מאת קרישן מהטה, הוועדה האמריקאית להסכם ארה"ב ורוסיהמאי 4, 2021
באתי ממדינה מתפתחת, יש לי השקפה שונה במקצת על הסנקציות משום שהיא איפשרה לי לראות את פעולות ארה"ב מנקודת מבט חיובית וגם לא כל כך חיובית.
ראשית החיובי: לאחר עצמאות הודו בשנת 1947, מספר מוסדותיה (כולל אוניברסיטאות הנדסיות, בתי ספר לרפואה וכן הלאה) קיבלו תמיכה טכנית וכלכלית מארצות הברית. זה בא בצורה של סיוע ישיר, שיתופי פעולה משותפים עם מוסדות בארה"ב, חוקרים אורחים והחלפות אחרות. כשגדלנו בהודו ראינו בכך השתקפות חיובית מאוד של אמריקה. המכונים הטכנולוגיים, בהם זכיתי לקבל את תואר ההנדסה שלי, סיימו גם חוקרים כמו סונדר פיצ'אי, המנכ"ל הנוכחי של מיקרוסופט, וסתיה נדלה, המנכ"לית הנוכחית של מיקרוסופט. הצמיחה של עמק הסיליקון נבעה בחלקה ממעשי נדיבות ורצון טוב שחינכו חוקרים במדינות אחרות. חוקרים אלה לא רק שירתו את מדינותיהם אלא גם חלקו את כישרונם ואת היזמות שלהם כאן בארצות הברית. זה היה win-win עבור שני הצדדים, וייצג את מיטב אמריקה.
עכשיו למען לא כל כך חיובי: בעוד שחלק מבוגרינו הגיעו לעבוד בארה"ב, אחרים הלכו לעבוד בכלכלות מתפתחות שונות כמו עירק, איראן, סוריה, אינדונזיה ומדינות אחרות. חברי הבוגרים שהלכו לארצות אלה ועמם נשארתי בקשר ראו צד אחר במדיניות האמריקאית. אלה שסייעו בבניית התשתית בעירק ובסוריה, למשל, ראו אותה נהרסת משמעותית על ידי פעולות ארה"ב. מפעלי טיפול במים, מתקני תברואה, תעלות השקיה, כבישים מהירים, בתי חולים, בתי ספר ומכללות, שרבים מבני גילי סייעו להקים (בעבודה צמודה עם מהנדסים עירקים) הפכו לחורבה. מספר עמיתיי למקצוע הרפואה ראו משבר הומניטרי נרחב כתוצאה מהסנקציות שגרמו למחסור במים נקיים, חשמל, אנטיביוטיקה, אינסולין, חומרי הרדמה דנטליים ואמצעי הישרדות חיוניים אחרים. הם חוו את הניסיון לראות ילדים מתים בזרועותיהם בגלל מחסור בתרופות למלחמה בכולרה, טיפוס, חצבת ומחלות אחרות. אותם בוגרים עמיתים היו עד למיליוני אנשים שסבלו מיותר כתוצאה מהסנקציות שלנו. זה לא היה win-win עבור אף אחד מהצדדים, ולא ייצג את מיטב אמריקה.
מה אנו רואים סביבנו היום? לארה"ב יש סנקציות נגד למעלה מ -30 מדינות, קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם. כשהחל המגיפה בתחילת 2020, ממשלתנו ניסתה למנוע מאיראן לקנות מסכות הנשמה מעבר לים, וכן ציוד הדמיה תרמית שיכול לזהות את הנגיף בריאות. הטענו וטו על הלוואת החירום בסך 5 מיליארד דולר שאיראן ביקשה מקרן המטבע לרכישת ציוד וחיסונים משוק החוץ. בוונצואלה יש תוכנית הנקראת CLAP, שהיא תוכנית חלוקת מזון מקומית לשש מיליון משפחות אחת לשבועיים בערך, ומספקת חומרים חיוניים כגון מזון, תרופות, חיטה, אורז ועוד. ארה"ב ניסתה שוב ושוב לשבש את התוכנית החשובה הזו כדרך לפגוע בממשלתו של ניקולא מאדורו. כאשר כל משפחה מקבלת חבילות אלה תחת ה- CLAP המונה ארבעה חברים, תוכנית זו תומכת בכ -24 מיליון משפחות, מתוך אוכלוסייה כוללת של 28 מיליון בוונצואלה. אך הסנקציות שלנו עשויות להפוך את התוכנית הזו לבלתי אפשרית להמשך. האם זו ארה"ב במיטבה? סנקציות קיסר נגד סוריה גורמות למשבר הומניטרי אדיר במדינה זו. 80% מהאוכלוסייה ירדו כעת מתחת לקו העוני כתוצאה מהסנקציות. מנקודת מבט של מדיניות חוץ נראה כי סנקציות הן חלק חשוב בערכת הכלים שלנו, ללא קשר למשבר ההומניטרי שהוא גורם. ג'יימס ג'פריס, הדיפלומט הבכיר שלנו שם מזה שנים רבות, אמר כי מטרת הסנקציות היא להפוך את סוריה לביצה עבור רוסיה ואיראן. אך אין הכרה במשבר ההומניטרי שנגרם לאנשים סורים רגילים. אנו כובשים שדות נפט סוריים כדי למנוע ממדינה משאבים כספיים להחלמתה, ואנחנו תופסים את אדמותיה החקלאיות הפוריות כדי למנוע ממנה גישה למזון. האם אמריקה זו במיטבה?
