הבחירה בארה"ב לא לסיים את המלחמה הזו היא עובדת ערפל מס' 1

מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, נובמבר 1, 2022

מה עובדת ערפל הוא, היא עובדת ערפל, כלומר עובדה שאין עליה מחלוקת רצינית אבל גם לא ידועה על ידי אנשים שימצאו אותה חשובה להפליא. חשוב להפליא להיות מודע לכך שיש עובדות מבוססות היטב שאדם לא יודע עליהן, אבל היה אכפת להן בלהט אם מישהו יצליח להגיע אליהן דרך ערפל הספורט, מזג האוויר וכל אמירה אידיוטית של הרשל ווקר או ג'ו ביידן.

העובדה שלכנופיית ג'ורג' וו. בוש הייתה להעלות על הכתב שהם שיקרו לגבי עיראק הייתה עובדת ערפל כשהביטוי הומצא ועדיין הוא. נראה שלפחות עובדות ערפל רבות (אם לא כולן) נמשכות לפרקי זמן ארוכים כעובדות ערפל. איך לגרור כל אחד מהם אל האור היא שאלת מפתח להישרדות האדם. איזה חורף גרעיני הוא, למשל, הוא עובדת ערפל. אותה יפן ניסיתי להיכנע לפני הטלת פצצות גרעיניות עליו זו עובדת ערפל.

למעשה, בתחום השלום והמלחמה, עובדות ערפל נמצאות בכל מקום. הסיבה שאני יכול לסקור כיתה בתחילת וסיומו של אירוע בן שעה ולעבור מרוב האנשים מאמינים שאפשר להצדיק מלחמות לרוב האנשים שיאמינו שהם לא יכולים, היא שלוקח פחות משעה לפרוק ערימה קטנה של עובדות ערפל, כמו אלה על התפקיד הדומיננטי של ארה"ב בסחר בנשק ו מִלחָמָה, שזה אחראי לכמה 80% של עסק בנשק בינלאומי, 90% של בסיסים צבאיים זרים, ו 50% של הוצאות צבאיות, שצבא ארה"ב מחמש, מאמן ומממן את הצבאות 96% מהממשלות המדכאות ביותר עלי אדמות, זה 3% של ההוצאות הצבאיות של ארה"ב עלולות לשים קץ לרעב עלי אדמות וכו' וכו'. כי ארה"ב לא רצה אוסאמה בן לאדן הועמד למשפט, או כך פעולה לא אלימה יצירות - אלו עובדות ערפל בסיסיות שאנשים רבים מקבלים הרבה מאוד כסף כדי לא להיות מודעים אליהן, ואחרים נשארים לא מודעים להן מרצון.

אבל יש עובדות ערפל בכל מקום. חלק גדול מההרס האקלימי של כדור הארץ קרה מאז המין האנושי החזיק בעובדה שזה קורה. אם החדשות לא היו הצורך להפסיק את ההרס, אם החדשות היו שישו חזר ומתגורר בבולטימור, או שרופאים היו מגלים שממתקים טובים עבורך, כמעט כל אדם בתרבות שלנו היה מצליח להיות מודעים לעובדה. יש לנו תרבות שנוטה לשיכון ערפל מאושר כשמדובר בעובדות לא רצויות, גם כשהתוצאות הן קטסטרופליות. זה כמובן חופף לבעיה של אנשים שיודעים על משהו אך לא מצליחים לפעול על פיו - והגבול בין לא לדעת ולא לפעול יכול להיות מטושטש.

ערפל קטסטרופלי הוא מה שאנו מתמודדים איתו באוקראינה. לרובם המכריע של האנשים בארצות הברית פשוט אין מושג לגבי עובדות בסיסיות רבות. הם יודעים שרוסיה מבצעת זוועות. הם צריכים לדעת את זה. זה נכון וחשוב. סוף סוף הם יודעים שלמלחמות יש מספר עצום של קורבנות של אלימות פיזית, של עקירה, של טראומה ומחלות ועוני. הם צריכים לדעת את זה. לחלק מאיתנו יש רציתי לדעת שבמשך שנים ארוכות, גם כשרוב הקורבנות לא היו "לבנים", כפי שקורה היום עם מספר מלחמות, כמו זו בתימן, שגוברות בהרבה על ההרוגים באוקראינה. אולי הם אפילו יודעים סוף סוף שמלחמות וצבאות עולה כסף. זה יהיה פינוי עצום של הערפל.

