מאת דוד סוונסון, טלשר
הסוהר הישראלי לשעבר של ג'פרי גולדברג, "תורת אובמה" בשנת האוקיינוס האטלנטי מציג את השקפתו של הנשיא ברק אובמה כלפי מדיניות החוץ שלו (עם קלט של כמה מכפיפיו הקרובים). אובמה רואה את עצמו כמנהיג רדיקלי באיפוק צבאי, בהתנגדות אמיצה נגד סוחרי מלחמה, ובצמצום חזרתם של פחד מופרז בתרבות ארה"ב.
נשיא ארה"ב שפיקח על תקציב הפנטגון הגבוה בהיסטוריה, יצר מלחמות מזל"ט, פתח במלחמות בניגוד לרצון הקונגרס, הרחיב באופן דרמטי את מכירות הנשק הזרות ואת הפעולות המיוחדות ואת חימוש הסמכות, טען שהוא "ממש טוב בהריגת אנשים". והתרברב בגלוי בכך שהפציץ שבע מדינות המאוכלסות בעיקר במוסלמים כהי עור, מחזק את "משנתו" בכך שהוא מציע הערכות מדויקות נגד המלחמה של מלחמות ניקסון, רייגן וג'ורג 'וו. בוש. (הוא בעצם מודה במשא ומתן ההפתעה באוקטובר של רייגן עם איראן שחיבל בבחירות בארה"ב בשנת 1980). הדיון של אובמה וגולדברג במלחמותיו של אובמה עצמו אינו מציג את אותה דיוק או חוכמה.
דיוקן גולדברג / אובמה מעוצב בעיקר על ידי הבחירה במה לכלול. ההתמקדות העיקרית היא בביטולו של אובמה בשנת 2013 מתכניתו להפציץ את סוריה, תוך שימת דגש מינורי על משא ומתן שלו להסכם הגרעין האיראני. הרבה מהתנהגותו המיליטריסטית יותר מתעלמת לחלוטין או מוסרת בצד בהתייחסות חולפת. וגם באותם מקרים שנכנסים למיקוד, מיתוסים אינם מוטלים בספק - גם כאשר הם מתבטלים בהמשך באותו מאמר באורך ספר זה.
גולדברג כותב כעובדה ללא עוררין כי "צבא אסד רצח יותר מ -1,400 אזרחים בגז שרין" פסקאות רבות לפני שקבעו כי אחת הסיבות של אובמה להפנות את דרכם להפצצת סוריה הייתה אזהרת ה- CIA כי טענה זו איננה "לא מטורפת". גולדברג כותב כי "הסנטימנט החזק בממשל אובמה היה שאסד זכה לעונש חמור." לכן ההצעה להטלת פצצות של 500 קילו בכל רחבי סוריה, להרוג אינספור אנשים, נעשית מכובדת בוושינגטון בכך שהיא מתארת אותה כנקמה, ובשום מקום לא מזכירה גולדברג צינורות נפט, יריבות רוסית, הפלת אסד כצעד להפלת איראן. , או גורמים אחרים שפועלים בפועל שעבורם טוענים הנשק הכימי המפוקפק שימשו תירוץ להפציץ.
כמובן שלא הפצצה הייתה הדבר הנכון לעשות, ואובמה ראוי לשבחים על כך, בעוד אמונתה המוצהרת בפומבי של הילרי קלינטון כי זו הייתה ההחלטה הלא נכונה, והמשך תמיכתו הפרטית של ג'ון קרי להפצצה, הם ראויים לגנאי. זה גם די חשוב שאובמה עושה משהו נדיר במאמר זה כשהוא מודה שהתנגדות ציבורית וקונגרס ובריטניה להפצצת סוריה סייעה למנוע ממנו לבצע את הפשע הזה. זו בפירוש לא טענה כוזבת אלא הודאה בדבר שנשלל בדרך כלל על ידי פוליטיקאים אמריקאים שאף הציבור מריע למען העמדת הפנים הרגילה שלהם להתעלם מסקרים ומחאות.
