פירוק נאט"ו תהיה האלטרנטיבה
ב-4-5 בספטמבר בעיר הוולשית הקטנה והשלווה בדרך כלל, ניופורט, התקיימה פסגת נאט"ו האחרונה, יותר משנתיים לאחר הפסגה האחרונה בשיקגו במאי 2012.
שוב ראינו את אותן התמונות: אזורים עצומים אטומים, אזורים ללא תנועה ואסור טיסה, ובתי ספר וחנויות נאלצים להיסגר. "הלוחמים הישנים והחדשים" מוגנים בבטחה באתר הנופש שלהם בדירוג 5 כוכבים, וקיימו את פגישותיהם בסביבה הרחוקה ממציאות החיים והעבודה של תושבי האזור - וגם רחוקה מכל מחאה. למעשה, המציאות תוארה טוב יותר כ"מצב חירום", כאשר אמצעי האבטחה עולים כ-70 מיליון יורו.
למרות הסצנות המוכרות, היו דווקא היבטים חדשים שיש לברך עליהם. האוכלוסייה המקומית הייתה ללא ספק אוהדת את סיבת ההפגנות. אחת הסיסמאות המרכזיות משכה תמיכה מיוחדת - "רווחה במקום מלחמה" - שכן היא מהדהדת מאוד את רצונותיהם של רבים באזור המאופיין באבטלה והיעדר פרספקטיבות עתידיות.
היבט חריג ויוצא דופן נוסף היה התנהגותה המחויבת, המשותפת והלא תוקפנית של המשטרה. ללא סימני מתח ולמעשה בגישה ידידותית, הם ליוו מחאה עד למלון הכנסים וסייעו לאפשר למשלחת של מפגינים למסור ל"פקידי נאט"ו" חבילה גדולה של פתקי מחאה. .
סדר היום של פסגת נאט"ו
על פי מכתב ההזמנה של מזכ"ל נאט"ו היוצא רסמוסן, הנושאים הבאים היו בראש סדר העדיפויות במהלך הדיונים:
- המצב באפגניסטן לאחר סיום המנדט של ISAF והמשך תמיכת נאט"ו בהתפתחויות במדינה
- התפקיד והמשימה העתידית של נאט"ו
- המשבר באוקראינה והיחסים עם רוסיה
- המצב הנוכחי בעיראק.
המשבר באוקראינה וסביבתה, שמוטב יתואר כגמר את הפרטים של מסלול התנגשות חדש עם רוסיה, הפך למוקד המובהק לקראת הפסגה, שכן נאט"ו רואה בכך הזדמנות להצדיק המשך קיום וחידוש "תפקיד מוביל". ויכוח על האסטרטגיות והיחסים עם רוסיה, כולל כל נושא "ההגנה החכמה", הגיע אפוא לשיאו בוויכוח על ההשלכות שייגרמו ממשבר אוקראינה.
מזרח אירופה, אוקראינה ורוסיה
במהלך הפסגה זה הוביל לאישור תוכנית פעולה להגברת הביטחון הנוגע למשבר באוקראינה. יוקם "כוח מוכנות גבוה מאוד" או "חוד חנית" של כ-3-5,000 חיילים במזרח אירופה, אשר ניתן יהיה לפרוס תוך מספר ימים. אם בריטניה ופולין יקבלו את דרכן, מפקדת הכוח תהיה בשצ'צ'ין, פולין. כפי שניסח זאת מזכ"ל נאט"ו היוצא רסמוסן: "וזה שולח מסר ברור לכל תוקפן פוטנציאלי: אם בכלל תחשוב לתקוף בעל ברית אחד, תתמודד מול כל הברית."
לכוחות יהיו כמה בסיסים, ביניהם כמה במדינות הבלטיות, עם יחידות קבע של 300-600 חיילים. זוהי בוודאי הפרה של החוק המייסד על יחסים הדדיים, שיתוף פעולה וביטחון שעליו חתמו נאט"ו ורוסיה ב-1997.
לדברי ראסמוסן, המשבר באוקראינה הוא "נקודה מכרעת" בהיסטוריה של נאט"ו, שהיא כיום בת 65. "כאשר אנו זוכרים את הרס מלחמת העולם הראשונה, השלום והביטחון שלנו שוב עומדים למבחן, כעת על ידי התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה."... "וההפלה הפלילית של טיסה MH17 הבהירה שלסכסוך בחלק אחד של אירופה יכולות להיות השלכות טרגיות ברחבי העולם."
