מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, אוקטובר 11, 2019
הוועדה שמעניקה את פרס נובל לשלום צדקה לא להעניק את הפרס לגרטה תונברג, הראויה לפרסים הגבוהים ביותר שקיימים, אך לא אחת שנוצרה לממן את עבודת ביטול המלחמה והצבאיות. סיבה זו צריכה להיות מרכזית בעבודת ההגנה על האקלים, אך היא איננה. יש להעלות את השאלה מדוע לא צעיר הפועל לביטול מלחמה צריך לקבל רשתות טלוויזיה.
החזון שהיה לברטה פון סאטנר ואלפרד נובל לפרס השלום - " קידום אחווה בין מדינות, קידום פירוק נשק ובקרת נשק וקיום וקידומי שלום - וקידום הוועדה טרם אוחשה במלואה, אך היא מתקדמת.
אבי אחמד פעל למען השלום בארצותיו ובשכנותיה, סיום מלחמה והקמת מבנים שמטרתם לשמור על שלום צודק ובר-קיימא. מאמצי השלום שלו כללו שמירה על איכות הסביבה.
אך האם הוא פעיל הזקוק למימון? או שמא בכוונת הוועדה להמשיך בפועל בהכרת פוליטיקאים ולא בפעילים? האם זה הגיוני להעניק רק צד אחד להסכם שלום? הוועדה מכירה בכך הצהרה ששני הצדדים היו מעורבים. האם ראוי שהוועדה תצהיר, כמו שהיא, שהיא מתכוונת לפרס לעודד עבודה נוספת למען השלום? אולי זה אפילו אם זה מזכיר לאנשים פרסים כמו ברק אובמה שמעולם לא הושגו למפרע. ישנם גם פרסים כמו ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור שאכן הושגו רטרואקטיבית.
הפרס בשנה שעברה הוענק לפעילים המתנגדים לזוועה מסוג אחד. שנה לפני כן הוענק הפרס לארגון שביקש לחסל נשק גרעיני (שעבודתו התנגדה על ידי ממשלות המערב). אך לפני שלוש שנים העניקה הוועדה את הפרס לנשיא מיליטריסטי שהקים מחצית מהסדר שלום בקולומביה שלא הסתדר טוב.
הוועדה נהגה להכיר ביותר מצד אחד של ההסכם: 1996 מזרח טימור, 1994 מזרח התיכון, 1993 דרום אפריקה. בשלב מסוים יתכן שהתקבלה ההחלטה לבחור רק צד אחד. במקרה של השנה אולי זה מוצדק יותר מאשר ב- 2016.
הפרס 2015 לתוניסאים היה מעט נושא. פרס 2014 לחינוך לא היה נושא מאוד. הפרס 2013 לקבוצת פירוק אחר מנשקו היה הגיוני. אולם פרס ה- 2012 לאיחוד האירופי נתן כסף עבור פירוק מנשק מגוף שיכול היה לגייס יותר פשוט על ידי רכישת פחות כלי נשק - ישות שמפתחת כעת תוכניות לצבא חדש. משם והלאה לאורך השנים זה מחמיר.
בשנים האחרונות חל שיפור מתון מבחינת הקפדה על הדרישות החוקיות של הצוואה של נובל. צפו בפרס נובל לשלום המליצה כי הפרס יתקיים לכל תקופה ארוכה רשימה מקבלי ראוי, כולל פעילים הפועלים לקידום סעיף 9 של החוקה היפנית, פעיל השלום ברוס קנט, המו"ל ג'וליאן אסאנג ', ומפוצי השריקה הפכו את הפעיל והסופר דניאל אלסברג.