אך הציבור התנגד עוד יותר בסקרים (אם היו פחות מעורבים כפעילים) לחימוש אנשי כוח בסוריה. אובמה הזמין דו"ח של ה- CIA על ההצלחה בעבר או כישלונם של פעולות כאלה, וה- CIA הודה שלא היו שום הצלחות (למעט באפגניסטן של שנות השמונים, שכללה מכה ידועה מעט). לכן, אובמה בחר שלא, כלשונו, "לעשות חרא מטופש", אלא בחר לעשות חרא מטופש באמצע הדרך, מה שהוכיח באופן די צפוי להחמיר את המצב, ולהשמיע זעקות על מצמר חרא טיפשי אפילו יותר.
באופן דומה, אף על פי שזה כמעט לא מוזכר בכיפתו של גולדברג, אובמה פתח במלחמות עם מזל"טים שהוא ראה כמפעיל איפוק רב בהשוואה לפתיחת מלחמות קרקעיות. אך מלחמות המל"טים הורגות מספרים גדולים ועושות זאת ללא הבחנה באותה מידה, והן תורמות לערערת יציבותן של מדינות באותה אסון. כאשר אובמה החזיק את תימן כהצלחה מודל, חלקנו ציינו כי מלחמת המל"טים לא החליפה מלחמה מסוג אחר, אך ככל הנראה תוביל למלחמה. כעת, אובמה, ש"משנתו "טוענת שגילה את חוסר חשיבותו של המזרח התיכון (בהשוואה לצורך כביכול לבנות למלחמות במזרח הרחוק), מתמודד בראש ובראשונה עם רמות חסרות תקדים של אמצעי לחימה למדינות המזרח התיכון. לסעודיה. והצבא של אובמה משתף פעולה בהפצצה הסעודית על תימן, שהורגת אלפים ומניעה את אל-קאעידה. אובמה, באמצעות גולדברג, מאשים את מדיניותו הסעודית ב"אורתודוקסיה של מדיניות חוץ ", שאיכשהו" מכריחה "אותו לעשות את החרא המטופש המסוים הזה - אם זה מונח מספיק קשה לרצח המוני.
תורתו של אובמה היחיד-לעשות-חצי-טיפש-חרא הוכיחה את עצמה כאסון ביותר במקום בו הצליחה להפיל ממשלות, כמו בלוב. אובמה אומר כעת כי הפלתם הבלתי חוקית של ממשלת לוב "לא עבדה". אולם הנשיא מעמיד פנים, וגולדברג מרשה לו, כי האו"ם אישר את הפעולה הזו, שהתוכניות הטובות ביותר הוקמו לאחר שינוי המשטר (למעשה, אף אחת מהן לא הייתה), וכי גדאפי איים לשחוט אזרחים בבנגאזי. נראה שאובמה אפילו טוען שהדברים היו גרועים עוד יותר איכשהו ללא פעולתו הפלילית. שהוא חזר להפציץ את לוב במטרה לתקן את מה ששבר בהפצצת לוב זוכה לאזכור הכי פחות טוב.
משנתו של אובמה כללה גם הכפלת החרא הטיפשי ביותר. באמצעות גולדברג הוא מאשים את הפנטגון בכך שהטיל עליו הסלמה של כוחות באפגניסטן, אף שההסלמה שעומדת בראשו היא ללא ספק השנייה שעליה פיקח, ולא הראשונה, זו ששילשה את המלחמה שירש, ולא זו שהיתה בירושה. שהכפיל את זה ואשר הוא הבטיח כמועמד לנשיאות. כשמפקדי הצבא התעקשו בפומבי על ההסלמה הזאת, אובמה לא אמר דבר. כשאחד מהם העיר הערות מעט גסות רולינג סטון, לעומתו, אובמה פיטר אותו.
