הפנטגון מגן ומממן את אותם יצרני נשק שהדמוקרטים רוצים להסדיר

אדם קונה אקדחים
משתתף בכנס בודק קרבין DDM4 בפגישות והתערוכות השנתיות ה-143 של NRA במרכז הכנסים של אינדיאנה באינדיאנפוליס, אינדיאנה ב-25 באפריל, 2014. קרדיט צילום ל-KAREN BLEIER/AFP VIA GETTY IMAGES

מאת שרה לאזאר, בזמנים אלה, יוני 4, 2022

בתגובה לחודש מאי 24 ירי המוני בבית הספר היסודי רוב ב-Uvalde, טקסס, שעזב 19 ילדים ושני מבוגרים מתים, הנשיא ביידן קרא לערוך חשבון נפש.‏"כעם, עלינו לשאול,"מתי, בשם אלוהים, נעמוד מול לובי הנשק?" הוא אמר ביום שלישי.‏"מתי בשם אלוהים אנחנו עושים את מה שכולנו יודעים שיש לעשות בבטן?"

עם זאת, קריאתו עומדת במתח עם התפקיד של ארה"ב ברכישות נשק גלובליות. הצבא שעליו מפקח ביידן מסתמך על תעשיית נשק החופפת לתעשיית הנשק המקומית, ובמקרים מסוימים, התעשיות הללו הן זהות - מציאות שמוצגת בצורה מחרידה באווואלדה.

Daniel Defense Inc. היא חברה שבסיסה בג'ורג'יה שייצרה את ה-DDM4 רובה ששימש את סלבדור ראמוס לביצוע הירי ההמוני בבית היסודי רוב. מוקדם יותר השנה, החברה חתמה על חוזה של עד $9.1 מיליון עם הפנטגון. ה עסקה הוכרז במרץ 23 להפקת 11.5"ו 14.5"חביות מחושלות בפטיש קר עבור קבוצת המקלט העליון - משופרת." מוצר זה מתייחס ל חביות המשמשים לרובים. המקלט העליון הוא המכיל את הבריח, שבו יושבת מחסנית הרובה.

החברה קיבלה יותר מ 100 חוזים פדרליים, ואפילו כמה הלוואות, חיפוש דרך א עוקב אחר הוצאות הממשלה מופעים. בתור ה ניו יורק טיימס ציין מאי 26, זה כולל הלוואה מתקופת המגפה להגנה על משכורת של $3.1 מִילִיוֹן. החוזים מתוארכים לפחות 2008, כאשר נוצר עוקב ההוצאות הממשלתי, ורובם נעשו עם משרד ההגנה, אבל אחרים עם משרדי המשפטים (שירות מרשל האמריקאי), ביטחון המולדת, המדינה והפנים.

דניאל דיפנס מתגאה בייצור רובי סער, כולל כאלה המשמשים אזרחים. החברה קורא לעצמו ​"אחד המותגים המוכרים ביותר בעולם כלי הנשק, המורכב מה-AR הטוב ביותר בעולם15-רובים בסגנון, אקדחים, רובים בריחים ואביזרים עבור לקוחות אזרחיים, רשויות אכיפת החוק והצבא".

אלו הם בדיוק סוגי הנשק שהדמוקרטים המודאגים מהתפוצה של רובי סער אומרים שהם רוצים להסדיר.

סנטור צ'אק שומר (D‑NY) לאחרונה נתן את האור הירוק לדמוקרטים לדחוף לחקיקה דו-מפלגתית של נשק לאחר פגרת יום הזיכרון, לאחר שתקפו את המפלגה הרפובליקנית ביום רביעי בשל ​"כבוד ל-NRA."

אבל הפתרונות שמציעים פוליטיקאים דמוקרטים נוטים להתמקד בצרכנים - בדיקות רקע, רשימות אי-קנייה ועונשים פליליים מוגברים - ולא ביצרני נשק, למרות שתעשיית הנשק היא בעלת הכוח, המייצרת את הנשק הקטלני. מרוויח מהמכירה שלהם.