כמה מדינות נאט"ו, במיוחד חברות חדשות ממזרח אירופה, התחננו לביטול הסכם ייסוד נאט"ו-רוסיה משנת 1997 בטענה שרוסיה הפרה אותו. זה נדחה על ידי חברים אחרים.
בריטניה וארה"ב רוצות להציב מאות חיילים במזרח אירופה. עוד לפני הפסגה, הבריטים פי דיווח כי חיילים ודיוויזיות שריון יישלחו "לעתים קרובות" לתרגילים לפולין ולמדינות הבלטיות במהלך השנה הקרובה. העיתון ראה בכך סימן לנחישותה של נאט"ו שלא "להיבהל" מסיפוח קרים וערעור היציבות של אוקראינה. תוכנית הפעולה עליה הוחלט צופה תרגילי כוח קרב נוספים במדינות שונות ויצירת בסיסים צבאיים קבועים חדשים במזרח אירופה. תמרונים אלו יכינו את "חוד החנית" של הברית (Rasmussen) למשימותיה החדשות. מתוכנן ל"טריידנט המהיר" הבא ספטמבר 15-26, 2014, בחלקה המערבי של אוקראינה. המשתתפים יהיו מדינות נאט"ו, אוקראינה, מולדביה וגאורגיה. הבסיסים הדרושים לתוכנית הפעולה יהיו ככל הנראה בשלוש המדינות הבלטיות, פולין ורומניה.
אוקראינה, שנשיאה פורושנקו השתתף בחלק מהפסגה, תקבל גם תמיכה נוספת למודרניזציה של צבאה בכל הנוגע ללוגיסטיקה ולמבנה הפיקוד שלו. החלטות לגבי תמיכה בצורה של משלוחי נשק ישירים הושארו לחברות נאט"ו בודדות.
כמו כן תימשך בנייתה של "מערכת הגנה מפני טילים".
יותר כסף לחימוש
יישום תוכניות אלו עולה כסף. לקראת הפסגה הכריז מזכ"ל נאט"ו, "אני קורא לכל בעלות ברית לתת עדיפות מוגברת להגנה. ככל שהכלכלות האירופיות מתאוששות מהמשבר הכלכלי, כך צריכה גם ההשקעה שלנו בהגנה." הרף (הישן) של שכל חבר נאט"ו משקיע 2% מהתמ"ג שלו בנשק התחדש. או לפחות, כפי שציינה הקנצלרית מרקל, אין להפחית את ההוצאה הצבאית.
לאור המשבר במזרח אירופה, נאט"ו הזהיר מהסיכונים הכרוכים בקיצוצים נוספים והתעקש שגרמניה תגדיל את הוצאותיה. לפי מגזין האקטואליה הגרמני דר שפיגלמסמך סודי של נאט"ו עבור שרי ההגנה של המדינות החברות מדווח כי "תחומי יכולת שלמים [יצטרכו להיות] נטוש או לצמצם באופן משמעותי"אם ההוצאות הביטחוניות יקוצצו עוד יותר, מאז שנים של קיצוצים הובילו לדילול דרמטי בכוחות המזוינים. ללא תרומתה של ארה"ב, ממשיך העיתון, לברית תהיה יכולת מוגבלת במידה ניכרת לבצע פעולות.
אז עכשיו הלחץ גובר, במיוחד על גרמניה, להגדיל את הוצאות הביטחון. לפי דירוגים פנימיים של נאט"ו, ב-2014 גרמניה תהיה במקום ה-14 עם ההוצאה הצבאית שלה ב-1.29% מהתמ"ג שלה. מבחינה כלכלית, גרמניה היא המדינה השנייה בחזקה בברית אחרי ארה"ב.
מכיוון שגרמניה הודיעה על כוונתה לחוקק מדיניות חוץ וביטחון אקטיבית יותר, הדבר צריך למצוא את ביטויו גם במונחים פיננסיים, לדברי מפקדי נאט"ו. "יהיה לחץ גובר לעשות יותר כדי להגן על חברות נאט"ו במזרח אירופה," אמר דובר מדיניות ההגנה של מדור CDU/CDU בגרמניה, הנינג אוטה. "זה יכול גם אומר שעלינו להתאים את תקציב הביטחון שלנו כדי לעמוד בהתפתחויות הפוליטיות החדשות," הוא המשיך.
