות היו בסכנה אם הוצאות הפנטגון יקוצצו משמעותית. כדי להדגיש את העניין, לוקהיד שלח פיטורים הודעות לעובדי 123,000 רגע לפני יישום ה- BCA ורק ימים לפני הבחירות ב- 2012. פיטורים אלה מעולם לא התרחשו, אך הפחד ממשרות אבודות יתגלה אכן אמיתי ויימשך.

קחו זאת כמשימה שהושלמה, מכיוון שהוצאות ממש בפנטגון היו למעשה גבוה יותר ב- 2018 מאשר ב- 2012 ולוקיד קיבל נתח משמעותי מאותו עירוי מזומנים. מ- 2012 ל- 2018, בקרב קבלני ממשלה, החברה עצמה תהיה למעשה המקבל הגבוה ביותר של דולרים משלם המסים בכל שנה, והקרנות הללו הגיעו לשיאה ב- 2017, שכן היא גרמה ליותר מ 50.6 $ מיליארד דולר פדרלי. לעומת זאת, ב- 2012, כאשר לוקהיד איים על עובדיה בהמונים פיטורים, המשרד קיבל כמעט 37 $ מיליארד.

אז מה עשה לוקהיד עם אותם דמי משלם מיסים נוספים בסך 13 מיליארד דולר? סביר להניח שהשתמש בכמה מאותה נפילה (כמו זו של השנים הקודמות) כדי להשקיע בגידול כוח האדם שלה. אם היית מגיע למסקנה זו, עם זאת, אתה טועה בחומרה. מ- 2012 ל- 2018, התעסוקה הכוללת בלוקהיד למעשה נפלה מ 120,000 ל 105,000, על פי הגישות החברה עם ה- SEC והחברה עצמה דיווחו על צמצום מעט יותר גדול של משרות 16,350 בארצות הברית. במילים אחרות, בשש השנים האחרונות צמצם לוקהיד באופן דרמטי את כוח העבודה האמריקני, גם כשהעסיקה עובדים נוספים בחו"ל וקיבלה יותר דמי משלם המס.

אז לאן בעצם הולך כל הכסף הנותר של משלם המסים, אם לא יצירת מקומות עבודה? לפחות חלק מהתשובה הוא רווחי הקבלן ומשכורות המנכ"ל הרמות. בשש השנים ההן מחיר המניה של לוקהיד ורד מ- $ 82 בתחילת 2012 ל- $ 305 בסוף 2018, עלייה כמעט פי ארבעה. בתוך 2018החברה דיווחה גם על עלייה של 9 אחוזים (590 מיליון דולר) ברווחיה, הטובים בענף. ובאותן שנים, שכרו של מנכ"ל החברה עלה ב -1.4 מיליון דולר, שוב על פי נתוניו ה-SEC תלונות.

בקיצור, מאז 2012 מספר הדולרים של משלם המסים שהועבר ללוקהיד התרחב במיליארדים, שווי המניות שלה כמעט הוכפל פי ארבעה, ושכרו של מנכ"ל החברה עלה ב -32%, גם כשהוא קיצץ 14% מכוח העבודה האמריקני שלה. עם זאת לוקהיד ממשיכה להשתמש ביצירת מקומות עבודה, כמו גם בעבודות הנוכחיות של עובדיה, כמשכונות פוליטיות כדי להשיג עוד כסף משלם המסים. הנשיא עצמו קנה את החבילה במירוץ שלו להזרים יותר ויותר כסף לפנטגון ולקדם עסקאות נשק למדינות כמו ערב הסעודית, אפילו יותר ההתנגדויות הכמעט מאוחדות של קונגרס מפולג להפליא אחרת.

לוקהיד הוא הנורם, לא היוצא מן הכלל

למרות היותה המדינה והארץ של העולם יצרנית הנשק הבכירה, לוקהיד אינה החריגה אלא הנורמה. מ- 2012 ל- 2018, שיעור האבטלה בארצות הברית צנח מ- 8 אחוזים ל- 4 אחוזים, עם יותר מ- 13 מיליון משרות חדשות שנוספו למשק. עם זאת, באותן שנים, שלושה מחמשת קבלני ההגנה הבכירים גרמו למשרות. ב- 2018, הפנטגון ביצע כ- $ 118 מיליארד דולר כסף פדרלי לחברות האלה, כולל לוקהיד - כמעט מחצית מכספי הכסף שהוציאה על קבלנים. זה היה כמעט 12 מיליארד דולר יותר מכפי שקיבלו 2012. עם זאת, במצטבר, אותן חברות איבדו משרות וכעת מעסיקות בסך הכל 6,900 פחות עובדים ממה שהן עבדו ב- 2012, על פי ה- SEC תלונות.

