האם בריטניה צריכה להכיר עכשיו בפלסטין הריבונית? דוח אירוע

By פרוייקט בלפור, יולי 14, 2019

שיחה על ידי סר וינסנט פאן לאחרונה מרצ בריטניה אירוע

מרצ בריטניה אירחה אירוע ב- 7 ביולי במרכז הקהילה היהודית בלונדון JW3, כדי לדון בסיכויים, היתרונות והתוצאות האפשריות של הכרה במדינת פלסטין לצד מדינת ישראל על ידי ממשלת בריטניה. סר וינסנט פיין, לשעבר הקונסול הכללי של בריטניה בירושלים, ויו"ר פרויקט בלפור, שוחח תדיר עם הפלסטינים במהלך המשא ומתן על ידי שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. הוא חלק תובנות מניסיונו באזור ומחשבות על הנושא. רוב האירוע הוקדש למפגשי שאלות ותשובות עם הקהל.

לורנס ג'וף, מזכיר מרצ בריטניה וסר וינסנט פאן (צילום: פיטר ד מסקרנהאס)

הנחת היסוד הראשונה של הדיבור היתה, שכאנשי בריטים, אין זה תפקידנו לומר את מה שישראל ופלסטין צריכות לעשות, אלא להציע את מה שעל בריטניה לעשות, להסתכל ולהתמודד עם שני הצדדים כשווים. "דו-קיום כרוך בשוויון הערכה בין שני העמים", אמר סר וינסנט. הנחת היסוד השנייה היתה כי פלסטין אינה ריבונית כיום אלא שטח כבוש. הכרה תהיה צעד לקראת עצמאות.

הדיון התרכז בשאלות אלה:

1. האם בריטניה יכולה להכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל?
2. האם עלינו?
3. האם אנו?
4. מה טוב (אם בכלל) זה יעשה?

האם בריטניה יכולה להכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל?

ישנן שתי דרכים להגדרת מדינה: הצהרתית ומכוננת. הראשון כרוך בהכרה: כאשר מדינות רבות מכירות אותך. נכון להיום, מדינות 137 הכירו בפלסטין; שוודיה עשתה זאת ב- 2014. מתוך המדינות החברות ב- 193 באו"ם היום, כשני שלישים הכירו בפלסטין, כך פלשתינה עוברת את המבחן הצהרתי.
השיטה הקונסטיוטיבית כוללת ארבעה קריטריונים: אוכלוסייה, גבולות מוגדרים, ממשל ויכולת לנהל יחסים בינלאומיים. האוכלוסייה היא פשוטה: 4.5 מיליון פלסטינים חיים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
.ב סוגיית הגבול "מבולבלת" על ידי ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות, אבל ההיגיון אומר לנו להתייחס לגבולות הפסקת האש של ה- 1967. כאשר בריטניה הכירה בישראל ב- 1950, היא לא הכירה את גבולותיה ולא את בירתה - היא הכירה במדינה.
c. בתחום הממשל, יש ממשלה ברמאללה השולטת בחינוך, בבריאות ובמסים. הרשות הפלסטינית היא גם דה-יורה הסמכות הלגיטימית בעזה. ממשלת בריטניה מכירה במדינות, לא בממשלות.
ד. באשר לניהול היחסים הבינלאומיים, ישראל הכירה רשמית באש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני. אש"ף מנהל יחסים בינלאומיים למען העם הפלסטיני.

האם בריטניה צריכה להכיר במדינה הפלסטינית לצד ישראל?

בנסיבות הנוכחיות, ההכרה במדינת פלסטין משווה את בריטניה להכרה בשוויון זכויותיהם של שני העמים להגדרה עצמית. היא כבר הכירה בזכותו של עם ישראל להגדרה עצמית, ומדיניותנו היא לחפש פתרון של שתי מדינות. זה גם אישור כי "ריבונות מינוס" עבור פלסטין, בהדרכת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אינו מספיק. מדיניות של יצירת מצב של בנטוסטנים פירושה מצב של אפרטהייד.

"ההכרה אינה מונעת את המשא ומתן, ואין היא צריכה להיות פרי שלה, אלא מבשרתה. הגדרה עצמית עבור שני עמי ישראל ופלסטין היא זכות, לא קלף מיקוח. לישראלים כבר יש את זה, והפלשתינאים ראויים לכך ".

האם בריטניה תכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל?

