הנוף מגלזגו: כלונסאות, מחאות וכוח אנשים

מאת ג'ון מקגראת', נגד אש, נובמבר 8, 2021

בעוד שמנהיגי העולם אינם מצליחים להסכים על שינוי משמעותי ב-COP26, העיר גלזגו הפכה למרכז של הפגנות ושביתות, מדווח ג'ון מקגראת'.

הבוקר הבהיר והקר של ה-4 בנובמבר מצא את עובדי הפחים של GMB בגלזגו ממשיכים את השביתה שלהם למען שכר ותנאי עבודה טובים יותר. הם התחילו את פעולתם היומית בשעה 7 בבוקר באנדרסטון סנטר דיפו ברחוב ארגייל.

עובד הפח הוותיק ריי רוברטסון אומר בחיוך, "אני מבוגר מדי בשביל להיות כאן בחוץ". לרוברטסון מצטרפים כתריסר עמיתים לעבודה שמתכננים לבלות את היום במשמרות על המדרכה. "אנחנו שובתים בגלל האופן שבו טופלנו ב-15-20 השנים האחרונות", הוא מתעקש.

"לא הייתה השקעה, לא תשתית, לא משאיות חדשות - שום דבר שהגברים צריכים. פעם היו במחסן הזה 50 אנשים שעבדו, עכשיו יש לנו אולי 10-15. הם לא מחליפים אף אחד ועכשיו המטאטאים עושים עבודה פי שלושה. תמיד היינו אנשי הפח עם השכר הנמוך ביותר בסקוטלנד. תמיד. ובשנתיים האחרונות הם משתמשים בקוביד כתירוץ. "אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עכשיו בגלל קוביד", הם אומרים. אבל החתולים השמנים מתעשרים, ולאף אחד לא אכפת מעובדי הפחים".

ממשיכים מערבה ברחוב Argyle, שהופך לרחוב Stabcross, הרחוב נסגר לתנועה השבוע. גדרות פלדה באורך 10 רגל מבצרות את הכביש וקבוצות של שוטרים צבאיים למחצה לבושים במעילים צהובים פלורסנטים וכובעים שחורים מתקבצות בחבורה של שישה באמצע המדרכה. ככל הנראה, משטרת גלזגו לא משאירה דבר ליד המקרה.

בהמשך הדרך, ניתן לגשת לקמפוס האירועים הסקוטי (SEC), שבו מתקיימות השיחות, רק עם כרטיסים מיוחדים. מצעד של אנשי מקצוע ארגוניים ופקידי ממשל מרחבי העולם עוברים בשערי האבטחה ומבליחים את תעודותיהם.

מחוץ לשערים מתאספים מפגינים ומפגינים, אם כי לא במספרים עצומים. קבוצה של פעילי XR יושבים ברגליים משוכלות ונראה שהם מקיימים משמרת. לצדם קבוצה של סטודנטים צעירים הקשורים לימי שישי לעתיד שנסעו מיפן. יש תשעה כאלה והם עוברים מגפון לפעמים מדבר באנגלית, לפעמים ביפנית.

"זה היום הרביעי של COP26 ולא ראינו שום דבר משמעותי קורה. למדינות המפותחות יש את האמצעים. הם לא עושים כלום. המדינות המתפתחות הן שצריכות לסבול בגלל אדישותן. הגיע הזמן שנדרוש ממי שיש להם כוח - יפן, אמריקה, בריטניה - להתקדם ולעשות משהו. הגיע הזמן שהחזקים ישלמו פיצויים על כל ההרס והניצול שהם עשו ברחבי העולם".

רגעים ספורים לאחר מכן צצה קבוצה של פעילים אמריקאים עם כרזה בגובה 30 רגל שעליה נכתב: "אין דלקים מאובנים פדרליים חדשים". הם קואליציה המורכבת מקומץ ארגונים בעלי דעות דומות במדינות המפרץ האמריקאיות העשירות בנפט, טקסס ולואיזיאנה. המפגינים מכנים את החלק הזה של המדינה "אזור ההקרבה" ומצביעים על ההוריקנים האחרונים ועל הפגיעות של הקהילות השחורות והחומות החיות בצל בתי זיקוק נפט. השנה ראתה סופה טרופית שהביאה 5 מטרים של גשם לפורט ארתור, לואיזיאנה. "הים עולה וגם אנחנו!" הם מזמרים ביחד.

הם מוחים על עזיבתו של ג'ו ביידן וחוסר המנהיגות שלו. ביידן הגיע לגלזגו בידיים ריקות ולא הצליח להביא להצבעה בקונגרס את הצעת החוק "Build Back Better" גם לאחר שרוב הוראות האקלים המשמעותיות נמחקו על ידי השמרנים במפלגה שלו. כמו בוריס ג'ונסון, ביידן סירב שוב ושוב לאסור על פרקינג.

