תודה. תודה שקיבלתם אותי על פני האדמה המקודשת הזאת, בהתחשב בשדות של גטיסבורג על ידי אלה שמתו כאן, הרבה יותר מכל דיבור שיכול להעמיד פנים.
מקרי המוות האלה, כאן ובנאגאסאקי, מאות אלפי החיים שצולמו בזוג של אינפרנו גרעיני לוהט, היו כל העניין. אחרי 70 שנים של שקר על זה, תן לי להיות ברור, המטרה של הטלת פצצות היה הפלת הפצצות. ככל שמספר ההרוגים גדול יותר. ככל שהפיצוץ גדול יותר, ככל שההרס גדול יותר, הסיפור הגדול יותר, הנועז יותר את פתיחת המלחמה הקרה.
הארי טרומן דיבר בסנאט האמריקני ב- 23 ביוני 1941: "אם אנו רואים שגרמניה מנצחת," הוא אמר, "עלינו לעזור לרוסיה, ואם רוסיה מנצחת עלינו לעזור לגרמניה, וככה לתת להם להרוג. כמה שיותר." כך חשב הנשיא האמריקני שהשמיד את הירושימה על ערך החיים האירופיים. אולי אני לא צריך להזכיר לך את הערך שהאמריקנים מחשיבים לחיים היפנים במהלך המלחמה.
סקר של צבא ארה"ב בשנת 1943 מצא כי כמחצית מכלל ה- GI האמינו שיהיה צורך להרוג כל אדם יפני עלי אדמות. ויליאם הלסי, שפיקד על כוחות חיל הים של ארצות הברית בדרום האוקיאנוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה, חשב על משימתו כ"הרג ג'אפים, הרוג יאפים, הרוג יאפים נוספים ", ונשבע שכאשר תסתיים המלחמה, השפה היפנית ידברו רק בגיהינום.
ב- 6 באוגוסט 1945 שיקר הנשיא טרומן ברדיו כי פצצה גרעינית הושלכה על בסיס צבא ולא על עיר. והוא הצדיק זאת, לא בזריזת סיום המלחמה, אלא כנקמה בעבירות יפניות. "אדון. טרומן היה צוהל ", כתבה דורותי דיי במקום וכך היה.
אנשים בבית, שיהיה לי ברור, עדיין מאמינים בצידוקים כוזבים להפצצות. אבל הנה אני איתך במקום הקדוש הזה אלפי קילומטרים משם, כשהמילים האלה זורמות כל כך טוב על הטלפרומפטר הזה, ואני הולך להודות וידוי מלא. כבר הרבה שנים לא היה שום מחלוקת רצינית. שבועות לפני הטלת הפצצה הראשונה, ב- 13 ביולי 1945, שלחה יפן מברק לברית המועצות שהביע את רצונה להיכנע ולסיים את המלחמה. ארצות הברית שברה את הקודים של יפן וקראה את המברק. טרומן התייחס ביומנו ל"מברק מקיסר יפ המבקש שלום ". הנשיא טרומן התבשר בערוצים שוויצריים ופורטוגזיים על פתיחות השלום ביפן כבר שלושה חודשים לפני הירושימה. יפן התנגדה רק להיכנע ללא תנאי ולוותר על קיסריה, אך ארצות הברית התעקשה על תנאים אלה עד לאחר נפילת הפצצות, ובשלב זה אפשרה ליפן לשמור על קיסרה.