אבל הם פשוט לא יודעים את ארה"ב ואחרת מערבי דיפלומטים, מרגלים ותיאורטיקנים חזה במשך 30 שנה שהפרת הבטחה והרחבת נאט"ו יובילו למלחמה עם רוסיה. הם אפילו הצליחו לא לדעת שהנשיא ברק אובמה סירב לחמש את אוקראינה, וחזה שכך יוביל למקום בו אנו נמצאים כעת - כמו אובמה עדיין ראה את זה באפריל 2022. בעצם לא ניתן לדעת שלפני "המלחמה הבלתי מעוררת" היו הערות פומביות של פקידים אמריקאים שטענו שהפרובוקציות לא יעוררו דבר. ("אני לא קונה את הטיעון הזה, שאתה יודע, שאנחנו מספקים לאוקראינים נשק הגנתי הולך לעורר את פוטין." אמר הסנאטור כריס מרפי (D-Conn.).) הם לא ראו RAND לדווח דוגל ביצירת מלחמה כמו זו. אין להם מושג שארה"ב הקל a צעד מפתיע באוקראינה בשנת 2014. הם כלל לא מודעים לאלימות כלשהי קדם פברואר 2022. הם פשוט לא ברשותם הידע שיש לארה"ב נקרע הסכמים עם רוסיה. הם לא יודעים שארה"ב הוא שם בסיסי טילים לתוך מזרח אירופה. אין להם מושג שארה"ב שומר נשק גרעיני בשש מדינות אירופה. וכן הלאה. הם לא יודעים את זה קנדי לקח טילים מטורקיה, שבלעדיו סביר להניח שהם לא היו קיימים. הם לא יודעים את זה ארכיפוב סירב להשתמש בגרעין, שבלעדיו סביר להניח שהם לא היו קיימים. הם לא יודעים שהסיום כביכול של המלחמה הקרה מעולם לא היה כרוך בהרס את כלי הנשק או אפילו להוריד אותם מהתראה על הדק שיער. כל הדברים שרבים מאיתנו אמרו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב בסמינר מקוון אחר סמינר מקוון אחר סמינר מקוון אחר סמינר מקוון אחר סמינר מקוון נותרו עובדות ערפל. בשלב מסוים חישבתי כמה עוד עשורים של סמינרים מקוונים נצטרך כדי להגיע לכולם, אם כולם יחיו לנצח עם זיכרונות מושלמים, אבל זו הייתה הערכה גסה מאוד.

עובדת הערפל העיקרית היא שארה"ב והעמיתים שלה בנאט"ו מנעו את סיום המלחמה, לא רק על ידי אספקת הנשק לצד אחד שלה, אלא על ידי חסימת משא ומתן. אני לא מתכוון סתם נסדק על חברי קונגרס שמעזים לבטא את המילה "לנהל משא ומתן". אני לא מתכוון רק לייצר מערבולת של תעמולה בטענה שהצד השני הוא מפלצות שאי אפשר לדבר איתן, אפילו כשמנהלים איתן משא ומתן על חילופי שבויים ויצוא תבואה. ואני לא מתכוון רק להסתתר מאחורי אוקראינה, תביעה שאוקראינה היא שלא רוצה לנהל משא ומתן ולכן ארה"ב, כמשרתת נאמנה לאוקראינה, חייבת להמשיך ולהסלים את הסיכון לאפוקליפסה גרעינית. אני מתכוון גם לחסימת הפסקות אש אפשריות והסדרים במשא ומתן.

כדאי לזכור כי סביר הסכם הושג במינסק ב-2015, כי הנשיא הנוכחי של אוקראינה נבחר ב-2019 מבטיח משא ומתן לשלום, וכי ארה"ב (וקבוצות ימין באוקראינה) דחף לאחור נגד זה.

כדאי לזכור שזה של רוסיה דרישות לפני פלישתה לאוקראינה היו סבירים לחלוטין, ועסקה טובה יותר מנקודת המבט של אוקראינה מכל מה שנדון מאז.

