"ליברטה, אגלית, אחווה" נטשה למקלט בכפייה

מאת מאיה אוונס, כתיבה מקאלה
@MayaAnneEvans
לעבור דירה

החודש, הרשויות הצרפתיות (הנתמכות וממומנות על ידי ממשלת בריטניה ליתרה הנוכחית של 62 מיליון ליש"ט) [1] הרסו את ה'ג'ונגל', שממה רעילה בקצה קאלה. בעבר אתר הטמנה, בשטח של 4 קמ"ר, הוא מאוכלס כיום בכ-5,000 פליטים שנדחקו לשם במהלך השנה האחרונה. קהילה יוצאת דופן של 15 לאומים הדבקים באמונות שונות מורכבת מהג'ונגל. התושבים הקימו רשת של חנויות ומסעדות אשר יחד עם חמאם ומספרות תורמים למיקרו-כלכלה בתוך המאהל. התשתית הקהילתית כוללת כיום בתי ספר, מסגדים, כנסיות ומרפאות.

האפגנים, המונים כ-1,000, מהווים את הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר. בין קבוצה זו יש אנשים מכל אחד מהעדות העיקריות באפגניסטן: פשטונים, הזארים, אוזבקים וטג'יקים. הג'ונגל הוא דוגמה מרשימה לאופן שבו אנשים בני לאומים ואתניות שונות יכולים לחיות יחד בהרמוניה יחסית, למרות קושי מעיק והפרה של זכויות אוניברסליות וחירויות אזרח. לפעמים פורצים ויכוחים ותגרות, אבל הם בדרך כלל מזרזים על ידי רשויות צרפתיות או סוחרים.

מוקדם יותר החודש ניצחה תרזה מיי בקרב משמעותי להפעלת מחדש טיסות המגרשות את האפגנים בחזרה לקאבול, בטענה שכעת בטוח לחזור לעיר הבירה. [2]

רק לפני 3 חודשים ישבתי במשרד קאבול של 'עצור את הגירוש לאפגניסטן'. [3] אור השמש נשפך מבעד לחלון כמו סירופ זהב על דירה בקומה העליונה, העיר קאבול עטופה באבק נפרשה החוצה כמו גלויה. הארגון הוא קבוצת תמיכה המנוהלת על ידי עבדול ג'פור, אפגני יליד פקיסטן שבילה 5 שנים בנורבגיה, רק כדי להיות מגורש לאפגניסטן, מדינה בה מעולם לא ביקר. ג'פור סיפר לי על פגישה שבה השתתף לאחרונה עם שרי ממשלת אפגניסטן וארגונים לא ממשלתיים - הוא צחק כשתיאר כיצד העובדים הלא-ממשלתיים שאינם אפגנים הגיעו למתחם החמוש כשהם לבושים באפודים חסיני כדורים וקסדות, ובכל זאת קאבול נחשבה למרחב בטוח עבור פליטים חוזרים. הצביעות והמוסר הכפול יהיו בדיחה אם התוצאה לא הייתה כל כך לא הוגנת. מצד אחד יש לך צוותי שגרירות זרה שמועברים באוויר (מסיבות ביטחוניות) [4] במסוק בתוך העיר קאבול, ומצד שני יש לך ממשלות אירופיות שונות שאומרות שבטוח לאלפי פליטים לחזור לקאבול.

בשנת 2015, משלחת הסיוע של האו"ם באפגניסטן תיעדה 11,002 נפגעים אזרחיים (3,545 הרוגים ו-7,457 פצועים) מעבר לשיא הקודם ב-2014 [5].

לאחר שביקרתי בקאבול 8 פעמים ב-5 השנים האחרונות, הייתי מודע מאוד לכך שהאבטחה בתוך העיר ירדה באופן דרסטי. כזר אני כבר לא מטייל יותר מ-5 דקות, טיולי יום לעמק פאנג'שיר היפה או לאגם קרגה נחשבים כיום למסוכנים מדי. השמועה ברחובות קאבול היא שהטליבאן חזקים מספיק כדי לכבוש את העיר, אבל לא יכולים להיות מוטרדים מהטרחה שבניהולה; בינתיים תאי דאעש עצמאיים קבעו דריסת רגל [6]. אני שומע באופן קבוע שהחיים האפגניים היום פחות בטוחים ממה שהיו תחת הטליבאן, 14 שנים של מלחמה בגיבוי ארה"ב/נאט"ו היו אסון.