יום אחד נגיע. מפלגת העבודה, הדמוקרטיה הליברלית וה- SNP, מכירים במדינה פלסטינית לצד ישראל כמדיניותם. יש מיעוט ניכר של חברי פרלמנט שמרנים הסכימו שהם יעשו זאת, וב- 2014 הצביעו הפרלמנט שלנו להכיר בפלסטין לצד ישראל, 276 בעד ו 12 בלבד.

האם יש גורם לפעולה? ההבטחה האלקטורלית של נתניהו לספח התנחלויות עלולה להיות גורם מרכזי, שכן זהו איום קיומי על תוצאותיהן של שתי מדינות.

ב- Q & As נשאלה שאלה האם בריטניה יכולה לקדם הכרה כאמצעי למנוע סיפוח עתידי של ההתנחלויות על ידי ממשלת ישראל, או יותר נכון להגיב עליה. סר וינסנט הניח כי לבריטניה אין את היכולת למנוע מישראל לספח התנחלויות, אך הכנסת הצעת חוק לסיפוח על ידי ממשלת ישראל יכולה להפוך לטריגר להכרה בפלסטין. לגינוי רטורי של סיפוח ההתנחלויות הישראלי לא תהיה כל השפעה.

מה טוב יעשה ההכרה הבריטית?

הקו שהמנהיג השמרני לשעבר ושר החוץ, ויליאם האג, קיבל על עצמו את ההכרה ב- 2011, הוא ש"הממשלה הבריטית שומרת לעצמה את הזכות להכיר בפלסטין בזמן שיבחרנו, וכאשר היא תוכל לשרת את הסיבה לשלום ". פוליטיקאי פרגמטי ימנע את הצעד הזה בימים אלה, כדי להימנע מפרובוקציה, ובעיקר בגלל הביקורת שהוא יקבל מטראמפ ומנתניהו ומנהלותיהם.

מאידך גיסא, ההכרה מתיישבת באופן מלא עם התוצאה של פתרון של שתי מדינות. המדיניות הבריטית נותרה בידי האיחוד האירופי: ירושלים כבירה משותפת, פתרון צודק ומוסכם לבעיית המקלט, המשא ומתן על בסיס גבולות 1967 וכו '. סר וינסנט הוסיף לרשימה זו נסיגה מלאה של צה"ל מהשטחים הפלסטיניים הכבושים , כפי שמדגיש הנשיא אובמה, וסיום הסגר על עזה.

ההכרה מביאה תקווה לשני סטטרים בשתי הארצות, בימים שבהם אין תקווה. היא מעודדת את רמאללה לא למסור את המפתחות לנתניהו. כאן באנגליה, הוא משנה את הלך הרוח של אנשים, החל בניהול הקונפליקט כדי לטפל בגורמים שלו, מתוך הבנה כי שני העמים עזבו לעצמם לא יכול לפתור את זה בעצמם, וכי הממשל הנוכחי לא מתנהג כמו מתווך ישר .

החלטה בריטית להכיר בשתי המדינות תמצא הד במדינות כמו צרפת, אירלנד, ספרד, בלגיה, פורטוגל, לוקסמבורג וסלובניה.

במהלך השאלות והתשובות נשאל סר וינסנט האם הכרה בריטית בפלסטין לא תאכיל את טיעון הלובי של המתנחלים בישראל לפיו "העולם שונא אותנו"? הוא ענה שקשה למישהו בישראל או בכל מקום אחר לומר שהוא לא מאמין בשוויון זכויות. מגיני הסטטוס קוו בוודאי יציגו זאת כמתקפה על מדינת ישראל, במטרה להכניס שני דברים שונים: מדינת ישראל ומפעל ההתנחלויות. החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2334, שאומצה כשעזב את תפקידו של אובמה, מבחינה בצדק בין מדינת ישראל לבין מפעל המתנחלים. הם בכלל לא אותו דבר.

ההכרה היא במה שאנחנו יכולים לעשות, ואנחנו צריכים לעמוד על עקרונות השוויון שלנו.

האם ההכרה בבריטניה תשכנע את ישראל לסיים את הכיבוש? לא, אבל זה צעד בכיוון הנכון: כלפי שוויון זכויות וכבוד הדדי בין שני העמים. ראש הממשלה נתניהו אמר פעם שהוא לא רוצה מדינה בינארית. אז מהי המדיניות? הסטטוס קוו / ריבונוס מינוס / לבעוט את יכולה לאורך הכביש ולבנות? אף אחד מאלה לא שווה זכויות. גם נתניהו אמר שישראל תצטרך תמיד לחיות בחרב. זה לא חייב להיות ככה.