לסבב החדש הזה של הוצאות נשק יהיו יותר קורבנות חברתיים. העובדה שהקנצלרית מרקל נמנעה בזהירות רבה מכל הבטחות ספציפיות מטעם ממשלת גרמניה נבעה בוודאי מהמצב הפוליטי הפנימי. למרות ההכאה האחרונה בתופי המלחמה, האוכלוסייה הגרמנית נותרה עמידה בהחלט לרעיון של חימוש נוסף ותמרונים צבאיים נוספים.
לפי נתוני SIPRI, בשנת 2014 היחס בין ההוצאה הצבאית של נאט"ו לרוסית הוא עדיין 9:1.
דרך חשיבה צבאית יותר ויותר
במהלך הפסגה, ניתן היה לשמוע טון וניסוח אגרסיבי בעליל (אפילו מפחיד) בכל הנוגע לרוסיה, שהוכרזה שוב כ"אויבת". הדימוי הזה נוצר מהקיטוב וההאשמות הזולות המאפיינות את הפסגה. ניתן היה לשמוע כל הזמן את המנהיגים הפוליטיים הנוכחים טוענים כי "רוסיה אשמה במשבר באוקראינה", בניגוד לעובדות שאפילו הם יודעים עליהן. היה חוסר מוחלט של ביקורת, או אפילו התחשבות רפלקטיבית. וגם העיתונות שהשתתפה נתנה את תמיכתם כמעט פה אחד, ללא קשר מאיזו מדינה הם הגיעו.
מונחים כמו "ביטחון משותף" או "דטנטה" לא התקבלו בברכה; זו הייתה פסגה של עימות שקבעה מסלול למלחמה. נראה היה שגישה זו מתעלמת לחלוטין מכל הקלה אפשרית במצב עם הפסקת אש או התחלה מחדש של המשא ומתן באוקראינה. הייתה רק אסטרטגיה אחת אפשרית: עימות.
עיראק
תפקיד חשוב נוסף בפסגה מילא המשבר בעיראק. במהלך הכינוס, הנשיא אובמה הכריז שכמה מדינות נאט"ו מקימות "קואליציה חדשה של נכונים" להילחם בדאעש בעיראק. לדברי שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל, מדובר בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין וטורקיה. הם מקווים שיצטרפו חברים נוספים. פריסת חיילי קרקע עדיין נשללת מהמצב הנוכחי, אך יהיה שימוש מורחב בתקיפות אוויריות באמצעות מטוסים מאוישים ומזל"טים וכן משלוחי נשק לבעלות ברית מקומיות. תוכנית מקיפה למלחמה בדאעש אמורה להיות מוצעת לישיבת העצרת הכללית של האו"ם מאוחר יותר בספטמבר. ייצוא נשק ונשק אחר יימשך.
גם כאן גובר הלחץ על גרמניה שתיקח חלק בהתערבות עם מטוסים משלה (טורנדוס מודרני עם נשק GBU 54).
מנהיגי נאט"ו הציגו דרך חשיבה צבאית שבה אין מקום לאף אחת מהדרכים האלטרנטיביות להילחם בדאעש המוצעות כעת על ידי חוקרי שלום או תנועת השלום.
הרחבת נאט"ו
נקודה נוספת על סדר היום הייתה השאיפה ארוכת הטווח לקלוט חברים חדשים, במיוחד אוקראינה, מולדובה וגאורגיה. הובטחו להם, כמו גם לירדן ובאופן זמני גם ללוב, לספק תמיכה ב"רפורמה במגזר הביטחוני והביטחוני".
עבור גאורגיה, הוסכם על "חבילה משמעותית של צעדים" שאמורה להוביל את המדינה לקראת חברות בנאט"ו.
בנוגע לאוקראינה, ראש הממשלה יטסניוק הציע קבלה מיידית אך הדבר לא סוכם. נראה כי נאט"ו עדיין רואה את הסיכונים גבוהים מדי. יש עוד מדינה שיש לה תקווה מוחשית להיות חברה: מונטנגרו. בשנת 2015 תתקבל החלטה לגבי קבלתו.
התפתחות מעניינת נוספת הייתה הרחבת שיתוף הפעולה עם שתי מדינות ניטרליות: פינלנד ושוודיה. הם אמורים להשתלב ביתר שאת במבנים של נאט"ו לגבי תשתית ופיקוד. הסכם בשם "תמיכה נאט"ו מארח" מאפשר לנאט"ו לכלול את שתי המדינות בתמרונים בצפון אירופה.