בחזרה בג'ונגל, צפון צרפת, 21 מיילים מהאיים הבריטיים, כ-1,000 אפגנים חולמים על חיים בטוחים בבריטניה. חלקם התגוררו בעבר בבריטניה, לאחרים יש משפחה בבריטניה, רבים עבדו עם הצבא הבריטי או עם ארגונים לא ממשלתיים. רגשות מופעלים על ידי סוחרים שמתארים את רחובות בריטניה כמרוצפים בזהב. פליטים רבים מיואשים מהיחס שקיבלו בצרפת, שם הם היו נתונים לאכזריות משטרתית ולהתקפות של בריוני ימין קיצוני. מסיבות שונות הם מרגישים שהסיכוי הטוב ביותר לחיים שלווים הוא בבריטניה. הדרה מכוונת מבריטניה רק ​​הופכת את הסיכוי לנחשק עוד יותר. אין ספק שהעובדה שבריטניה הסכימה לקלוט רק 20,000 פליטים סורים במהלך 5 השנים הבאות [7], ובסך הכל בריטניה לוקחת 60 פליטים לכל 1,000 מהאוכלוסייה המקומית שתבעה מקלט ב-2015, לעומת גרמניה שלוקחת 587 [ 8], שיחק לתוך החלום שבריטניה היא ארץ ההזדמנויות הבלעדיות.

שוחחתי עם מנהיג הקהילה האפגנית סוהאיל, שאמר: "אני אוהב את המדינה שלי, אני רוצה לחזור ולגור שם, אבל זה פשוט לא בטוח ואין לנו הזדמנות לחיות. תראה את כל העסקים בג'ונגל, יש לנו כישרונות, אנחנו רק צריכים את ההזדמנות להשתמש בהם". השיחה הזו התרחשה בבית הקפה Kabul, אחד המוקדים החברתיים בג'ונגל, יום אחד בלבד לפני שהאזור הועלה באש, כל הרחוב הדרומי של החנויות והמסעדות גדל עד היסוד. לאחר השריפה דיברתי עם אותו מנהיג קהילה אפגניסטן. עמדנו בין ההריסות ההרוסות שבהן שתינו תה בבית הקפה בקאבול. הוא מרגיש עצוב עמוק מההרס. "למה השלטונות שמו אותנו כאן, נתנו לנו לבנות חיים ואז להרוס אותם?"

לפני שבועיים נהרס החלק הדרומי של הג'ונגל: מאות מקלטים נשרפו או הוזרמו בדחפור, והותירו כ-3,500 פליטים לאן ללכת [9]. הצרפתים מאשרים כעת רוצים לעבור לחלק הצפוני של המחנה במטרה לשכן מחדש את רוב הפליטים בתוך מכולות ארגזי דיג לבנים, שרבים מהם כבר מוצבים בג'ונגל, וכיום לאכלס 1,900 פליטים. כל מכולה מכילה 12 אנשים, יש מעט פרטיות, וזמני השינה נקבעים על פי 'חברי הארגז' שלך והרגלי הטלפון הנייד שלהם. באופן מדאיג יותר, פליט נדרש להירשם ברשויות הצרפתיות. זה כולל הקלטה דיגיטלית של טביעות האצבעות שלך; למעשה, זה הצעד הראשון למקלט צרפתי כפוי.

ממשלת בריטניה השתמשה בעקביות בתקנות דבלין [10] כעילה משפטית לאי נטילת מכסת הפליטים השווה שלה. התקנות הללו קובעות שפליטים צריכים לבקש מקלט במדינה הבטוחה הראשונה בה הם נוחתים. עם זאת, הרגולציה הזו פשוט לא מעשית כעת. אם זה היה נאכף כראוי, טורקיה, איטליה ויוון יישארו להכיל את מיליוני הפליטים.