לאור הירי בטקסס, כמה פעילים נגד המלחמה שואלים האם ההסתבכות של ממשלת ארה"ב עם תעשיית הנשק העולמית משפיעה על נכונותם של פוליטיקאים לרדוף אחרי יצרנים מקומיים.

כפי שאמר זאת אריק שפרלינג, המנכ"ל של Just Foreign Policy, ארגון אנטי-מלחמתי בזמנים אלה,"קשה לדמיין איך אפשר לצמצם בצורה משמעותית את ההשפעה הפוליטית של תעשיית הנשק ובו זמנית לשמור על מדיניות חוץ שמקדמת את הרווח והכוח שלהם".

ארצות הברית היא ביתה של תעשיית הנשק הגדולה בעולם, עם כל חמשת הראשונים חברות נשק גלובליות שבסיסן בארץ, וחברות אלו מתהדרות בא צבא קטן של לוביסטים בוושינגטון.

"תעשיית הנשק והקבלנים הגדולים כמו לוקהיד מרטין השולטים בסחר העולמי נפרדים במקצת", מסביר עמית המחקר הבכיר במכון קווינסי ויליאם הרטונג. אבל, כמו במקרה של דניאל דיפנס, חברות מסוימות עושות עסקים הן גלובליות והן מקומיות.

ויש סימנים לכך שההסתמכות הרבה של צבא ארה"ב על תעשיית הנשק שיחקה בעבר תפקיד בהגנה מפני צעדים המכוונים לתעשיית הנשק המקומית. ב 2005, הקונגרס שבשליטת הרפובליקנים העניק ניצחון גדול לתעשיית הנשק כאשר עבר את חוק הגנה על סחר חוקי בנשק שמגן על יצרני וסוחרי כלי ירייה כמעט מכל תביעות האחריות. החוק, שנחתם על ידי הנשיא ג'ורג' וו. בוש, נתמך באופן פעיל על ידי תעשיית הנשק.

משרד ההגנה גם תמך בגלוי בצעד באותו זמן, מתווכח לסנאט כי החקיקה"יעזור להגן על הביטחון הלאומי שלנו על ידי הגבלת תביעות משפטיות מיותרות נגד תעשייה שמשחקת תפקיד קריטי במתן מענה לצרכי הרכש של הגברים והנשים שלנו במדים". לפי דיווח מ ניו יורק טיימס, התמיכה הזו מהפנטגון נתנה"להגביר" במידה.

החוק הזה עדיין בתוקף היום, וממלא תפקיד ניכר בהגנה על יצרני נשק - כמו גם על סוחרים ואיגודי מסחר - מהשלכות על שיטות השיווק שלהם. בניגוד לתעשיות הטבק והמכוניות, שבהן תביעות משפטיות עזרו לשפר את הגנת הבטיחות, תעשיית הנשק אינה ניתנת לגעת ברוב תביעות האחריות. לפי ארגון כלבי השמירה הציבורי Public Citizen,"מעולם לפני או מאז הקונגרס העניק לתעשייה שלמה חסינות גורפת מפני תביעות אזרחיות".

שיתוף הפעולה הזה הולך לשני הכיוונים. איגוד הרובאים הלאומי, שהוא ארגון תמיכה ולובי לתעשיית הנשק, תמך גם הוא במאמצים להחזיר את ההגנות לאזרחים ברחבי העולם. במאי 2019, המכון לפעולה חקיקתית (ILA) של ה-NRA חגג את מעשהו של הנשיא דאז דונלד טראמפ"ביטול חתימה" על אמנת סחר הנשק של האו"ם, עליו הכריז טראמפ בוועידה השנתית של ה-NRA. (ארצות הברית חתמה על האמנה ב 2013 אבל לא אשררו אותו.)