בנוסף להפחתות בלוקיד, בואינג חתכה את משרות 21,400 ורייתאון הקדימה את עובדי 800 משכר השכר שלה. רק General Dynamics ו- Northrop Grumman הוסיפו משרות - עובדי 13,400 ו- 16,900, בהתאמה - מה שגרם לנתון הכולל הזה להיראות טוב יותר. עם זאת, אפילו "הרווחים" האלה לא יכולים להיחשב כיצירת עבודה במובן הרגיל, מכיוון שהם נבעו כמעט לחלוטין מהעובדה שכל אחת מאותן חברות קנתה קבלן אחר של פנטגון והוסיפה את עובדיה לשכר משלה. ל- CSRA, שרכשה ג'נרל דינמיקס ב- 2018 18,500עובדים לפני המיזוג, ואילו אורביטל ATK, שרכשה ג'נרל דינמיקס בשנה שעברה 13,900עובדים. הפחיתו את משרות ה- 32,400 מסכומי התאגיד וההפסד בעבודה בחברות הופכות להיות מדהימות.

בנוסף, נתוני התעסוקה כוללים את כל עובדי החברה, אפילו אלה העובדים כיום מחוץ לארצות הברית. לוקהיד היא היחידה מבין חמשת קבלני הפנטגון המובילים שמספקת מידע על אחוז עובדיה בארצות הברית, כך שאם החברות האחרות מעבירות משרות מעבר לים, כפי שעשתה לוקהיד וכפי שקיים רייתיאון תכנון לשם כך, הרבה יותר מ- 6,900 משרות בארה"ב במשרה מלאה אבדו בשש השנים האחרונות.

לאן, אם כן, כל הכסף ליצירת העבודה באמת הלך? בדיוק כמו אצל לוקהיד, לפחות חלק מהתשובה היא שהכסף עבר לשורה התחתונה ולמנהלים הבכירים. על פי א לדווח מבית PricewaterhouseCoopers, חברת ייעוץ המספקת ניתוחים שנתיים של התעשייה הביטחונית, "ענף התעופה והחלל (A&D) השיג הכנסות ורווחים שיא בשנת 2018" עם "רווח תפעולי של 81 מיליארד דולר, העולה על השיא הקודם שנקבע בשנת 2017". על פי הדיווח, קבלני פנטגון היו בחזית רווחי הרווח הללו. לדוגמא, שיפור הרווח של לוקהיד עמד על 590 מיליון דולר, ואחריו צמדה ג'נרל דינמיקס בסך 562 מיליון דולר. עם התכווצות התעסוקה, משכורות המנכ"ל בחלק מהחברות הללו רק גדלו. בנוסף לפיצוי עבור מנכ"ל לוקהיד שקפץ מ $ 4.2 מיליון ב 2012 ל $ 5.6 מיליון ב- 2018, התגמול למנכ"ל ג'נרל דינמיקס עלה מ- $ 6.9 מיליון ב- 2012 לכמות עצומה $ 20.7 מיליון ב 2018.

הנצחת הסיפור הישן

זו כמעט לא הפעם הראשונה שחברות אלו מרחיבות את יכולתן ליצור מקומות עבודה תוך כדי קיצוץ בהן. כמו בן פרימן בעבר מְתוֹעָד עבור פרויקט הפיקוח הממשלתי, אותן חברות ממש קיצצו כמעט 10 אחוז מכוח העבודה שלהן בשש השנים שקדמו לתוקף ה- BCA, אפילו כשדולמי משלם המסים שהולכים בדרכם בשנה קפצו בכמעט 25 אחוזים מ -91 מיליארד דולר ל -113 מיליארד דולר.

בדיוק כמו אז, הקבלנים וחסידיהם - ויש רבים מהם בהתחשב בכך שהתלבושות לייצור הנשק מוציאות יותר מ- 100 מיליון דולר על שתדלנות בשנה, תרמו עשרות מיליוני דולרים לקמפיינים של חברים ב- הקונגרס בכל עונת בחירות, ולתת מיליונים צוותי חשיבה מדי שנה - ימהר להגן על הפסדי עבודה כאלו. הם יציינו, למשל, כי הוצאות הביטחון גורמות לצמיחת מקומות עבודה בקרב קבלני המשנה בהם משתמשים חברות הנשק הגדולות. עם זאת יש למחקר מוצג שוב ושוב שגם עם "אפקט מכפיל" כביכול, הוצאות הביטחון מייצרות פחות משרות מאשר כמעט כל דבר אחר שהממשלה מכניסה אליו את הכסף שלנו. למעשה מדובר בכ -50 אחוז פחותיעיל ביצירת מקומות עבודה מאשר אם משלמי המסים היו רשאים פשוט לשמור על כספם ולהשתמש בהם כרצונם.