לפני הפסגה היו גם דיווחים שחשפו כיצד תחום ההשפעה של הברית מתרחב גם יותר לעבר אסיה באמצעות "שותפויות לשלום", המביאים את הפיליפינים, אינדונזיה, קזחסטן, יפן ואפילו וייטנאם לעיני נאט"ו. ברור איך אפשר להקיף את סין. לראשונה, יפן גם הקנתה נציג קבוע למטה נאט"ו.
והרחבה נוספת של השפעת נאט"ו כלפי מרכז אפריקה הייתה גם היא על הפרק.
המצב באפגניסטן
כישלון המעורבות הצבאית של נאט"ו באפגניסטן נדחק בדרך כלל לרקע (על ידי העיתונות אך גם על ידי רבים בתנועת השלום). מערכת בחירות נוספת עם מניפולציות עם המנצחים המועדפים על מצבי המלחמה (ללא קשר מי יהפוך לנשיא), מצב פוליטי פנים לא יציב לחלוטין, רעב ועוני מאפיינים את החיים במדינה ארוכת הסבל הזו. השחקנים העיקריים שאחראים לרוב זה הם ארה"ב ונאט"ו. נסיגה מוחלטת אינה מתוכננת אלא אשרור הסכם כיבוש חדש, שהנשיא קרזאי כבר לא רצה לחתום עליו. זה יאפשר לכוחות בינלאומיים של כ-10,000 חיילים להישאר (כולל עד 800 אנשי כוחות חמושים גרמניים). כמו כן תוגבר "הגישה המקיפה", כלומר שיתוף פעולה אזרחי-צבאי. והפוליטיקה שכל כך נכשלה בבירור תמשיך הלאה. מי שסובל ימשיך להיות האוכלוסיה הכללית במדינה שגוזלים ממנה כל סיכוי לראות התפתחות עצמאית בהגדרה עצמית בארצם - מה שגם יעזור להם להתגבר על המבנים הפליליים של מפקדי המלחמה. הזיקה הברורה של שתי המפלגות הזוכות בבחירות לארה"ב ולנאט"ו תפריע להתפתחות עצמאית ושלווה.
אז זה עדיין נכון לומר: שלום באפגניסטן עדיין לא הושג. יש לפתח עוד יותר את שיתוף הפעולה בין כל הכוחות לשלום באפגניסטן לבין תנועת השלום הבינלאומית. אל לנו להרשות לעצמנו לשכוח את אפגניסטן: היא נותרה אתגר חיוני עבור תנועות השלום לאחר 35 שנות מלחמה (כולל 13 שנים של מלחמת נאט"ו).
אין שלום עם נאט"ו
אז לתנועת השלום יש מספיק סיבות להפגין נגד מדיניות זו של עימות, חימוש, "דמוניזציה" של האויב כביכול, והתרחבות נוספת של נאט"ו למזרח. אותו מוסד שמדיניותו אחראית באופן משמעותי למשבר ולמלחמת האזרחים מבקש לשאוב מתוכם את נשמת החיים הדרושה להמשך קיומו.
שוב, פסגת נאט"ו ב-2014 הראתה: למען השלום, לא יהיה שלום עם נאט"ו. ראוי לבטל את הברית ולהחליף אותה במערכת של ביטחון קולקטיבי משותף ופירוק נשק.
פעולות מאורגנות על ידי תנועת השלום הבינלאומית
ביוזמת הרשת הבינלאומית "לא למלחמה - לא לנאט"ו", מספקת סיקור קריטי של פסגת נאט"ו בפעם הרביעית, ועם תמיכה חזקה של תנועת השלום הבריטית בדמות "הקמפיין לפירוק נשק גרעיני (CND)" ו"עצור את קואליציית המלחמה", התרחש מגוון מגוון של אירועי שלום ופעולות.
האירועים המרכזיים היו:
- הפגנה בינלאומית בניופורט ב-30 בספטמבר 2104. עם כ. 3000 משתתפים זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר שראתה העיר ב-20 השנים האחרונות, אך עדיין קטנה מכדי להיות מספקת בהתחשב במצב הנוכחי בעולם. דוברי האיגודים המקצועיים, הפוליטיקה ותנועת השלום הבינלאומית היו כולם הסכימו בהתנגדותם הברורה למלחמה ובעד פירוק הנשק, ולגבי הצורך להכפיף את כל רעיון נאט"ו למשא ומתן מחודש.
