מרילנד וכל מדינה אחרת צריכים להפסיק לשלוח חיילי משמר למלחמות רחוקות

מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, פברואר 12, 2023

ניסחתי את הדברים הבאים כעדות לאסיפה הכללית של מרילנד לתמיכה בהצעת החוק HB0220

חברת סקרים אמריקאית בשם Zogby Research Services הצליחה לסקור את חיילי ארה"ב בעיראק ב-2006, ומצאה ש-72 אחוז מהנשאלים רצו שהמלחמה תסתיים ב-2006. עבור אלו בצבא, 70 אחוז רצו את תאריך הסיום של 2006, אבל בנחתים רק 58 אחוז עשו זאת. במילואים ובמשמר הלאומי, לעומת זאת, המספרים היו 89 ו-82 אחוזים בהתאמה. בזמן ששמענו מקהלה מתמדת בתקשורת על המשך המלחמה "למען החיילים", החיילים עצמם לא רצו שהיא תמשיך. וכמעט כולם, שנים מאוחר יותר, מודים שהחיילים צדקו.

אבל למה המספרים היו הרבה יותר גבוהים, הרבה יותר נכונים, עבור הגארד? אחד ההסברים הסבירים לפחות לחלק מההבדל הוא שיטות הגיוס השונות מאוד, הדרך השונה מאוד שבה אנשים נוטים להצטרף למשמר. בקיצור, אנשים מצטרפים למשמר לאחר שראו פרסומות לסיוע לציבור באסונות טבע, ואילו אנשים מצטרפים לצבא לאחר שראו פרסומות להשתתפות במלחמות. זה גרוע מספיק להישלח למלחמה על בסיס שקרים; זה אפילו יותר גרוע להישלח למלחמה על בסיס שקרים בתוספת מודעות גיוס מטעות בפראות.

יש הבדל היסטורי בין המשמר או המיליציה גם לצבא. המסורת של מיליציות מדינתיות ראויה בהחלט לגינוי על תפקידה בעבדות ובהתרחבות. הנקודה כאן היא שמדובר במסורת שקודמה בעשורים הראשונים של ארצות הברית בהתנגדות לכוח הפדרלי, כולל בהתנגדות להקמת צבא קבע. שליחת המשמר או המיליציה למלחמות בכלל, על אחת כמה וכמה לעשות זאת ללא התלבטות ציבורית רצינית, היא למעשה להפוך את המשמר לחלק מהצבא הקבוע הקבוע היקר והרחוק ביותר שהעולם ראה אי פעם.

לכן, גם אם היו מקבלים שיש לשלוח את צבא ארה"ב למלחמות, אפילו ללא הכרזת מלחמה של הקונגרס, יהיו סיבות מוצקות להתייחס אחרת לשומר.

אבל האם צריך לשלוח מישהו למלחמות? מהי חוקיות העניין? ארצות הברית היא צד לאמנות שונות האוסרות, בחלק מהמקרים את כל, במקרים אחרים כמעט את כל, מלחמות. אלו כוללים:

1899 אמנה ליישוב סכסוכים בינלאומיים באוקיינוס ​​השקט

אל האני אמנת האג של 1907

1928 Kellogg-Briand ברית

1945 אמנת האו"ם

החלטות שונות של האו"ם, כגון 2625 ו 3314

1949 נאט"ו שכר

1949 אמנת ג'נבה הרביעית

1976 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) וה- אמנה בינלאומית על זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

1976 הסכם אדיבות ושיתוף פעולה בדרום מזרח אסיה

אבל גם אם נתייחס למלחמה כחוקית, החוקה האמריקאית מציינת שלקונגרס, לא לנשיא או למערכת המשפט, יש את הכוח להכריז מלחמה, להקים צבאות ולתמוך בהם (ללא יותר משנתיים בכל פעם) , וכדי "לדאוג לקריאת המיליציה להוציא לפועל את חוקי האיחוד, לדכא התקוממויות ולהדוף פלישות".

