השירה הכואבת שלי

By מביזו צ'ירשה, World BEYOND War, יולי 31, 2020

השירה הקטנה שלי

חרוזיה הם של אלמנות מפושטות בעוני בליבריה.
סמליה הם של השוטרים ההרוגים הקפואים על לוחות הזית של גמביה
הדימויים שלה הם של חופש שנכנע בזעקת הפצצה בניגריה
הצליל שלו הוא של שדיים מצומצמים של אמהות באריתריאה
הפתעתה היא של ילדים שעונו רעב באתיופיה
ההד שלה הוא של מלחמה שגרמה ליתומים שנחפשו למען עתידות ובעתיד במזבלות של סומליה

השירה הכואבת שלי
הקונוטציות שלה הן של בכי שבטים אתניים בלוב
הקול שלה הוא של בטן נאנקת של בנקים בנמיביה
הטרגדיה שלה היא של צינורות ביוב המפיצים תכנים מגעילים ברחובות זמביה
המטאפורות שלה הן מצ'טות שחותכות רחמים בעמקי קטנגה
ההדמיות שלו הן מקירות סבל מוכתמים בדם בטנזניה
הקריטריונים שלו הם של רצח עם וזוועות במסדרונות רואנדים
התהודה שלה היא של קצבים וטבחים בכוננים בורונדים

השירה הכואבת שלי
פעימותיו הן של פיצוצים באפרטהייד בדרום אפריקה
האלגוריה שלה היא של בכי הפובו בזימבבואה
הסאטירה שלו היא של דיו של כפרים במוזמביק
האירוניה שלה היא החלפת סחר ב יהלומים וסלעים באנגולה
הכינוי שלו הוא גסיסת התרבויות באלג'יריה
השירה הכואבת שלי כואבת ולעולם לא יפה