פליטים רבים מבקשים מרכז מקלט בבריטניה בתוך הג'ונגל, מה שנותן להם את היכולת להתחיל את תהליך המקלט בבריטניה. המציאות של המצב היא שמחנות פליטים כמו הג'ונגל לא מונעים מאנשים להיכנס בפועל לבריטניה. למעשה, הפגיעה בזכויות האדם מחזקת תעשיות בלתי חוקיות ומזיקות כמו סחר, זנות והברחת סמים. מחנות הפליטים האירופיים משחקים לידיהם של סוחרי בני אדם; אפגני אחד אמר לי ששיעור ההברחה הנוכחי לבריטניה הוא כעת בסביבות 10,000 אירו [11], המחיר שהוכפל במהלך החודשים האחרונים. הקמת מרכז מקלט בבריטניה תסיר גם את האלימות המתרחשת לעתים קרובות בין נהגי משאיות ופליטים, כמו גם תאונות טרגיות וקטלניות המתרחשות במהלך המעבר לבריטניה. זה בהחלט אפשרי לקבל את אותו מספר של פליטים שנכנסים לבריטניה באמצעים חוקיים כמו שיש באלה הקיימים היום.

חלקו הדרומי של המחנה עומד כעת שומם, שרוף עד היסוד מלבד כמה שירותים חברתיים. רוח קפואה שוטפת את מרחב השממה המכוסה. פסולת מתנופפת ברוח, שילוב עצוב של זבל וחפצים אישיים חרוכים. משטרת המהומות הצרפתית השתמשה בגז מדמיע, תותחי מים וכדורי גומי כדי לסייע בהריסה. נכון לעכשיו יש מצב קיפאון שבו חלק מהארגונים והמתנדבים אינם ששים לבנות מחדש בתים ומבנים שעלולים להיהרס במהירות על ידי הרשויות בצרפת.

הג'ונגל מייצג כושר המצאה אנושי מדהים ואנרגיה יזמית שהפגינו פליטים והמתנדבים שהשקיעו את חייהם כדי ליצור קהילה להתגאות בה; בו זמנית זה שיקוף מזעזע ומביש של הירידה בזכויות האדם והתשתיות באירופה, שבה אנשים שנמלטים על נפשם נאלצים לאכלס במכולות ארגזים קהילתיים, סוג של מעצר בלתי מוגבל. הערות לא רשמיות של נציג הרשויות בצרפת מצביעות על מדיניות עתידית אפשרית לפיה פליטים שיבחרו להישאר מחוץ למערכת, שיבחרו להיות חסרי בית או לא להירשם, עלולים לעמוד בפני מאסר של עד שנתיים.

צרפת ובריטניה מעצבות כעת את מדיניות ההגירה שלהן. זה הרסני במיוחד עבור צרפת, עם חוקה שנוסדה על "ליברטה, Egalite, Fraternite", לבסס מדיניות זו על הריסת בתים זמניים, הדרה וכליאה של פליטים וכפיית פליטים למקלט לא רצוי. על ידי מתן הזכות לאנשים לבחור את מדינת המקלט שלהם, סיוע בצרכים בסיסיים כמו מגורים ומזון, מענה באנושיות ולא בדיכוי, המדינה תאפשר את הפתרון המעשי הטוב ביותר האפשרי, כמו גם ציות לזכויות אדם, חוקים בינלאומיים. הוקמה כדי להגן על הבטיחות והזכויות של כל אדם בעולם כיום.

מאיה אוונס מרכזת את קולות ליצירת אי-אלימות בבריטניה, היא ביקרה בקאבול 8 פעמים ב-5 השנים האחרונות שם היא עובדת בסולידריות עם צעירים עושי שלום אפגנים.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

מאמרים נוספים

תורת השינוי שלנו

איך לשים קץ למלחמה

אתגר העבר לשלום
אירועים נגד מלחמה
עזרו לנו לצמוח

תורמים קטנים ממשיכים לנו להמשיך

אם תבחר לתרום תרומה חוזרת של לפחות $15 לחודש, תוכל לבחור מתנת תודה. אנו מודים לתורמים החוזרים שלנו באתר האינטרנט שלנו.

זו ההזדמנות שלך לדמיין מחדש את א world beyond war
חנות WBW
תרגם לכל שפה