כבר עכשיו, יש לנו בעיה בכך שהמלחמות האחרונות נוטות להימשך הרבה יותר משנתיים ואין להן שום קשר לביצוע חוקים, דיכוי המרידות או הדחת פלישות. אבל גם אם נשים את כל זה בצד, לא מדובר בסמכויות של נשיא או ביורוקרטיה, אלא במפורש לקונגרס.

HB0220 קובע: "על אף כל הוראה אחרת של חוק, המושל אינו רשאי להורות על המיליציה או כל חבר במיליציה להיכנס למלחמה בתפקיד פעיל, אלא אם כן הקונגרס האמריקני העביר הצהרה רשמית של הסמכה הרשמית, § 8, סעיף 15 של חוקת ארה"ב לקרוא במפורש ל-State5 MILITIA או לכל חבר במיליצית המדינה לבצע את חוקי ארצות הברית, להדוף פלישה או לדכא התקוממות."

הקונגרס לא העביר הכרזת מלחמה רשמית מאז 1941, אלא אם ההגדרה של לעשות זאת מתפרשת בצורה רחבה מאוד. ההרשאות הרופפות והבלתי חוקתיות שניתן לטעון שהעבירה לא היו להוציא לפועל חוקים, לדכא התקוממויות או להדוף פלישות. כמו בכל החוקים, HB0220 יהיה נתון לפרשנות. אבל זה ישיג לפחות שני דברים בוודאות.

• HB0220 ייצור את האפשרות להרחיק את המיליציה של מרילנד ממלחמות.
• HB0220 ישלח מסר לממשלת ארה"ב שמדינת מרילנד הולכת להציע התנגדות מסוימת, שעשויה לעזור להרתיע מלחמות פזיזות יותר.

תושבי ארה"ב אמורים להיות מיוצגים ישירות בקונגרס, אך בנוסף, הממשלות המקומיות והמדינה שלהם אמורות לייצג אותם בקונגרס. חקיקת החוק הזה תהיה חלק מהעשייה הזו. ערים, עיירות ומדינות שולחות באופן שגרתי וראוי עצומות לקונגרס עבור כל מיני בקשות. זה מותר על פי סעיף 3, תקנה XII, סעיף 819, של הכללים של בית הנבחרים. סעיף זה משמש באופן שגרתי לקבלת עצומות מערים ואנדרטאות ממדינות, בכל רחבי ארצות הברית. אותו הדבר נקבע במדריך ג'פרסון, ספר החוקים לבית שנכתב במקור על ידי תומס ג'פרסון עבור הסנאט.

דויד סוונסון הוא סופר, פעיל, עיתונאי ומארח רדיו. הוא מנכ"ל World BEYOND War רכזת קמפיין RootsAction.org. הספרים של סוונסון כוללים המלחמה היא שקר ו כשהמלחמה מחוץ לחוק. את הבלוג שלו ב דודסוונסון ו WarIsACrime.org. הוא מארח שיחת רדיו עולמי. הוא מועמד לפרס נובל לשלום.

לסוונסון הוענק פרס 2018 לשלום על ידי קרן השלום האמריקאית. כמו כן, הוענק לו פרס Beacon of Peace על ידי פרק אייזנהאואר של Veterans For Peace בשנת 2011, ופרס דורותי אלדרידג' לשלום מטעם New Jersey Peace Action בשנת 2022.

סוונסון נמצאת במועצות המייעצות של: פרס נובל לשלום, ותיקי השלום, הגנת אסאנג', BPUR, ו משפחות צבאיות מדברות. הוא שותף של קרן טרנס-לאומית, ופטרון של פלטפורמה לשלום ואנושות.

מצא את דיוויד סוונסון ב MSNBC, C-Span, דמוקרטיה עכשיו, האפוטרופוס, פונץ 'נגד, חלומות נפוצים, אמת, התקדמות יומיומית, Amazon.com, טום, הוק, וכו '