בואו נפנה לרוסיה. ב- 15 באפריל הודיעה ארה"ב על סנקציות נגד חוב ממשלתי רוסיה בגין התערבות כביכול בבחירות 2020 ובשל התקפות סייבר. חלקית כתוצאה מהעיצומים הללו, ב- 27 באפריל, הודיע הבנק המרכזי הרוסי כי הריבית תעלה מ -4.5% ל -5%. זה משחק באש. בעוד שהחוב הריבוני הרוסי עומד על כ -260 מיליארד דולר בלבד, דמיין אם המצב היה הפוך. החוב הלאומי של ארה"ב קרוב ל -26 טריליון דולר, מתוכם מעל 30% מוחזקים על ידי מדינות זרות. מה אם סין, יפן, הודו, ברזיל, רוסיה ומדינות אחרות יסרבו לחדש את חובם או יחליטו למכור? תיתכן עלייה מסיבית בשיעורי הריבית, פשיטות הרגל, האבטלה והיחלשות דרמטית של הדולר האמריקני. כלכלת ארה"ב יכולה לשקף כלכלה ברמת דיכאון אם כל המדינות יסתיימו. אם איננו רוצים זאת לעצמנו, מדוע אנו רוצים זאת למדינות אחרות? לארצות הברית היו סנקציות נגד רוסיה ממספר סיבות, ורבות מהן נובעות מהסכסוך האוקראיני בשנת 2014. הכלכלה הרוסית היא רק כ -8% מכלכלת ארה"ב, ועומדת על 1.7 טריליון דולר לעומת כלכלת 21 טריליון הדולר שלנו, ובכל זאת אנחנו רוצים לפגוע בהם עוד יותר. לרוסיה שלושה מקורות הכנסה עיקריים, ויש לנו סנקציות על כולם: תחום הנפט והגז שלהם, ענף יצוא הנשק שלהם והמגזר הפיננסי שממשיך את המשק. ההזדמנות שיש לצעירים להקים עסקים, ללוות כסף, לקחת סיכונים, קשורה בין השאר למגזר הפיננסי שלהם ועכשיו גם זו נמצאת במתח עצום בגלל סנקציות. האם זה באמת מה שהעם האמריקני רוצה?
יש כמה סיבות מהותיות שבגללן צריך לשקול מחדש את כל מדיניות הסנקציות שלנו. אלה הם: 1) סנקציות הפכו לדרך ל"מדיניות חוץ בזול "ללא תוצאה מקומית, ואפשרו ל"מעשה מלחמה" זה להחליף את הדיפלומטיה, 2) ניתן לומר שהסנקציות הן אפילו יותר גרועות מאשר מלחמה, מכיוון שב לפחות במלחמה ישנם פרוטוקולים או מוסכמות מסוימות לפגיעה באוכלוסיות אזרחיות. תחת משטר הסנקציות אוכלוסיות אזרחיות נפגעות ללא הרף, ואמצעים רבים ממוקדים למעשה ישירות נגד אזרחים. לסנקציות אין ציר זמן, 'פעולות מלחמה' אלה יכולות להמשך זמן רב ללא כל אתגר בפני הממשל או הקונגרס. הם הופכים לחלק מהמלחמות לנצח שלנו. 3) הציבור האמריקני נופל בסנקציות בכל פעם, מכיוון שהן ארוזות במסווה של זכויות אדם, המייצגות את עליונות המוסר שלנו על פני אחרים. הציבור לא ממש מבין את הנזק ההרסני שעושות הסנקציות שלנו, ודיאלוג כזה בדרך כלל הוצא מחוץ לתקשורת הרגילה שלנו. 4) כתוצאה מהסנקציות אנו מסתכנים בניכור הצעירים במדינות הנוגעות בדבר, מכיוון שחייהם ועתידם נפגעים כתוצאה מהסנקציות. אנשים אלה יכולים להיות שותפים איתנו לעתיד שליו וחביב יותר, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לאבד את ידידותם, את תמיכתם ואת כבודם.
לכן הייתי מעמיד כי הגיע הזמן שמדיניות הסנקציות שלנו תוערך על ידי הקונגרס והממשל, שיהיה יותר דיאלוג ציבורי לגביהם, ונחזור לדיפלומטיה ולא להמשיך ב"מלחמות לנצח "הללו באמצעות סנקציות. שהם פשוט סוג של לוחמה כלכלית. אני משקף גם עד כמה הגענו לבניית בתי ספר ואוניברסיטאות בחו"ל, שליחת הצעירים והצעירות שלנו כחברים בחיל השלום, למצב הנוכחי של 800 בסיסים צבאיים ב -70 מדינות וסנקציות על כמעט שליש מאוכלוסיית העולם. . סנקציות אינן מייצגות את המיטב שיש לעם האמריקני להציע, והן אינן מייצגות את הנדיבות הטבועה והחמלה של העם האמריקני. מסיבות אלה, משטר הסנקציות צריך להסתיים והזמן לכך הוא כעת.
קרישן מהטה הוא חבר בוועדת ACURA (הוועדה האמריקאית להסכם רוסיה האמריקאית). הוא שותף לשעבר ב- PwC וכיום הוא עמית בכיר לצדק צדק באוניברסיטת ייל.
