מאת Thalif Deen, שירות שירות העיתונות
ביטחון גרעיני היה בראש סדר העדיפויות של נשיא ארה"ב ברק אובמה. / קרדיט:אלי קליפטון/IPS
- כחלק מהמורשת הגרעינית שלו, נשיא ארה"ב ברק אובמה מבקש לקבל החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם (UNSC) שמטרתה לאסור ניסויים גרעיניים ברחבי העולם.
ההחלטה, שעדיין נמצאת תחת משא ומתן ב-UNSC המונה 15 חברים, צפויה להתקבל לפני שאובמה יסיים את שמונה שנות נשיאותו בינואר בשנה הבאה.
מתוך ה-15, חמישה הם חברי קבע בעלי וטו שהם גם מעצמות הגרעין הגדולות בעולם: ארה"ב, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה.
ההצעה, הראשונה מסוגה במועצת הביטחון של האו"ם, עוררה ויכוחים נרחבים בקרב פעילים נגד גרעין ופעילי שלום.
ג'וזף גרסון, מנהל תוכנית השלום והביטחון הכלכלי ב-American Friends Service Committee (AFSC), ארגון קוויקר שמקדם שלום עם צדק, אמר ל-IPS שישנן מספר דרכים להסתכל על הצעת ההחלטה.
הרפובליקנים בסנאט האמריקני הביעו כעס על כך שאובמה פועל כדי שהאו"ם יחזק את אמנת האיסור המקיף (גרעיני) לניסויים (CTBT), הוא ציין.
"הם אפילו האשימו שעם ההחלטה, הוא עוקף את החוקה האמריקאית, שמחייבת את אשרור הסנאט של אמנות. הרפובליקנים התנגדו לאשרור CTBT מאז (נשיא ארה"ב לשעבר) ביל קלינטון חתם על האמנה ב-1996", הוסיף.
למעשה, למרות שהחוק הבינלאומי אמור להיות חוק אמריקאי, ההחלטה אם תתקבל לא תוכר כמחליפה את הדרישה החוקתית לאשרור הסנאט של אמנות, ובכך לא תעקוף את התהליך החוקתי, ציין גרסון.
"מה שההחלטה תעשה תהיה לחזק את ה-CTBT ולהוסיף מעט ברק לתדמית הביטול הגרעיני לכאורה של אובמה", הוסיף גרסון.
ה-CTBT, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם עוד ב-1996, עדיין לא נכנס לתוקף מסיבה עיקרית אחת: שמונה מדינות מפתח סירבו לחתום או עצרו את האישורים שלהן.
השלושה שלא חתמו - הודו, צפון קוריאה ופקיסטן - והחמישה שלא אשררו - ארצות הברית, סין, מצרים, איראן וישראל - נותרו ללא התחייבות 20 שנה לאחר קבלת האמנה.
נכון לעכשיו, קיימת הקפאה מרצון על ניסויים שהוטלו על ידי מדינות חמושות גרעיניות רבות. "אבל מורטוריות אינן תחליף ל-CTBT בתוקף. ארבעת הניסויים הגרעיניים שנערכו על ידי DPRK (הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה) הם הוכחה לכך", אומר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, תומך נלהב של פירוק מנשק גרעיני.
על פי הוראות ה-CTBT, האמנה לא יכולה להיכנס לתוקף ללא השתתפותה של האחרונה מבין שמונה מדינות המפתח.
אליס סלייטר, יועצת בקרן השלום לעידן הגרעיני ומי שמכהנת בוועדת התיאום של World Beyond War, אמר ל-IPS: "אני רק חושב שזו הסחת דעת גדולה מהמומנטום שנבנה כעת למשא ומתן על איסור האמנה בסתיו הקרוב בעצרת הכללית של האו"ם.
בנוסף, היא ציינה, לא תהיה לזה השפעה בארה"ב שבה הסנאט נדרש לאשרר את ה-CTBT כדי שזה ייכנס לתוקף כאן.
"זה מגוחך לעשות משהו בקשר לאמנת האיסור המקיף על ניסויים מכיוון שהוא לא מקיף והוא לא אוסר על ניסויים גרעיניים".
