התערבות מערבית תציל את המורדים הנצורים בסוריה המזוהים עם אל-קאעידה.
מאת מקס בלומנטל, בן נורטון / AlterNet.
לאחר שביטלה רשמית את מדיניות ארה"ב ארוכת השנים של שינוי המשטר בסוריה, ממשל טראמפ שולח איתותים לשינוי מדיניות סוריה תחת לחץ פוליטי מסיבי בעקבות מתקפה כימית איומה במחוז אידליב שבשליטת המורדים.
המתקפה הכימית התרחשה לכאורה ב-4 באפריל. על פי הדיווחים, עשרות אזרחים נהרגו, אם כי פרטים רבים עדיין לא ידועים.
"עדיין אין לנו אישור רשמי או אמין" על מה שהתרחש או מי היה אחראי, אמר השליח המיוחד של האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסטורה, במסיבת עיתונאים לאחר התקרית.
"גם אין לנו ראיות כרגע", הוסיף פדריקה מוגריני, נציגה גבוהה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון.
המתקפה הכימית התרחשה בדיוק כשהחלו שיחות השלום בז'נבה, ועם צבא סוריה בעמדה דומיננטית בשנה השישית למלחמה הניזונה על ידי מעצמות חיצוניות.
ההתקפות מאיימות להפוך את ההישגים הפוליטיים שהושגה על ידי ממשלתו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, מה שיוביל ללחץ דו-מפלגתי בלתי פוסק על דונלד טראמפ לאשר מסע הפצצות נגד ממשלת סוריה וצבאה.
עבור המורדים בעלות הברית של אל-קאעידה שהודחו ממעוזם במזרח חלב בדצמבר 2016, ושהישגיהם בסדרת התקפות אחרונה התהפכו במהירות, התערבות צבאית מערבית היא התקווה היחידה.
בהתחשב במעמדה הדומיננטי, מדוע שממשלת סוריה תאשר מתקפה כימית שעלולה לעורר קריאות מחודשות לשינוי המשטר? התשובה נותרה חמקמקה.
מלחמה על השולחן
למרות מחסור בראיות ממקורות עצמאיים לגבי התקיפה, ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם, הזהירה כי ארה"ב "נאלצת לנקוט בפעולה משלנו" בסוריה, אם כי לא ברור למה היא מתכוונת בכך.
מצדו, שר החוץ רקס טילרסון אמר "לא היה ספק במוחנו" שממשלת סוריה ביצעה מתקפה כימית באידליב, אך לא סיפקה ראיות התומכות בטענתו. טילרסון הזהיר את רוסיה שעליה לשקול מחדש את הברית עם הנשיא אסד, והציע ששינוי המשטר חזר על השולחן.
לפי הדיווחים, הפנטגון החל לגבש א רשימה של יעדים לתקוף. (עדכון: מספר שעות לאחר פרסום מאמר זה, ארה"ב תקפה את ממשלת סוריה, תוך שיגור 59 טילי טומהוק לעבר בסיס האוויר שאייראט, בעיר חומס. דאעש ניצל את ההזדמנות ופתח במתקפה נגד ממשלת סוריה מיד לאחר התקיפה האמריקנית. המתקפה זכתה גם לתשואות מצד המיליציה הג'יהאדיסטית הסלפית אחראר אל-שאם, ערב הסעודית ו ישראל.)
התקשורת סייעה להפיץ את קדחת המלחמה. בעל טור בניו יורק טיימס ומעודד מלחמת עיראק תומס פרידמן באופן רפלקסיבי מוּצָע שסוריה תחולק, עם חיילים אמריקאים במידת הצורך. ב-CNN, הכתב ארווה דיימון בכה על חוסר הנחישות האמריקאית, והציע שמסע הפצצות נגד דמשק יציל איכשהו את פצעי סוריה.
אבל היה נושא אחד שכלי תקשורת מרכזיים סירבו לגעת בו, וזה טבעם של המורדים שירוויחו מכל מתקפה צבאית אמריקאית. מי מחזיק בשלטון באידליב, למה הם שם ומה הם רוצים? זו אולי מערכת השאלות הכי לא נוחה לתומכי התערבות צבאית "הומניטארית" בסוריה.