כמו שיש לפרויקט עלויות המלחמה של אוניברסיטת בראון דיווח"ההוצאות הצבאיות בסכום של 1 מיליארד דולר יוצרים כ- 11,200 משרות, בהשוואה ל- 26,700 בחינוך, 16,800 באנרגיה נקייה ו- 17,200 בבריאות." ההוצאות הצבאיות הוכיחו את עצמה כיצירת העבודה הגרועה ביותר של כל אפשרות להוצאות ממשלתיות פדרליות שאותם החוקרים ניתחו. . באופן דומה, לפי א לדווח מאת היידי גארט-פלטייה, מהמכון לחקר כלכלה פוליטית באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט, עבור כל הוצאות של 1 מיליון דולר על ביטחון, משרות 6.9 נוצרות הן ישירות בתעשיות הביטחוניות והן בשרשרת האספקה. בזבוז אותה כמות בשדות הרוח או האנרגיה הסולארית, היא מציינת, מוביל למשרות 8.4 או 9.5 בהתאמה. באשר למגזר החינוך, אותה כמות כסף הניבה משרות 19.2 בחינוך היסודי והתיכוני ו- 11.2 משרות בחינוך הגבוה. במילים אחרות, לא רק שטחי האנרגיה והחינוך הירוקים חיוניים לעתיד המדינה, הם גם מכונות יצירתיות מקוריות. עם זאת, הממשלה נותנת יותר דולרים משלם המס לתעשייה הביטחונית מאשר כל שאר התפקידים הממשלתיים הללו משולב.

עם זאת, אינך צריך לפנות למבקרי הוצאות הביטחון כדי לטעון את המקרה. מדיווחים של איגוד הסחר של הענף עצמו עולה כי הוא משיל מקומות עבודה. כך על פי איגוד תעשיות התעופה והחלל אנליזה, הוא תמך בכ- 300,000 פחות משרות ב- 2018 ממה שהיה לו דיווח תומך רק שלוש שנים קודם לכן.

אם קבלן ההגנה הבכיר של האומה והתעשייה בכללותה הוציאו משרות, איך הם הצליחו להנציח בעקביות וביעילות את המיתוס כי הם מנועי יצירת מקומות עבודה? כדי להסביר זאת, הוסיפו לצבא הלוביסטים שלהם, לאוצר האוצר שלהם את תרומות הקמפיין, ואל טנקי החשיבה שנמצאים בזמן, לדלת המפורסמת המפורסמת המעבירה גורמי ממשל בדימוס לעולמם של יצרני הנשק ואלה העובדים עבורם לוושינגטון.

אמנם מאז ומתמיד היו יחסים נעימים בין הפנטגון לתעשיית הביטחון, אבל הקווים בין קבלנים לממשלה מיטשטשים בצורה קיצונית יותר בשנות טראמפ. מארק אספר, שר ההגנה החדש שהוטבע, למשל, עבד בעבר רייתון לוביסט מוביל בוושינגטון. מסתובב בכיוון השני, ראש האגודה לתעשיות תעופה וחלל, אריק פנינג, היה גם מזכיר הצבא וגם מזכיר ממלא מקום של חיל האוויר. למעשה, מאז ה- 2008, כפרויקט לפיקוח על הממשלה, מנדי סמיתברבר מצא"לפחות 380 בכירי הביטחון וקצינים צבאיים עברו לסקטור הפרטי והפכו להיות לוביסטים, חברי דירקטוריון, מנהלים או יועצים לקבלני ביטחון."

לא משנה מה הסחרור, בין אם מדובר בדלת המסתובבת ובין אם מדובר בפובליציסטים של התעשייה הביטחונית, בשורה התחתונה לא יכול להיות ברור יותר: אם יצירת מקומות עבודה היא מדד הבחירה שלך, קבלני פנטגון הם השקעה של משלם מיסים רע. אז בכל פעם שמריללין הייסון או כל מנכ"ל אחר במתחם הצבאי-התעשייתי טוען כי הוצאת דולרים משלם המסים יותר על קבלני ביטחון תביא לשבירת מקומות עבודה לאמריקאים, רק זכרו את הרקורד שלהם עד כה: יותר ויותר דולרים שהושקעו פירושם פחות ופחות אמריקאים שהועסקו.

ניה האריס הוא עמית מחקר בבית הספר המרכז למדיניות בינלאומית.

קסנדרה סטימפסון הוא עמית מחקר בבית הספר המרכז למדיניות בינלאומית.

בן פרימן הוא מנהל יוזמת השקיפות של השפעות זרות במרכז למדיניות בינלאומית (CIP)