אובמה טוען בצחוק שהוא בינלאומי (באופן חלקי, הוא מתרברב, כי הוא אילץ מדינות אחרות לקנות יותר נשק). זהו אותו אובמה שההתעללות שלו באו"ם בתקיפת לוב הביאה סוף סוף את סין ורוסיה לחסום ניסיון דומה לסוריה. אובמה אף טוען שהוא תמך בהפצצת סוריה בשנת 2013 מכיוון שחוקת ארה"ב מעניקה לקונגרס את כוח המלחמה. זה אותו אובמה שמפציץ מאז את סוריה ואשר אמר לקונגרס בנאומו האחרון של מדינת האיחוד שהוא ינהל מלחמות איתם או בלעדיהם - כפי שעשה בלוב, סומליה, פקיסטן, עירק וכו 'גולדברג אפילו מצטט "מומחה" שמאפיין את דוקטרינת אובמה כ"מבזבז פחות "למרות העלייה של אובמה בהוצאות הצבא.
אובמה של גולדברג משתמש בצבא בעיקר למען זכויות אדם, תמך בהתקוממות האביב הערבי ופיתח גישה חכמה ורצינית מאוד לדאעש על סמך ניתוחו של סרט באטמן. על פי דבריו של גולדברג, דאעש נוצר על ידי סעודיה ומדינות המפרץ פלוס אסד, ללא אזכור לתפקיד ארה"ב בהשמדת עירק או חימוש מורדים סורים. למעשה, אובמה, באמצעות גולדברג, מחזיר את התפיסה הקיסרית לפיה תושבי מזרח תיכון נחשלים סובלים משבטיות בת אלפי שנים, בעוד שארצות הברית מביאה שירותים הומניטריים לכל מה שהיא נוגעת בה. בהיסטוריה של אובמה-גולדברג, רוסיה פלשה לחצי האי קרים, רק איום המלחמה גרם לסוריה לוותר על הנשק הכימי שלה, ורואנדה הייתה הזדמנות שהוחמצה למלחמה, ולא תוצאה של מלחמה והתנקשות בגיבוי ארה"ב.
"לפעמים צריך לקחת חיים כדי להציל עוד יותר חיים", אומר מקורבו של אובמה ג'ון ברנן, ודוחף את תעמולת הזמזום שנמצאה גם בסרט. עיניים בשמיים. עובדות ככל הנראה לא רלוונטיות לדיוקן של נשיא. אובמה, שחתם על צו מבצעת בשנה שעברה בהצהרה מגוחכת והכריז על ונצואלה כאיום לביטחון לאומי אומר לגולדברג כי הוא נכנס לתפקיד בתבונה בשנת 2009 ורסק כל רעיון מטופש לפיו ונצואלה היא כל סוג של איום. אובמה של גולדברג הוא שלום שלום עם רוסיה שצבירת הנשק שלו בגבול רוסיה לא מוזכרת, וכך גם ההפיכה באוקראינה, גם כאשר אובמה מכניס את העלבונות של ולדימיר פוטין למאמר זה.
העובדה היא שברק אובמה שחט בני אדם עם טילים ופצצות באפגניסטן, עירק, פקיסטן, סוריה, לוב, תימן וסומליה - וכל אחד מאותם המקומות גרוע מכך. הוא מעביר את יורשו בכוחות יצירת מלחמה גדולים יותר מאשר אי פעם שהיה בידי כל חבר קודם במין האנושי. ההנחות הבלתי מעורערות של משנתו נראות יותר כמו מחלה. אין מעט מה שנשיא אמריקני יכול לעשות בכדי לשפר את המצב במזרח התיכון, הוא אומר, ולא מפסיק לבחון את האפשרות לעצור משלוחי נשק, לעצור את ההפצצות, להקים את המל"טים, להפסיק את ההפלות, להפיל את התמיכה ברודנים, לסגת כוחות, תשלום פיצויים, מתן סיוע, מעבר לאנרגיה ירוקה, וטיפול באחרים בשיתוף פעולה מכבד. דברים מסוג זה פשוט אינם כשירים כדוקטרינה בוושינגטון הבירה