המציאות היא שאידליב נשלטת באופן מהותי על ידי השלוחה הסורית של אל-קאעידה, שעברה שורה של תוכניות מיתוג מחדש אך נותרה אותה קבוצה ג'יהאדיסטית שתמיד הייתה: ג'בהת א-נוסרה. במחוז בו הוא שולט, א-נוסרה כפה את מה שחוקר מוביל תיאר כמשטר דמוי טליבאן שטיהר אתני מיעוטים דתיים ואתניים, אסר מוזיקה והקים תיאוקרטיה אכזרית שבה הוא שולט. מוציא להורג בפומבי נשים שהואשמו בניאוף.
אפילו אנליסטים שקראו שוב ושוב לשינוי המשטר בהנהגת ארה"ב בסוריה מְתוּאָר אידליב בתור "הלב של אל-נוסרה".
ה"טליבניזציה של אידליב"
ג'ושוע לנדיס, מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון של אוניברסיטת אוקלהומה, הוא בין החוקרים האמריקאים המובילים בסוריה, וחי במדינה מספר שנים. בחודש ינואר 2016 מאמר ב-Foreign Affairs, לנדיס סיפק סקר מצמרר על החיים באידליב:
"כדי לשפוט עד כמה המורדים לא היו כשירים לספק אלטרנטיבה בת קיימא או אטרקטיבית לאסד, צריך רק לשקול את המצב במחוז אידליב, שבו שולטים המורדים. בתי ספר הופרדו, נשים נאלצו ללבוש רעלה, ופוסטרים של אוסאמה בן לאדן נתלו על הקירות. משרדי ממשלה נבזזו, וממשלה יעילה יותר טרם התגבשה. עם הטאליבניזציה של אידליב, ברחו 100 המשפחות הנוצריות של העיר. הכפרים הדרוזים המעטים שנותרו נאלצו להוקיע את דתם ולאמץ את האיסלאם; כמה ממקדשיהם פוצצו. לא נותרו מיעוטים דתיים בסוריה שבשליטת המורדים, באידליב או במקומות אחרים. המורדים טוענים שההפצצה של אסד הבטיחה את כישלונם והפכה את ההקצנה לבלתי נמנעת. אבל תירוצים כאלה יכולים להרחיק לכת רק כדי להסביר את מצבה הנורא של המורדים בסוריה או את ההגזמות שלה. היינו עדים לאבולוציה זהה ביותר מדי מדינות ערביות אחרות מכדי להצמיד אותה רק לאסד, למרות אשמתו לאסון שפקד את ארצו".
מומחים נצים נוספים הודו בכך. בפאנל בינואר במועצה האטלנטית, צוות חשיבה בעד שינוי משטר הממומן על ידי ממשלות המערב ובעלות בריתם, ננסי אוקייל, מנכ"לית מכון תחריר, הודה שסוריה היא היום "המקלט הבטוח החדש והחשוב ביותר לאידיאולוגיה [של אל-קאעידה]".
"יש דור חדש של ילדים סורים שגדל עם האידיאולוגיה של אל-קאעידה בחלקים מסוימים של סוריה שבשליטת המורדים כנורמה". הוסיף ג'ניפר קפארלה, מתכננת מודיעין ראשית בצוות החשיבה הניאו-שמרני המכון לחקר המלחמה, אשר קיבלו מימון מהשמות הגדולים ביותר בתעשייה הצבאית, כולל Northrop Grumman, Raytheon, General Dynamics ו- DynCorp.
צ'ארלס ליסטר, אולי התומך העיקרי בשינוי המשטר ובחימוש המורדים האסלאמיסטים בסוריה, נשמע צליל דומה. הוא מוסבר, "אנשים בשטח באזורים שונים בסוריה מוכנים יותר ויותר לא רק לקבל את אל-קאעידה לפעול בתוכם, אלא מוכנים למעשה לתמוך בגלוי בעובדה שהם נמצאים בתוכם".