אחד מהמפגינים בארה"ב שאוחזים בכרזה הוא מיגל אשרוטו, תומך שדה במערב טקסס בארגון בשם Earthworks. הוא מקובע בהתרחבות הפקת הנפט במדינתו. ממשל ביידן מרחיב את ייצור הנפט באגן הפרמיאן, המשתרע על פני 86,000 מיילים רבועים לאורך גבול טקסס-ניו מקסיקו ומהווה 4 מיליון חביות גז הנשאבות מדי יום.

Esroto מציין כי ממשל ביידן הסכים לחכירות קידוח חדשות באזור בקצב העולה על קודמו, דונלד טראמפ. משרד הפנים של ארה"ב אישר כמעט 2,500 אישורים לקדוח באדמות ציבוריות ושבטיות בששת החודשים הראשונים של 6.

בזמן שהותו בגלזגו, לקח ביידן זמן להסיט את חוסר היכולת של ממשלת ארה"ב להנהיג חקיקה אקלימית על ידי תקיפת סין, שהשתתפה בוועידה באופן וירטואלי, בטענה שהנשיא שי ג'ינפינג עשה "טעות גדולה". דבריו משקפים מגמה של פוליטיקאים אמריקאים ואירופים וכלי תקשורת מערביים להטיל את האחריות הסופית להבסת שינויי האקלים על סין.

"זו הסחת דעת!" נגד אסטרוטו. "אם אנחנו רוצים להפנות אצבעות, אנחנו צריכים להתחיל עם אגן הפרמיאן. לפני שנתחיל לכעוס על מדינות אחרות, אזרחי ארה"ב צריכים לבדוק היכן יש לנו כוח, היכן אנו יכולים לתרום. אנחנו יכולים להתחיל להצביע באצבע כאשר אנחנו לא מייצרים את הרמה הקיצונית הזו של הפקת נפט וגז. יש לנו משימה ברורה: מעבר לאנרגיה מתחדשת, הפסקת הפקת נפט וגז והגנת הקהילות שלנו מתעשיית הדלקים המאובנים. אנחנו חייבים לדבוק בזה!"

מבחינה היסטורית, ארה"ב ייצרה יותר מפי שניים יותר מ-CO2 מאשר סין למרות היותה אוכלוסייה קטנה בהרבה. ארה"ב אחראית ל-25% מפליטת ה-CO2 העולמית במצטבר.

אחר הצהריים, כ-200 אנשים מצטרפים לעיתונאים וצוות טלוויזיה ליד מדרגות אולם הקונצרטים המלכותי של גלזגו כדי להאזין לתועמלנים נגד המלחמה: עצור את קואליציית המלחמה, ותיקים למען השלום, World Beyond War, CODEPINK ואחרים. באירוע משתתף המנהיג לשעבר של מפלגת הלייבור הסקוטית, ריצ'רד לאונרד.

שילה ג'יי באבאוטה, נציגה נבחרת מאיי מריאנה שבשליטת ארה"ב, פונה לקהל,

"נסעתי כמעט 20,000 מייל רק כדי להיות כאן בסקוטלנד. במולדתי, יש לנו אחד מהאיים שלנו המשמש אך ורק לפעילויות צבאיות ולמטרות אימונים. לאנשים המקומיים שלנו לא הייתה גישה לאי הזה כבר כמעט 100 שנה. הצבא הרעיל את מימינו והרג את היונקים הימיים וחיות הבר שלנו".

באבאוטה מסביר לקהל שהמטוסים שהטילו את פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי יצאו מאיי המרינה. "ככה האיים קשורים זה לזה לצבא ארה"ב. הגיע הזמן לשחרר פחמן! הגיע הזמן לעשות דה-קולוניזציה! והגיע הזמן לפירוז!"

סטיוארט פרקינסון מ-Scientists for Global Responsibility מחנך את הקהל על גודל טביעת הרגל הפחמנית הצבאית. לפי המחקר של פרקינסון, בשנה שעברה פלט צבא בריטניה 11 מיליון טון של CO2, שזה בערך שווה ערך לפליטת 6 מיליון מכוניות. ארה"ב, בעלת טביעת הרגל הפחמנית הצבאית הגדולה ביותר ללא ספק, פלטה פי 20 בשנה שעברה. פעילות צבאית מהווה בערך 5% מהפליטות העולמיות וזה לא מביא בחשבון את השפעות המלחמה (כריתת יערות, בנייה מחדש של ערים מופצצות בבטון וזכוכית וכו').

לא פחות מדאיג, פרקינסון מצביע על ניצול לא נכון של כספים עבור פרויקטים כאלה:

"בתקציב האחרון של ממשלת בריטניה לפני מספר ימים, הם הקצו יותר מפי 7 יותר כסף לצבא מאשר על הפחתת פליטת הפחמן בכל המדינה".

זה מעלה את השאלה מה בדיוק אנחנו בונים כשאנחנו "בונים בחזרה טוב יותר"?

