מאת לינדסי גרמנית, 7 במאי 2020
היכונו לחגיגת נוסטלגיה פטריוטית המונית. יום שישי הקרוב הוא יום השנה ליום ה- VE, בו הסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה. הבטיחו לנו כתובת של המלכה, נאום מאת ווינסטון צ'רצ'יל, סינגלונג של ורה לין ושעות של נוסטלגיה של ה- BBC האינסופית.
הרשה להבהיר כי אין לי שום בעיה עם אנשים לציון יום השנה הזה. זה היה קורבן נורא עבור רבים כל כך - בבריטניה, אך גם הרבה יותר ממדינות אירופה רבות אחרות שהיו כבושות. אני בא מהדור שגדל על ידי מי שלחמו במלחמה. אמי חגגה בווסט אנד ביום ה- VE, ולעתים קרובות נעשתה דומעת כשהאזינה לרה לין. אני מלא כבוד לדור ההוא.
עם זאת, אני מוצאת את האופן בו משתמשים ביום השנה הזה לקידום המדיניות אשר מכבדת את הדור הזה מחליא לחלוטין. חודשיים לאחר יום ה- VE בריטניה הצביעה את צ'רצ'יל החלה והתחילה בממשלת העבודה המפוצצת שהלאימה את התעשייה, הקימה את ה- NHS ובנתה בתי מועצה.
עלינו להניח שרבים מהרוקדים בכיכר טרפלגר כבר מאסו לא רק במלחמה אלא בטוריות. שום דבר מכל זה לא יגע בסיפורי הממסד ביום שישי, מכיוון שהוא יאתגר את הנוף של פארק השעשועים של מלחמת העולם השנייה שג'ונסון עוסק בו בהתייחסויותיו המגוחכות של הצ'רצ'ילים.
זו ממשלה שחתכה את המימון למען ה- NHS, הפריטה את כל מה שנראה לעין, ניצבה על משבר הדיור החמור ביותר מאז המלחמה, ותמשיך לעשות זאת. ההתעלמות המפוקפקת שלו מהדור ההוא - רבים מאלו שעדיין חיים כיום בבתים סיעודיים בהם הם נמצאים בסכנה בגלל חוסר בדיקות ו- PPE - היא מוחשית.
במקום להתפנק בנוסטלגיה, עלינו להשתמש ביום VE זה כיום כדי להכיר בזוועות המלחמה ולהתחדש להילחם נגדן. מאחורי המגיפה הנוראה הזו עצרו את המלחמה קוראים לקיצוץ משמעותי בהוצאות הצבאיות, לסיום הכיבוש הזר וההגנה הנחרצת על חירויותינו האזרחיות. לא נוכל עוד לאפשר לממשלתנו להרוס את חייהם בחו"ל כאשר היא אינה מצליחה להגן עליהם בבית בצורה כה משמעותית.