מאוחר יותר הזהיר, "ההצלחה היחסית של אל-קאעידה בסוריה הפכה את האידיאולוגיה והנרטיב שלה למיינסטרים, לא רק בחלקים מסוריה, אלא גם בחלקים מהאזור".
ליסטר ציין כי אוכלוסיות מקומיות מחו לא רק על ממשלת סוריה, אלא גם על הקיצוניים של אל-קאעידה המטילים עליהם אימה. אנשים שחיים תחת שלטון המורדים באידליב, ליסטר הצביע, קוננו, "המקום הזה הוא גיהנום; אנחנו לא רוצים לחיות תחת השלטון האסלאמיסטי הזה, תחת כל הדיכוי הזה". באידליב, "הם רואים איך יהיו החיים תחת הארגון הזה, והם לא אוהבים את זה".
בשנת 2016 פרסם אמנסטי אינטרנשיונל א לדווח תיעוד מערך של "הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי" שבוצעו על ידי קבוצות מיליטנטיות באידליב ובמקומות אחרים, כולל רציחות מקוצרות, עינויים, חטיפות והתקפות עדתיות. הדו"ח פירט כיצד המורדים הסוריים הקיצוניים כפו את חוקי השריעה הקשים באזורים שבהם הם שולטים.
עם מוזיקה שהוצאה רשמית מחוץ לחוק באידליב, פנה כלי התקשורת במימון ארה"ב, Radio Fresh אמצעים חדשים. במקום מוזיקה, מנהל התחנה ראאד פארס הצטמצם לשידור קולות של עיזים מפוצצות וציוצי ציפורים. בהוראת הרשויות של אידליב לפטר את כל עובדיו, פארס הסתמך במקום זאת על תוכנת מחשב שכיוונה אוטומטית את קולם כדי לגרום להם להישמע גברים.
"עכשיו הם נשמעים יותר כמו רובוטים", אמר.
"איש הדת האהוב ביותר"
כאשר אל-נוסרה ובעל בריתה, אחרר אל-שאם, השתלטו על בסיס אבו אל-דחור של אידליב ב-2015, איש דת נראה על המקום במדי שמלת קרב מוסווים. עמד בין קבוצת שבויים מותשים מכוסי עיניים, כל אנשי הצבא הסורי בסדיר, בירך איש הדת את הוצאתם להורג ההמונית, וקילל אותם תכפיר על הלחימה בצד הממשלה.
"אני לא אוהב לקרוא להם סונים. פעם הם היו סונים אבל הפכו כופרים ברגע שהתגייסו למשטר העלאווים", אמר על 56 השבויים. רגעים ספורים לאחר מכן, הם עמדו בשורה ועמוסי כדורים.
איש הדת היה עבדאללה מוהייסיני, קנאי בן 33 מסעודיה, שהיה סטודנט של סולימאן אל-עלוואן, איש הדת הווהאבי שפיקח על מה שמבקריו המוסלמים כינו "מפעל טרור" במחוז אל-קאסים של ערב הסעודית. אל-עלוואן היה גם המדריך של החוטף ב-9 בספטמבר עבדולעזיז אלומרי.
כיום, מוהייסיני מחזיק במעמד כמעט מיסטי בקרב הקבוצות החמושות האיסלאמיסטיות המשתוללות ברחבי צפון סוריה. לפי בילאל עבדול כרם, תועמלן מורדים יליד ארצות הברית כיום באידליב, מוהייסיני הוא "כנראה איש הדת האהוב ביותר בשטחים הסורים כיום".
לאחר שעבר לסוריה ב-2014, מוהייסיני טבע את עצמו בין הפלגים החזקים ביותר של המורדים ופעל לאיחודם תחת דגל אחד. בתחילה, הוא עזר לרקום את הקואליציה המכונה ג'יש אל-פתח, או צבא הכיבוש. בהסתמך על קשריו במפרץ, הוא פיקח בהצלחה על מאמץ גיוס הכספים "הג'יהאד השכר בכסף שלך" שגייס כ-5 מיליון דולר עבור הדחף של המורדים לקחת את ממשלת צפון אידליב מהצבא הסורי ב-2015.
