מאת לינדל רולנדס, סוכנות הידיעות Inter Press Service
– תשעה מעשרת יצואניות הנשק המובילות בעולם ישבו במועצת הביטחון של האו"ם בין אמצע 2016 לאמצע 2018.
התשעה כוללים ארבעה חברים מתחלפים - ספרד, אוקראינה, איטליה והולנד - מאירופה, וכן את חמשת החברים הקבועים של המועצה - סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וארצות הברית.
על פי 2015 נתונים מהמכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), תשע המדינות הללו מהוות את עשרת יצואניות הנשק המובילות בעולם. גרמניה מדורגת במקום ה-5, היא 10 היצואניות המובילות היחידה שאינה חברה לאחרונה, נוכחית או פוטנציאלית במועצה המונה 15 חברים.
עם זאת, פיטר וזמן, חוקר בכיר בתוכנית הנשק וההוצאות הצבאיות ב-SIPRI אמר ל-IPS שהוא לא "מופתע בכלל" לראות כל כך הרבה יצואניות נשק במועצה.
"במציאות זה עסקים כרגיל: חמשת החברים הקבועים במועצת הביטחון הם כמובן במובנים רבים המעצמות הצבאיות החזקות ביותר", אמר וזמן.
רק שתי חברות קבועות, ארצות הברית עם 33% ורוסיה עם 25%, היוו 58% מסך יצוא הנשק העולמי ב-2015, לפי נתוני SIPRI. סין וצרפת תופסות את המקום השלישי והרביעי עם נתחים קטנים בהרבה של 5.9% ו-5.6% בהתאמה.
מעמדם של כמה מחברי מועצת הביטחון מתחלפים כיצואני נשק בעודו "מעניין", עשוי להיות בעיקר "צירוף מקרים", הוסיף וזמן.
הסכסוכים הנוכחיים בתימן ובסוריה מהווים דוגמאות מנוגדות להשפעה היחסית שיש לחברי מועצת הביטחון כיצואני נשק.
"כמה מהמשברים הגדולים שמועצת הביטחון מתמודדת איתם כעת, במיוחד תימן למשל, נבעו ברובם מפעולותיהם של חבריה במכירת נשק למפלגות סכסוך", אמרה אנה מקדונלד, מנהלת זרוע השליטה ל-IPS. .
"אנחנו קוראים בעקביות כבר שנה להשעיית העברת נשק לסעודיה בהקשר למשבר בתימן, בגלל הרמה החמורה של הסבל ההומניטרי שקיים שם ובגלל התפקיד הספציפי שיש להעברת נשק. משחק בזה."
מקדונלד אומר שהעברת נשק לסעודיה לשימוש בתימן מפרה הן את החוק ההומניטרי והן את אמנת סחר הנשק.
לחץ מקומי מצד ארגוני החברה האזרחית, לעומת זאת, גרם לכמה מדינות באירופה, כולל שבדיה שתצטרף למועצת הביטחון בינואר 2017, להגביל את מכירת הנשק לסעודיה, אמר וזמן. שבדיה, שתחזיק במושב במועצה מינואר 2017 עד דצמבר 2018, נכנסת כיצואנית הנשק מספר 12 בעולם.
עם זאת, ייצוא נשק מחברי מועצת הביטחון אינו בהכרח מקור משמעותי לנשק בסכסוכים הנבדקים על ידי המועצה.
לדוגמה, חברי המועצה רמזו על הסיכוי של אמברגו נשק נגד דרום סודן במשך רוב שנת 2016, אולם כלי הנשק המשמשים בדרום סודן אינם קשורים קשר הדוק לייצוא מחברי מועצת הביטחון.
"דרום סודן היא מדינה שרוכשת בעיקר נשק זול ופשוט. זה לא צריך את הטנק הדגם העדכני ביותר, זה יכול להסתדר עם מיכל בן 30 או 40 שנה", אמר וזמן.
לדברי וזמן, סביר יותר ששיקולים פוליטיים ולא כלכליים משפיעים על החלטות חברי מועצת הביטחון לגבי אמברגו נשק, שכן הרווחים ממכירת נשק "מוגבלים בהשוואה לכלכלתן".
"רוב המדינות שנמצאות תחת אמברגו נשק של האו"ם הן בדרך כלל מדינות עניות שבהן השווקים לכל דבר, כולל נשק, אינם גדולים במיוחד", הוסיף.
אולם בסך הכל, מקדונלד אומר שלחברי מועצת הביטחון יש אחריות מיוחדת בשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, וזה משתרע גם על אחריותם המיוחדת כיצואני נשק.
"ברור שהיינו מצטטים את סעיף 5 של האו"ם: לקדם את שמירת השלום עם מינימום הסחה לחימוש", אמרה.
"אנחנו טוענים ש-1.3 טריליון המוקצים כיום להוצאות צבאיות אינם תואמים את הרוח או המכתב של אמנת האו"ם", היא הוסיפה, וציינה כי מדובר בהרבה יותר ממה שיעלה למיגור העוני הקיצוני.
