מאת Bianca Mugyenyi, 23 ביולי 2020
מ טיייי
קנדה לא צריכה לקנות מטוסי קרב יקרים, עתירי פחמן והרסניים.
הפגנות מתקיימות ביום שישי בלמעלה מ-15 משרדי חברי פרלמנט ברחבי המדינה בדרישה מהממשלה הפדרלית לבטל את הרכישה המתוכננת של מטוסי קרב חדשים מסוג "דור 5".
המפגינים רוצים ש-19 מיליארד הדולר שהמטוסים יעלו יושקעו על יוזמות שפחות מזיקות מבחינה אקולוגית ויותר מועילות מבחינה חברתית.
לחברות נשק יש עד סוף החודש להגיש את הצעותיהן לייצור 88 מטוסי קרב חדשים. בואינג (סופר הורנט), סאאב (גריפן) ולוקהיד מרטין (F-35) הגישו הצעות, והממשלה הפדרלית צפויה לבחור את הזוכה עד 2022.
ישנן סיבות רבות להתנגד לרכישת כלי נשק אלו.
הראשון הוא תג המחיר של 19 מיליארד דולר - 216 מיליון דולר לכל מטוס. עם 19 מיליארד דולר, הממשלה יכולה לשלם עבור רכבת קלה בתריסר ערים. זה יכול סוף סוף לתקן את משבר המים של האומות הראשונות ולהבטיח מי שתייה בריאים בכל שמורה, ועדיין ישאר מספיק כסף לבניית 64,000 יחידות דיור סוציאליות.
אבל זה לא רק עניין של בזבוז כספי. קנדה כבר בקצב לפלוט גזי חממה משמעותית יותר ממה שהיא הסכימה בהסכם פריז מ-2015. עם זאת אנו יודעים שמטוסי קרב משתמשים בכמויות מדהימות של דלק. לאחר הפצצה של שישה חודשים של לוב ב-2011, חיל האוויר המלכותי הקנדי גילה חצי תריסר המטוסים שלה צרכו 14.5 מיליון פאונד - 8.5 מיליון ליטר - של דלק. לפליטת פחמן בגבהים יש גם השפעה גדולה יותר על התחממות, ו"תפוקות" מעופפות אחרות - תחמוצת חנקן, אדי מים ופיח - מייצרות השפעות אקלים נוספות.
אין צורך במטוסי קרב כדי להגן על קנדים. סגן שר ההגנה הלאומי לשעבר צ'ארלס ניקסון נטען נכון אין איומים אמינים המחייבים קנדה להחזיק מטוסי קרב חדשים. כשהחל תהליך הרכש, ניקסון כתב כי מטוסי קרב "מדור 5" "אינם נדרשים להגן על האוכלוסייה או הריבונות של קנדה". הוא ציין שהם יהיו חסרי תועלת במידה רבה בהתמודדות עם מתקפה כמו 9 בספטמבר, בתגובה לאסונות טבע, במתן סעד הומניטרי בינלאומי או בפעולות שמירת שלום.
מדובר בנשק התקפי מסוכן שנועד לשפר את יכולתו של חיל האוויר להצטרף למבצעים עם ארה"ב ונאט"ו. במהלך העשורים האחרונים, מטוסי קרב קנדיים מילאו תפקיד משמעותי בהפצצות בראשות ארה"ב בעיראק (1991), סרביה (1999), לוב (2011) וסוריה/עיראק (2014-2016).
הפצצת 78 הימים של החלק הסרבי של יוגוסלביה לשעבר ב-1999 הופר המשפט הבינלאומי לא כמו מועצת הביטחון של האו"ם ולא ממשלת סרביה מאושר זה. כ-500 אזרחים מתו במהלך ההפצצה של נאט"ו ומאות אלפים נעקרו מבתיהם. ההפצצות "להרוס אתרי תעשייה ותשתיות גרם לחומרים מסוכנים לזהם את האוויר, המים והאדמה". הרס מכוון של מפעלים כימיים שנגרם נזק סביבתי משמעותי. גשרים ותשתיות כמו מתקני טיהור מים ועסקים ניזוקו או נהרסו.
ההפצצה האחרונה בסוריה כנראה הפרה את החוק הבינלאומי. בשנת 2011, מועצת הביטחון של האו"ם מאושר אזור אסור לטיסה כדי להגן על אזרחים לובים, אך הפצצת נאט"ו חרגה הרבה מעבר לאישור האו"ם.
דינמיקה דומה הייתה במלחמת המפרץ בתחילת שנות ה-90. במהלך אותה מלחמה, מטוסי קרב קנדיים עסקו במה שנקרא "בוביאן טורקיה יורה" שהרס מאה ספינות ימיות וחלק גדול מהתשתית האזרחית של עיראק. מפעלי ייצור החשמל במדינה נהרסו ברובם, וכך גם סכרים, מתקני טיהור שפכים, ציוד תקשורת, מתקני נמל ובתי זיקוק לנפט. היו כ-20,000 חיילים עיראקים ואלפי אזרחים נהרג במלחמה.
בלוב, מטוסי קרב של נאט"ו פגעו במערכת האקוויפרים של נהר מעשה ידי אדם. תקיפת מקורם של 70 אחוז מהמים של האוכלוסייה הייתה צפויה פשע מלחמה. מאז מלחמת 2011, מיליוני לובים התמודדו עם א משבר מים כרוני. במהלך שישה חודשי מלחמה, הברית ירד 20,000 פצצות על כמעט 6,000 מטרות, כולל יותר מ-400 מבני ממשלה או מרכזי פיקוד. בתקיפות נהרגו עשרות, כנראה מאות, אזרחים.
הוצאה של 19 מיליארד דולר על מטוסי קרב חדישים הגיונית רק בהתבסס על חזון של מדיניות החוץ הקנדית הכוללת לחימה במלחמות עתידיות של ארה"ב ונאט"ו.
מאז התבוסה השנייה ברציפות של קנדה על מושב במועצת הביטחון ביוני, קואליציה הולכת וגדלה התגייסה מאחורי הצורך "לבחון מחדש באופן יסודי את מדיניות החוץ של קנדה". א מכתב פתוח לראש הממשלה ג'סטין טרודו חתום על ידי גרינפיס קנדה, 350.org, Idle No More, Climate Strike Canada ו-40 קבוצות נוספות, כמו גם ארבעה חברי פרלמנט יושבים ודיוויד סוזוקי, נעמי קליין וסטיבן לואיס, כוללים ביקורת על המיליטריזם הקנדי.
הוא שואל: "האם קנדה צריכה להמשיך להיות חלק מנאט"ו או במקום זאת להמשיך בדרכים לא צבאיות לשלום בעולם?"
מעבר לפער הפוליטי, יותר ויותר קולות קוראים לבחון או לאפס את מדיניות החוץ של קנדה.
עד שתתקיים סקירה כזו, על הממשלה לדחות הוצאות של 19 מיליארד דולר על מטוסי קרב חדשים מיותרים, הורסים אקלים ומסוכנים.