היועץ לנשיאות ג'יימס ביירנס אמר לטרומן כי הטלת הפצצות תאפשר לארצות הברית "להכתיב את תנאי סיום המלחמה." שר החיל, ג'יימס פורסטל, כתב ביומנו כי בירנס "הכי דאג לסיים את הרומן היפני לפני שהרוסים ייכנסו". טרומן כתב ביומנו כי הסובייטים נערכים לצעוד נגד יפן ו"פיני יאפס כשזה מגיע. " טרומן הורה על הטלת הפצצה על הירושימה ב- 6 באוגוסט ועל סוג אחר של פצצה, פצצת פלוטוניום, שגם אותה הצבא רצה לבדוק ולהדגים, על נגסאקי ב -9 באוגוסט. גם ב- 9 באוגוסט תקפו הסובייטים את היפנים. במהלך השבועיים הבאים הרגו הסובייטים 84,000 יפנים תוך שהם מאבדים 12,000 מחייליהם, וארצות הברית המשיכה להפציץ את יפן בנשק שאינו גרעיני. ואז היפנים נכנעו.
סקר ההפצצות האסטרטגי של ארצות הברית הגיע למסקנה כי, "... בוודאי לפני 31 בדצמבר 1945, ובסבירות גבוהה לפני 1 בנובמבר 1945 יפן הייתה נכנעת גם אם פצצות האטום לא הושלכו, גם אם רוסיה לא הייתה נכנסת המלחמה, וגם אם לא תוכננה ולא הוגדרה שום פלישה. " מתנגד אחד שהביע את אותה השקפה בפני שר המלחמה לפני ההפצצות היה הגנרל דווייט אייזנהאואר. יו"ר הרמטכ"ל המשותף אדמירל ויליאם ד. ליהי הסכים: "השימוש בכלי נשק ברבריים זה בהירושימה ובנגסאקי לא היה כל סיוע מהותי במלחמתנו נגד יפן. היפנים כבר הובסו ומוכנים להיכנע ", אמר.
מלבד השאלה עד כמה תמרון גס רוחני להחלטת ההפצצה על ידי פקודיו, הוא הצדיק את השימוש בכלי הנשק הברברי במילים ברבריות לחלוטין ואמר: "לאחר שמצאנו את הפצצה השתמשנו בה. השתמשנו בו נגד מי שתקף אותנו ללא אזהרה בפרל הארבור, נגד מי שהרעיב והכה והוציא להורג שבויי מלחמה אמריקאים, ונגד אלה שזנחו כל יומרה לציית לחוק הלוחמה הבינלאומי. "
הוא לא העמיד פני מטרה הומניטארית כלשהי, כפי שאנחנו מחויבים לעשות בימים אלה. הוא אמר את זה כמו שזה היה. מלחמה לא צריכה להשתחוות לפני כל חישוב הומניטרי. מלחמה היא הכוח האולטימטיבי. בתקופת נשיאותי הפצצתי שבע מדינות והעצמתי ביצוע מלחמה בכל מיני דרכים חדשות. אבל תמיד העליתי פנים כאילו אני מפעיל איזון כלשהו. אפילו דיברתי על ביטול גרעינים. בינתיים אני משקיע בבניית גרעינים חדשים וטובים יותר שאנו חושבים עליהם כעת שניתן להשתמש בהם יותר.
עכשיו אני יודע שמדיניות זו יוצרת מרוץ חימוש גרעיני חדש וששמונה מדינות גרעיניות אחרות הולכות בעקבותיו. אני יודע שהסיכוי לסיים את כל החיים בתאונה גרעינית, בלי קשר לפעולה גרעינית, הוכפל פי כמה. אבל אני אמשיך לדחוף את מכונת המלחמה האמריקאית קדימה בכל דרך אפשרית, והתוצאות יהיו ארורות. ואני לא מתכוון להתנצל על הרצח ההמוני שבוצע באתר זה על ידי קודמי, כי כבר אמרתי לך את מה שאני יודע. העובדה שאני מכיר את המצב האמיתי ואני חייבת לדעת בהכרח מה צריך לעשות, למרות שאני אף פעם לא עושה את זה, תמיד הייתה טובה מספיק כדי לספק את תומכיי בבית, וזה היה אמור להיות טוב מספיק כדי לספק את האנשים שלך. גַם.
תודה רבה לך.
ואלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה.
