מאת מרדית אבי-קירסטד, אפריל 5, 2019
ב-4 באפריל 1967, נשא ד"ר קינג את נאומו נגד המלחמה "מעבר לווייטנאם" בכנסיית ריברסייד בניו יורק. באופן טרגי הוא יתנקש בדיוק שנה לאחר מכן, במרפסת של מוטל לוריין בממפיס, טנסי.
ב-4 באפריל 1949 נחתם האמנה הצפון-אטלנטית שסימנה את הקמת הברית הצבאית הידועה בשם נאט"ו.
התוכנית החלה על מדרגות הקפיטול בשירים מאת האחות בריג'יד מקדונלד, מילות פתיחה מאת סו אן מרטינסון ומל ריבס, צלצול של ותיקים למען השלום, והספד לכבוד המלך מאת הבישוף ריצ'רד ד. האוול ג'וניור ממקדש שילה.
מרטינסון, חברה בארגון Women Against Military Madness, פתחה את האירוע: "מרטין לותר קינג כינה את וייטנאם סימפטום של מחלה עמוקה יותר של הרוח האמריקאית. היום יש לנו עוד סימפטום, ונצואלה. הוא חזה שאנחנו נצעד ונשתתף בעצרות בלי סוף, אלא אם יתרחש שינוי משמעותי בחיים ובמדיניות האמריקאית; עכשיו יש לנו אינסוף מלחמות ובמקרה של ונצואלה ניסיון הפיכה עם איום במלחמה". היא הוסיפה, "אנחנו מתייחסים לשתי שתיקות היום, האחת היא השתיקה סביב הנאום 'מעבר לווייטנאם' והמסר האנטי-מיליטריזם שלו, בעד שלום בתוכניות רשמיות על ד"ר קינג כמו שיש להם ביום מרטין לותר קינג. השני הוא השקט סביב רוחב והיקף בסיסי ארה"ב/נאט"ו ברחבי העולם".
בפנים ברוטונדה של הקפיטול שמע הקהל שני מציגים עיקריים: פרופסור אוגוסט נימץ מאוניברסיטת מינסוטה על מורשת זכויות האזרח של מרטין לותר קינג ג'וניור, ומייג'ור (בדימוס) טוד אי פירס על נאט"ו.
משובצות לאורך התוכנית היו קריאות מהנאומים "יש לי חלום" ו"מעבר לווייטנאם" של תלמידי בית ספר יסודי ותיכון מקומיים.
האירוע נתמך על ידי קואליציית השלום של מינסוטה, ותיקים למען השלום פרק 27 ונשים נגד טירוף צבאי.