- פסגה נגדית בינלאומית התקיימה בעיריית קרדיף ב-31 באוגוסט בתמיכת המועצה המקומית, וב-1 בספטמבר בניופורט. פסגה נגדית זו נתמכה במימון ובצוות על ידי קרן רוזה לוקסמבורג. היא הצליחה להשיג שתי מטרות בהצלחה: ראשית, ניתוח מפורט של המצב הבינלאומי, ושנית, גיבוש חלופות פוליטיות ואפשרויות פעולה בתוך תנועת השלום. בפסגה הנגדית, הביקורת הפמיניסטית על המיליטריזציה של נאט"ו מילאה תפקיד אינטנסיבי במיוחד. כל האירועים בוצעו באווירה של סולידריות מפורשת ומהווים בוודאי את היסודות לשיתוף פעולה עתידי חזק יותר בתנועת השלום הבינלאומית. גם מספר המשתתפים היה מאוד נעים בסביבות 300.
- מחנה שלום בינלאומי בפארק ממוקם יפה בקצה העיר הפנימית של ניופורט. במיוחד, משתתפים צעירים יותר בפעולות המחאה מצאו כאן מקום לדיונים ערים, עם 200 איש שהשתתפו במחנה.
- תהלוכת הפגנה ביום הראשון של הפסגה משכה תשומת לב חיובית רבה מהתקשורת והאוכלוסייה המקומית, כאשר כ-500 משתתפים הביאו את המחאה עד דלת הכניסה של מקום הפסגה. בפעם הראשונה, ניתן היה להעביר חבילה עבה של החלטות מחאה לפקידי נאט"ו (שנותרו חסרי שם וחסרי פנים).
שוב הוכח שיש עניין תקשורתי רב באירועי הנגד. התקשורת הוולשית המודפסת והמקוונת ספגה סיקור אינטנסיבי, וגם העיתונות הבריטית סיפקה דיווח מקיף. גופי השידור הגרמניים ARD ו-ZDF הראו תמונות מפעולות המחאה והעיתונות השמאלנית בגרמניה סיקרה גם את הפסגה הנגדית.
כל אירועי המחאה התרחשו בשלווה מוחלטת, ללא כל אלימות. כמובן שזה נבע בעיקר מהמפגינים עצמם, אבל לשמחתנו המשטרה הבריטית תרמה להישג הזה גם בזכות התנהגותם המשותפת והשפלה.
במיוחד בפסגה הנגדית, הוויכוחים תיעדו שוב את ההבדל המהותי בין מדיניות נאט"ו אגרסיבית ואסטרטגיות שיביאו לשלום. אז הפסגה הזו במיוחד הוכיחה את הצורך להמשיך בדה-לגיטימציה של נאט"ו.
הפוטנציאל היצירתי של תנועת השלום המשיך במהלך פגישות נוספות בהן סוכמו על פעילויות עתידיות:
- מפגש רחפנים בינלאומי ביום שבת, 30 באוגוסט 2014. אחד הנושאים שנדונו היה הכנת יום הפעולה העולמי בנושא רחפנים אוקטובר 4, 2014. כמו כן, הוסכם לפעול לקראת קונגרס בינלאומי על מל"טים למאי 2015.
- פגישה בינלאומית להכנת פעולות לקראת ועידת הביקורת לשנת 2015 לאמנה על אי-הפצת נשק גרעיני בניו יורק באפריל/מאי. הנושאים שנדונו כללו את תוכנית הקונגרס בן היומיים נגד נשק גרעיני והוצאות הגנה, אירועי שוליים במהלך ישיבת האו"ם והפגנה גדולה בעיר.
- האסיפה השנתית של רשת "לא למלחמה - לא לנאט"ו" ב-2 בספטמבר 2014. רשת זו, שפגישותיה נתמכות על ידי קרן רוזה לוקסמבורג, יכולה כעת להסתכל אחורה על תוכנית נגד מוצלחת לארבע פסגות של נאט"ו. היא יכולה לטעון בצדק שהחזירה את הדה-לגיטימציה של נאט"ו לסדר היום של תנועת השלום ובמידה מסוימת גם לשיח פוליטי רחב יותר. היא תמשיך בפעילויות אלה ב-2015, כולל שני אירועים על תפקידה של נאט"ו בצפון אירופה ובבלקן.
קריסטין קרץ '
יו"ר משותף של ועדת התיאום של הרשת הבינלאומית "לא למלחמה - לא לנאט"ו"