היא תיארה את ה-CTBT כצעד לא-הפצה למהדרין כעת, מאז שקלינטון חתמה עליו "בהבטחה לד"ר סטריינג'לובס שלנו לתוכנית הניהול של מלאי, אשר לאחר 26 בדיקות תת-קרקעיות באתר הניסויים בנבאדה, בהן פלוטוניום מפוצץ עם חומרי נפץ כימיים אבל אין לו תגובת שרשרת."
אז קלינטון אמרה שהם לא ניסויים גרעיניים, יחד עם בדיקות מעבדה היי-טק כמו מתקן ההצתה הלאומי באורך שני מגרשי כדורגל במעבדת ליברמור, הביאו לתחזיות החדשות של טריליון דולר במשך שלושים שנה עבור מפעלי פצצות חדשים, פצצות ומערכות משלוח בארה"ב, אמר סלייטר.
גרסון אמר ל-IPS שדו"ח מקבוצת העבודה הפתוחה (OEWG) בנושא פירוק מנשק גרעיני יישקל בישיבה הקרובה של העצרת הכללית.
ארה"ב ומעצמות גרעיניות אחרות מתנגדות למסקנות הראשוניות של הדו"ח הדוחק באסיפה הכללית לאשר את התחלת המשא ומתן באו"ם להסכם ביטול נשק גרעיני ב-2017, הוא הוסיף.
לכל הפחות, על ידי קבלת פרסום להחלטת CTBT של האו"ם, ממשל אובמה כבר מסיט את תשומת הלב בתוך ארצות הברית מתהליך ה-OEWG, אמר גרסון.
"באופן דומה, בעוד שאובמה עשוי להאיץ בהקמת ועדת "סרט כחול" שתמליץ על מימון שדרוג הנשק הגרעיני ומערכות המסירה של טריליון דולר על מנת לספק כיסוי להפחתת ההוצאות, אך לא לסיים, אני בספק אם הוא יעשה זאת. מהלך לסיים את דוקטרינת השביתה הראשונה של ארה"ב, שעל פי הדיווחים נשקלת גם על ידי בכירי הממשל".
אם אובמה יורה להפסיק את דוקטרינת השביתה הראשונה של ארה"ב, זה היה מחדיר נושא שנוי במחלוקת לבחירות לנשיאות, ואובמה לא רוצה לעשות שום דבר כדי לערער את הקמפיין של הילרי קלינטון מול הסכנות של בחירות טראמפ, הוא טען.
"אז, שוב, על ידי לחיצה ופרסום של החלטת ה-CTBT, תשומת הלב הציבורית והבינלאומית של ארה"ב תוסח מהכישלון בשינוי דוקטרינת הלחימה במלחמת המכה הראשונה."
מלבד איסור על ניסויים גרעיניים, אובמה מתכנן גם להכריז על מדיניות של "אין שימוש ראשון" גרעיני (NFU). זה יחזק את המחויבות של ארה"ב לעולם לא להשתמש בנשק גרעיני אלא אם כן ישוחרר על ידי יריב.
בהצהרה שפורסמה ב-15 באוגוסט, רשת המנהיגות של אסיה-פסיפיק לאי-הפצה ופירוק נשק גרעיני, "עודדה את ארה"ב לאמץ מדיניות גרעינית "ללא שימוש ראשון" וקראה לבעלי ברית באוקיינוס השקט לתמוך בה".
בפברואר האחרון, באן הצטער שהוא לא הצליח להשיג את אחת מהמטרות הפוליטיות היותר שאפתניות וחמקמקות שלו: הבטחת כניסת ה-CTBT לתוקף.
"השנה מציינים 20 שנה לפתיחתו לחתימה", אמר, והצביע על כך שהניסוי הגרעיני האחרון של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (DPRK) - הרביעי מאז 2006 - "מערער מאוד את היציבות לביטחון האזורי וברצינות מערער מאמצי אי-הפצה בינלאומיים".
כעת הגיע הזמן, טען, לעשות את הדחיפה האחרונה להבטחת כניסת ה-CTBT לתוקף, כמו גם להשיג את האוניברסליות שלו.
בינתיים, מדינות צריכות לשקול כיצד לחזק את ההקפאה הנוכחית על ניסויים גרעיניים, הוא יעץ, "כדי שאף מדינה לא תוכל להשתמש במצב הנוכחי של ה-CTBT כתירוץ לערוך ניסוי גרעיני".