ארה"ב הייתה גם כוח נגד משא ומתן במהלך שמונת החודשים האחרונים. מדיאה בנג'מין וניקולס ג'יי ס דייוויס כתב בספטמבר:

"למי שאומרים שמשא ומתן בלתי אפשרי, נותר לנו רק להסתכל על השיחות שהתקיימו במהלך החודש הראשון שלאחר הפלישה הרוסית, כאשר רוסיה ואוקראינה הסכימו בהיסוס תוכנית שלום בת חמש עשרה נקודות בשיחות בתיווך טורקיה. עוד היה צריך לגבש פרטים, אבל המסגרת והרצון הפוליטי היו שם. רוסיה הייתה מוכנה לסגת מכל אוקראינה, למעט קרים והרפובליקות המוצהרות בדונבאס. אוקראינה הייתה מוכנה לוותר על חברות עתידית בנאט"ו ולאמץ עמדה של נייטרליות בין רוסיה לנאט"ו. המסגרת המוסכמת סיפקה מעברים פוליטיים בקרים ובדונבאס ששני הצדדים יקבלו ויכירו, בהתבסס על הגדרה עצמית של תושבי אותם אזורים. הביטחון העתידי של אוקראינה היה אמור להיות מובטח על ידי קבוצה של מדינות אחרות, אך אוקראינה לא תארח בסיסים צבאיים זרים בשטחה.

"ב-27 במרץ, הנשיא זלנסקי אמר לאזרחית קהל טלוויזיה, 'המטרה שלנו ברורה - שלום ושיקום החיים הנורמליים במדינתנו בהקדם האפשרי.' הוא הציב את 'הקווים האדומים' שלו למשא ומתן בטלוויזיה כדי להרגיע את אנשיו שהוא לא יוותר יותר מדי, והוא הבטיח להם משאל עם על הסכם הנייטרליות לפני שהוא ייכנס לתוקף. . . . מקורות אוקראינים וטורקים חשפו כי ממשלות בריטניה וארה"ב מילאו תפקידים מכריעים בטרפדות את הסיכויים המוקדמים לשלום. במהלך "ביקורו המפתיע" של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בקייב ב-9 באפריל, על פי הדיווחים סיפר ראש הממשלה זלנסקי כי בריטניה 'נמצאת בזה לטווח הארוך', שהיא לא תהיה צד לאף הסכם בין רוסיה לאוקראינה, וכי 'המערב הקולקטיבי' ראה הזדמנות 'ללחוץ' על רוסיה והיה נחוש לעשות זאת. הכי הרבה מזה. אותו מסר חזר על עצמו על ידי שר ההגנה האמריקני אוסטין, שעקב אחרי ג'ונסון לקייב ב-25 באפריל והבהיר שארה"ב ונאט"ו כבר לא רק מנסות לעזור לאוקראינה להגן על עצמה אלא מחויבות כעת להשתמש במלחמה כדי "להחליש" רוּסִיָה. דיפלומטים טורקים אמר לדיפלומט הבריטי בדימוס קרייג מארי שההודעות הללו מארה"ב ובריטניה הרגו את המאמצים המבטיחים שלהן לתווך להפסקת אש והחלטה דיפלומטית".

מי ירצה להאמין שממשלת ארה"ב מונעת שלום, מספקת את הנשק למלחמה שהורסת את אוקראינה, בשם ההגנה על אוקראינה, ואז מאשימה את אוקראינה בסירובה לנהל משא ומתן, בעוד שרוסיה ממשיך להציע משא ומתן? בהחלט לא הרוב המכריע של אוכלוסיית ארה"ב, שרובם מאמינים שהממשלה שלה משקרת בכל הנושאים מלבד מלחמה.

עובדות ערפל מגיעות באשכולות. עדיף להימנע מהידיעה שארה"ב מתנגדת למשא ומתן על ידי הנחה שמשא ומתן הוא רעיון מגוחך שנחשב בעיני אף אחד לא הגיוני. זה יוצר עובדות ערפל כמו גם העובדה כי מדינות רבות הציעו הצעות משא ומתן במשך חודשים, וזה עשרות מדינות לאחרונה העלה את ההצעה הזו באו"ם.

אז, השאלה שעומדת בפנינו היא איך לבטל את הערפל של עובדה. האם אתה יכול לזרוק מרק על ציור של מיליון דולר ולגרום לאנשים לדעת מה אלפי שעות של טלוויזיה אימנו אותם לא לרצות לדעת? הלואי וידעתי. אני כן יודע ששיחות ישירות בעולם האמיתי יכולות להפיץ את הבשורה. אבל אני גם יודע שאם אנשים לא יראו משהו בטלוויזיה הם עלולים לדחות את הממצאים של העיניים והאוזניים שלהם, ואפילו את הקונצנזוס של החברים והשכנים שלהם. זה מצביע על הצורך הדחוף להשתמש בכל הצורות האפשריות של הסברה ואקטיביזם כדי להחדיר עובדות ערפל לתקשורת ההמונים.