אמנה זו, אשר בתוקף מאז 2014, היה המאמץ העולמי הראשון להסדיר את הסחר הבינלאומי בנשק, מרובה ועד מטוסי קרב ועד ספינות מלחמה, והיה אמור לוודא שנשק לא יגיע לידי פורצי זכויות או באזורים של סכסוך קיצוני, למרות שיש אין מנגנון אכיפה. המבקרים הזהירו אז כי ביטול החתימה על ההסכם יעמיד יותר אזרחים בסיכון.

לדברי הרטונג, ההתנגדות של ה-NRA לאמנה זו מתוארכת לפני קיומו של ההסכם.‏"חוזרים כל הדרך חזרה ל 2001, האו"ם עבד על הסדרת נשק קל, כי הם היו דלק להרבה מהעימותים הגרועים ביותר בעולם שהיו בהם הכי הרבה נפגעים", הוא אומר. בזמנים אלה.</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>"באמצעות סדרה של פגישות של האו"ם שבהן הם התחילו את התהליך שיוביל להסכם הנשק, היו נציגי NRA מסתובבים במסדרונות עם נציגים של חברות נשק שמנסים לטעון את הסרת הרגולציה".

"הטיעון שלהם היה שוויסות כלי נשק ברחבי העולם מאיים על בעלות על כלי נשק מקומית", מסביר הרטונג.‏"וחברות רבות הן יצואניות גלובליות, אז הן רוצות לשמור על זה כמה שיותר לא מפוקח".

ILA של ה-NRA נראה לאשר הנרטיב של הרטונג כאשר הוא עודד את זה של טראמפ 2019 ביטול החתימה על אמנת הסחר בנשק של האו"ם, והכריז שהוא ניצח את"המאמץ המקיף ביותר לבקרת נשק בינלאומית". יש לציין שהנשיא ביידן עדיין לא החזיר את ארצות הברית לאמנה, למרות שזה יהיה א פשוט, אדמיניסטרטיבי מעשה שלא יחייב את הקונגרס.

דמוקרטים מובילים, בנוסף, לא הדגישו את תפוצת הנשק העולמית של חלק מהחברות, כמו דניאל דיפנס, המייצרות רובים למכירה מקומית.

חלק מהמבקרים טוענים שפוליטיקאים אינם יכולים לדרוש ביעילות לרסן את השפעתו של שדולת הנשק המקומית תוך תמיכה בהפצת נשק בחו"ל, מכיוון שהתעשייה - והאלימות הנלווית לה - משתרעת על שני התחומים.

ח'ורי פטרסן-סמית', עמית מייקל רטנר למזרח התיכון במכון לחקר מדיניות, צוות חשיבה נוטה לשמאל, סיפר בזמנים אלה,"ארה"ב מייצרת ומוכרת יותר נשק מכל מדינה אחרת. היא משקיעה בפיתוח הנשק הקטלני ביותר בעולם, בשימוש בהם כדי לחמש את הצבא שלה, המשטרה שלה ובעלות בריתה, והיא הופכת את הנשק הזה לזמין ביותר לאוכלוסייתה. זה הנוף שבו הצעיר הזה ניגש לכלי הנשק האלה, וזוועות כמו הטבח הזה הן חלק מאותו נוף".

פייג' אומק תרמה מחקר למאמר זה.

שרה לאזאר הוא עורך אינטרנט וכתב עבור בזמנים אלה. היא מצפצפת על @sarahlazare.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

מאמרים נוספים

תורת השינוי שלנו

איך לשים קץ למלחמה

אתגר העבר לשלום
אירועים נגד מלחמה
עזרו לנו לצמוח

תורמים קטנים ממשיכים לנו להמשיך

אם תבחר לתרום תרומה חוזרת של לפחות $15 לחודש, תוכל לבחור מתנת תודה. אנו מודים לתורמים החוזרים שלנו באתר האינטרנט שלנו.

זו ההזדמנות שלך לדמיין מחדש את א world beyond war
חנות WBW
תרגם לכל שפה