שעה לאחר מכן, שאלה זו מטופלת פחות או יותר על ידי דייוויד בויז באסיפה הלילית של קואליציית COP26 בכנסייה הבפטיסטית אדלייד פלייס ברחוב באת'. בויז הוא סגן המזכיר הכללי של האיגוד המקצועי Public Services International (PSI). קואליציית COP26 מתכנסת מדי לילה מאז תחילת הוועידה והאירוע ביום חמישי בערב מתרכז סביב תפקיד האיגודים המקצועיים בהימנעות מאסון אקלים.

"מי שמע על Build Back Better?" בנים שואלים את הקהל העמוס בכנסייה. "מישהו שומע על זה? אנחנו לא רוצים לשמור על מה שהיה לנו. מבאס מה שהיה לנו. אנחנו צריכים לבנות משהו חדש!"

הדוברים של יום חמישי בערב חוזרים על המונח "מעבר צודק". יש מי שמייחסים את הביטוי לטוני מצוצ'י המנוח מהאיגוד הבינלאומי של עובדי הנפט, הכימיקלים והאטומים, אחרים מנסים לנסח אותו מחדש, ומכנים אותו "מעבר צדק". לפי בנים,

"כשאתה מספר למישהו שהעבודה שלך מאוימת ואולי לא תוכל להאכיל את המשפחה שלך, זה לא המסר הכי טוב. האנשים האלה צריכים את העזרה שלנו כי המעבר הזה לא הולך להיות קל. אנחנו חייבים להפסיק לצרוך, אנחנו חייבים להפסיק לקנות חרא שאנחנו לא צריכים בשביל הפנטגון, אנחנו צריכים לשנות את האופן שבו אנחנו עושים דברים. אבל מה שאנחנו צריכים זה שירותים ציבוריים חזקים, להתחיל מהבית ולהתגייס".

אנשי איגודים מקצועיים מסקוטלנד, צפון אמריקה ואוגנדה מתייחסים לקהל את החשיבות של דמוקרטיזציה של הכלכלה ודרישת בעלות ציבורית על התחבורה והשירותים שלהם.

סקוטלנד מתכננת כעת להגדיל את מספר האוטובוסים המגיעים לבעלות ציבורית, והמדינה הייתה עדה להתחרפן של הממסד כשהלאומית מחדש של המסילות עמדה לדיון. העידן הניאו-ליברלי פגע במדינות ברחבי העולם עם הפרטה משתוללת של נכסי ציבור. לדברי בויז, הפרטת האנרגיה הייתה קשה במיוחד לעצור:

"כשאנחנו נכנסים לעצירת הפרטת האנרגיה, הצבא נכנס פנימה. כשאנחנו מאיימים להפסיק את ההפרטה, מה שעשינו לאחרונה בניגריה, הצבא נכנס או עוצר את מנהיגי האיגודים או הורג את מנהיגי האיגודים, ועוצר את התנועה בקור. היא משתלטת על חברות האנרגיה ועושה מה שהיא רוצה. וזה רק סמל, בערך, למה שקורה באנרגיה. כי אנחנו יודעים שזה הנפט הגדול, והגז הגדול והפחם הגדול שהוציא מיליארדים במהלך 30 השנים האחרונות כדי לתמוך בהכחשת אקלים ולשמור על הסטטוס קוו.

"המערכת שיש לנו כעת נשלטת על ידי ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי, IMF והמתחם הצבאי-תעשייתי. רק על ידי ארגון המקום שבו אנו חיים אנו בונים תנועה גדולה מספיק כדי לעצור את מה שהיא כיום גלובליזציה תאגידית שמשתוללת על ידי קומץ חברות רב לאומיות".

גלובליזציה ארגונית וחברות רב לאומיות? האם מנהיגי העולם לא מקבלים החלטות וממשיכים? אל תשאל אותם. הם כבר עזבו את גלזגו לרוב. ביום שישי צעדו תלמידי גלזגו עם גרטה תונברג יחד עם עובדי הפחים השובתים. יום שבת, 6 בנובמבר, הוא יום הפעולה, ובתקווה, שיעור ההצבעה גבוה כאן וברחבי בריטניה.

הפזמון שסוגר את העצרת בכנסייה ביום חמישי בערב הוא "העם, מאוחד, לעולם לא יובס!" אין שום פתרון אחר.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

מאמרים נוספים

תורת השינוי שלנו

איך לשים קץ למלחמה

אתגר העבר לשלום
אירועים נגד מלחמה
עזרו לנו לצמוח

תורמים קטנים ממשיכים לנו להמשיך

אם תבחר לתרום תרומה חוזרת של לפחות $15 לחודש, תוכל לבחור מתנת תודה. אנו מודים לתורמים החוזרים שלנו באתר האינטרנט שלנו.

זו ההזדמנות שלך לדמיין מחדש את א world beyond war
חנות WBW
תרגם לכל שפה