איזה צד אתה רואה את איראן דרך?

By World BEYOND War, מרץ 11, 2015

לרוב האנשים בארצות הברית יש מעט קשר עם איראן או עם התרבות שלה. איראן עולה כאיום מפחיד בנאומים של דמגוגים. מגוון של ויכוחים מוצע בין לחסל זה ו לחץ זה לציות לנורמות התרבותיות שלנו, או לפחות לנורמות התרבותיות של מדינה אחרת שאינה מוחקת או לוחצת על אנשים.

אז איך האמריקאים רואים את איראן? רבים רואים זאת, כמו כל עניינים ממשלתיים, דרך העדשה של המפלגה הדמוקרטית או הרפובליקנית. הנשיא הדמוקרטי נראה כמי שנמצא בצד של מניעת מלחמה עם איראן. הקונגרס הרפובליקני נתפס כדוחף למלחמה הזו. במסגרת זו קורה משהו מדהים. הדמוקרטים מתחילים להכיר בכל טיעונים נגד מלחמה שצריך להחיל על כל מלחמה.

הליברלים והפרוגרסיבים מלאים בדיבור על כיבוד הנשיא והמפקד העליון שלהם ועל המשך דרכו לאילוף האיום האיראני וכו'. אבל הם גם מציינים שמלחמה היא אופציונלית, שהיא לא מוצא אחרון מוצדק כי תמיד יש אפשרויות אחרות. הם מצביעים על חוסר הרצוי של מלחמה, על זוועות המלחמה ועל העדפה של החלטה דיפלומטית, אכן יצירת יחסי ידידות ושיתוף פעולה - אם כי במקרים מסוימים כאמצעי להילחם במלחמה נוספת עם איראן כבעלת ברית. (נראה שזו התוכנית של אובמה להשתמש במלחמה כדי לתקן את האסון שהותירה מלחמה בעבר.)

ארגונים פעילים מקוונים שמזדהים עם המפלגה הדמוקרטית מצליחים להפליא בטענה נגד מלחמה עם איראן. הם ביטלו במידה רבה את הרטוריקה של הנשיא עצמו שטוענת ללא בסיס שאיראן רודפת אחרי נשק גרעיני, ומעדיפה להתחרות נגד הסכנה של מחמת מלחמה רפובליקנית. זו עמדה מבוססת מציאות שמחזיקה אף אחת מהמפלגות - הרפובליקנים לא טוענים שהם פותחים במלחמה והבית הלבן לא מתמקד בדרך כלל בהאשמתם בכך. כן, הקבוצות האלה עדיין דוחפות את הרעיון שרפובליקנים לא מכבדים את הנשיא שלהם זה עניין גדול עוד יותר מאשר להתחיל במלחמה, אבל כשהם פונים לנושא המלחמה הם באמת נשמעים כאילו הם מתנגדים לזה ומבינים למה כולנו צריכים תמיד.

אם אתה רואה את איראן דרך העדשה השמאלנית-דמוקרטית, כלומר אם אתה מתנגד למאמצים הרפובליקנים להתחיל עוד מלחמה קטסטרופלית מיותרת, זו עם איראן, יש לי כמה רעיונות שהייתי רוצה לנהל על ידך.

1. מה אם הנשיא אובמה היה מתנגד למאמצים לערער ולהפיל את ממשלת ונצואלה? מה אם הרפובליקנים בקונגרס היו טוענים בצורה מגוחכת שוונצואלה מהווה איום על ארצות הברית? מה אם הרפובליקנים היו כותבים מכתבי עידוד למנהיגי ניסיונות ההפיכה בוונצואלה כדי ליידע אותם שיש להם גיבוי אמריקאי בלי קשר למה שמחלקת המדינה תגיד? האם היית מתנגד להפלת ממשלת ונצואלה?

2. מה אם הקונגרס היה שולח משלחת לעורר הפיכה אלימה בקייב, מאחורי הגב של מחלקת המדינה והבית הלבן? מה אם הלחץ היה נבנה לקראת מלחמה עם רוסיה הגרעינית, ומנהיגי הקונגרס הרפובליקנים היו מלבים את הלהבות בשקיקה בזמן שהבית הלבן רודף אחר חלופות של דיפלומטיה, פירוז, הפסקות אש, משא ומתן, סיוע ושלטון החוק הבינלאומי? האם היית מתנגד לתמיכת הקונגרס האמריקני בממשלת ההפיכה הימנית באוקראינה ולהתנגדות שלה לרוסיה?

3. מה אם הנשיא אובמה נשא נאום רהוט והכיר בכך שלא רק ש"אין פתרון צבאי" בעיראק או בסוריה אלא שזה לא בסדר להמשיך לומר זאת תוך כדי חיפוש אחר פתרון צבאי? מה אם הוא ימשוך את החיילים האמריקאים מהאזור הזה ומאפגניסטן ויבקש מהקונגרס לממן תוכנית מרשל של סיוע והשבה, בתג מחיר נמוך בהרבה מהנוכחות של החיילים כמובן? ומה אם הרפובליקנים הציגו הצעת חוק להחזיר את כל החיילים? האם היית מתנגד להצעת החוק הזו?

4. מה אם ועדות "השירותים" החמושים של הקונגרס יקימו פאנלים שיבדקו את רשימות ההרוגים ויורו לגברים, נשים וילדים לכוון ולרצוח באמצעות תקיפות של מזל"טים, יחד עם כל מי שקרוב מדי אליהם וכל מי שיש לו פרופיל חשוד? מה אם הנשיא אובמה האשים את הקונגרס בהפרת חוקים לאומיים בנושא רצח, חוקת ארה"ב, אמנת האו"ם, אמנות ז'נבה, הסכם קלוג בריאן, עשרת הדיברות, ולקחי העבר שמראים פעולות פזיזות כאלה כדי ליצור יותר אויבים מאשר הם הורגים? האם היית מוחה על הרג מל"טים ודורש חיסול של מל"טים חמושים?

הנה מה שמדאיג אותי. יש כמה סימנים חיוביים כרגע והיו כאלה בסוף 2013 ולרגעים מאז. אבל התנועה האנטי-רפובליקנית-מלחמתית של 2002-2007 עשויה שלא להתאים שוב עד שנשיא ארה"ב יהיה שוב רפובליקני (אם זה אי פעם יקרה שוב). ועד אז, מלחמותיו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש יחלפו מזמן ללא כל עונש על האחראים. והנשיא אובמה יגדיל את ההוצאות הצבאיות ואת הנוכחות הזרה והפרטה, בהינתן הכוח של ה-CIA לנהל מלחמות, יבטל את הפרקטיקה של השגת אישור האו"ם למלחמות, יסיים את המנהג של השגת סנקציה של הקונגרס על מלחמות, קבע את הפרקטיקה של רצח אנשים עם טילים בכל מקום על פני כדור הארץ (וחמוש מחצית ממדינות כדור הארץ עם יכולת דומה), תוך המשך הפצת אלימות ונשק דרך לוב, תימן, פקיסטן, אפגניסטן, עיראק, סוריה, אוקראינה ועוד ועוד.

שאלה אחרונה: אם הייתה לך הזדמנות להתנגד לדברים שאתה לא אוהב, למרות שהם תוצאה של דו-מפלגתיות, היית?