אודה ל-F-35: הגרינץ' שגנב את ורמונט

מאת ג'ון ראוור, World BEYOND War, דצמבר 22, 2021

 

כמו הגרינץ' שגנב את חג המולד,

המטוס הזה גונב לי את החלומות

של ורמונט בתולי

עם היערות והנחלים שלו.

 

אני חולם על אוויר נקי

בזמן שהמטוסים האלה יורקים וזורקים,

חמישה עשר טון של פחמן

כל שעה שהם בחוץ.

 

אני חולם על מים נקיים

בזמן ש-PFAS ממלא את הזרמים שלנו,

מהפחד של המשמר מאש

מהמכונות הנוראיות האלה.

 

אני כמהה לשקט

לעבוד או להירגע

אלא רעש של מטוסים

שובר את שלוותי כמו גרזן.

 

האוזניים שלי כואבות ומצלצלות,

כמו שהחלונות שלי משקשקים

בזמן שהקרביים שלי רועדים

כפי שהמשמר מתכנן לקרב.

 

אמריקאים חדשים בעיר

מזועזעים מהפיצוץ.

כמו מלחמה במולדתם

הם חשבו שעבר מזמן.

 

אני חולם על עולם

שבו בתי ספר מיועדים לכולם

היכן שהרכבות אינן חורקות

וגשרים לא נופלים.

 

אם כבר מדברים על סתיו...

מה אם הם יקרסו?

אה, זה לא יקרה?

חמישה כבר הם אפר!

 

אני משתוקק למדינה

בלי עופרת בצינורות שלה,

שבו בתי חולים לא פושטים רגל,

וטיפול טוב עוצר את תלונותינו.

 

אני משתוקק למדינה

שלוקח ברצינות

מגיפות ואקלים,

למען כולנו.

 

"אנחנו לא יכולים לבנות בחזרה טוב יותר -

אין כסף!" נשמע חמוץ

כאשר 10 מטוסים עולים מיליארד,

ואז 400,000 לשעה.

 

יש שחושבים שהמטוסים האלה

להפוך את האומה לבטוחה.

אבל הם לא יכולים לתקן את רוב הצרות,

וזה בטוח.

 

הם לא יכולים לעצור גרעין,

או פיגועים

כמחשבים מעופפים

הם נתונים לפריצות.

 

בטח שיש איומים,

כמה דברים שאנחנו מתעבים.

ובכל זאת אפשר היה לשפר את הכל

על ידי דברים אחרים מלבד מלחמה.

 

אני חולם על שלום עולמי,

במיוחד העונה.

המטוסים האלה הם ההיפך

מעבר לכל מה שאני יכול לחשוב.

 

תפקידים חשובים,

האובדן שלהם יהיה עצוב.

אבל עם כסף מהסוג הזה,

אפשר היה לקבל הרבה יותר משרות.

 

אני חולם שהיה לנו קול

לקבל אותם או לא.

הצבענו אותם,

ובכל זאת הם עדיין מנת חלקנו.

 

אז פטריק וברני

אנחנו צועקים בקול רם.

קח מאיתנו את הגרינץ' הנורא הזה,

ולגרום לכולנו להיות גאים.