דרך רשת מתקשרי הג'יהאד שלו, מוהייסיני מגייס משאבים הודות לאוסף אוליגרכים עשירים במפרץ. בראיון מקוון, מוהיסיני הודה "קבוצה של אחים באסלאם מריאד (סעודיה), חלקם מאחינו אבו אחמד מכווית, חלקם מאחינו אבו ג'וד מקטאר".
מטריד עמוק וידאו מרשת מתקשרי הג'יהאד של מוהייסיני מראה אותו מגייס ילדים לוחמים בתוך מחנה הפליטים אטמה בגבול סוריה-טורקיה, מחסה עלובה לכ-30,000 קורבנות מלחמה, מוסר למתבגרים רובים לפני שהם מובילים אותם לאידלב ולמקומות אחרים. לאחרונה, מוהיסיני נראה לפני אספת לוחמים מתחריר א-שאם, הקואליציה הג'יהאדיסטית האחרונה שלו, לשאת דרשה מעוררת מוטיבציה בשדה הקרב.
תחריר א-שאם היה אחראי לתאום התאבדות שהרגה עשרות אזרחים בארמון המשפט בדמשק ובמהלך חגיגת יום הולדת במסעדה ב-15 במרץ. היא ניהלה קמפיין זועם להשתלטות מחדש על שטחים אבודים סביב העיר חמה, כשהיא מנהלת פיגועי התאבדות אך בסופו של דבר לא הצליחה להחזיק מעמד. התקפת נגד של צבא סוריה.
אם ארה"ב ובעלות בריתה המערביות יממשו את איומיהן לתקוף את ממשלת סוריה, ההתערבות היא התקווה האחרונה הטובה ביותר עבור מוהייסיני והכוחות המתואמים אל-קאעידה במצוקה שלו.
הקשר הסעודי של טראמפ
אחת ההתפתחויות הפחות מדווחות אך המשמעותיות ביותר במדיניות החוץ של ממשל טראמפ הייתה החיבוק החם שלו עם המונרכיה הסעודית האולטרה-שמרנית והתיאוקרטית. מיד לאחר כניסתו לתפקיד, טראמפ כרת הסכם עם סעודיה להסלמה תוקפנות בתימן.
לאחר פגישה ידידותית בבית הלבן עם טראמפ וסטיב באנון, אדריכל האיסור המוסלמי של טראמפ, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בירך את טראמפ כ"הוד מעלתו", ותיאר אותו כ"ידיד אמיתי של מוסלמים שישרת את העולם המוסלמי. בצורה בלתי נתפסת, בניגוד לדיוקן השלילי של הוד מעלתו שכמה ניסו לקדם".
טראמפ גם התחייב לעבוד עם ערב הסעודית כדי ליצור אזורים בטוחים כביכול בסוריה. איך בדיוק אלה ייראו לא היה ברור. הילרי קלינטון ניהלה קמפיין על ההבטחה ליצור אזורים כאלה, אם כי בנאום 2013 לגולדמן זאקס, היא הודתה שאזורים בטוחים יכולים "להרוג הרבה סורים".
בלב מדיניות החוץ של ממשל טראמפ עמדה התנגדות קשה לאיראן, אויבת התמותה של ערב הסעודית. ממשלת סוריה היא אחת מבעלי בריתה הקרובים ביותר של איראן.
בתימן, התערבות ארה"ב וסעודיה הניעה את צמיחתו של אל-קאעידה, גם בזמן שארה"ב מבצעת תקיפות אוויריות נגד הקבוצה הקיצונית. בתור קבוצת המשבר הבינלאומית דיווח בפברואר 2017, הודות ל"התמוטטות המדינה" שנגרמה בעקבות מלחמה, "הסניף התימני של אל-קאעידה (AQ) חזק יותר ממה שהיה אי פעם".
התערבות ארה"ב תהיה התקווה האחרונה של המורדים הסורים, וירייה בזרוע לאל-קאעידה, שגדלה לגודל שיא הודות להתערבות הצבאית של אמריקה ברחבי המזרח התיכון.
