מאת דוד סוונסון, בואו ננסה את הדמוקרטיה.
הליברלים בארצות הברית משכילים יחסית, אך עם זאת חסרי ביטוי בצורה קיצונית בכל הנוגע לטראמפ, להצעת התקציב שלו או לצבא האמריקני.
באימייל טיפוסי, Moveon.org שלחה השבוע את ההודעה שאף אחד לא צריך לאשר מועמד לבית המשפט העליון עד שייקבע שטראמפ הוא "נשיא לגיטימי". עד אז, הצבא האמריקני צריך להמשיך לטבוח משפחות עבורו? וברגע שהוא "לגיטימי" אז צריך לאשר מועמד פשיסטי נורא לבית המשפט העליון? ומה יידרש כדי שטראמפ יהפוך ל"לגיטימי". לפי האימייל, תידרש הוכחה שטראמפ לא שיתף פעולה עם פוטין כדי לזייף את הבחירות בארה"ב. לפי המקושר וידאו, זה ייקח את זה פלוס לראות את החזרי המס של טראמפ, בנוסף להוכחה שטראמפ לא מפר את סעיף השכר הזר. כל שלוש הדרישות זוכות לנטייה קסנופובית.
כמובן שטראמפ כן מפרה באופן בוטה סעיפי התגמולים הזרים והביתיים החזקים יותר. זו לא שאלה שיש לחקור או להטיל ספק בה. אבל לא היו ראיות שפורסמו על ידי מישהו שהוא ופוטין "זייפו" את בחירתו. עם זאת, בחינת מה שרוברט רייך בסרטון המקושר לעיל ואחרים מתכוון ל"זיוף" מצביעה על אחת מסיבות רבות שלפיהן ההתייחסות לבחירות "לגיטימיות" תהיה מגוחכת. מה שהם מתכוונים הוא שקיימת האפשרות הקלושה ביותר שטראמפ שלח לפוטין ופוטין שלח לוויקיליקס את המיילים שהוסיפו ראיות נוספות לחבלה השקופה של המפלגה הדמוקרטית במועמד החזק ביותר שלה. בנסיבות ידועות אלה, הבחירות כבר ניתנות לזיהוי כלא לגיטימיות. תוסיפו לכך את הפסדת ההצבעה הפופולרית של טראמפ, את הבוחר המפחיד והאיים בגלוי של טראמפ, את מאבקי בית המשפט של טראמפ נגד ספירת פתקי נייר במקום בו הם היו קיימים, היעדר פתקי הצבעה ניתנים לאימות במקומות רבים, הדרת מצביעים על ידי מזכירי המדינה הרפובליקנים שלילתם מהקלפיות. , הדרת מצביעים עם דרישות תעודת זהות, מינוי טראמפ על ידי התקשורת התאגידית באמצעות סיקור לא פרופורציונלי, שיטת השוחד הפתוחה והמעולם לא הוכחשה המשמשת למימון כל הקמפיינים וכו'. הצעה שהסברה של פנטזיה שנאת זרים תהפוך פנטזיה כזו בחירות לגיטימיות זה מגעיל.
הרעיון שטראמפ יכול להיות נשיא לגיטימי אם הוא היה נבחר בצורה הוגנת ונכונה מקומם באותה מידה. הוא רוצח אנשים במספר רב במדינות רבות. הוא יוצר חוקים כביכול באמצעות פקודות ביצוע. אלה כוללים מעשים לא חוקתיים של אפליה. הרוב המכריע של הציבור מתנגד לו. הוא מוגן בקונגרס על ידי חולשתם וחוסר יכולתם של הדמוקרטים לתקשר בכנות, אך גם על ידי מערכת בחירות מזויפת ברבות מהדרכים שצוינו לעיל, בתוספת גרימנדריות באופן קיצוני.
כמו שהייתי להסב את תשומת הלב, הקו הליברלי בהצעת התקציב של טראמפ הוא לא ישר בצורה מסוכנת. טראמפ לא מציע לקצץ שום דבר. הוא מציע להעביר כסף מכל השאר לצבא. הוקעת "קיצוצים" כביכול תוך הימנעות מהזכרת הצבא מעוררת את תומכי "הממשלה הקטנה" לטובת התקציב הקטן כביכול. זה גם נותן רישיונות לצבא אינסופי. ההצעה הנוכחית בתוספת תוספת צפויה מעמידה את הצבא על 60% עד 65% מההוצאות לפי שיקול דעת. כל אינדיקציה היא שזה יכול להגיע ל-100% לפני שהליברלים יזכירו את זה, ואז הם יפסיקו בכלל להזכיר את התקציב הפדרלי.
As דייב לינדורף מציין, אפילו כאשר כלכלן ליברלי כמו דין בייקר טענות כדי להסביר את התקציב ולתקן אי הבנות, הוא רק מציין כמה אחוז קטן מהתקציב הן תוכניות שונות, טובות אך זעירות יחסית, מבלי להזכיר כלל את קיומו של הצבא האמריקאי. לקורא נותר להניח שכל תוכנית ממשלתית גדולה היא רק 1% או 2% מהתקציב, כי כמובן יש מאות תוכניות ממשלתיות גדולות. הרעיון שהצבא עולה כסף, הרבה פחות את רוב הכסף, לעולם לא נכנס למודעות.
במוצאי שבת השתתפתי בפאנל דיון זה היה חלק מפסטיבל הספר של וירג'יניה, שבו השתתפו מאות אנשים בתיאטרון פרמאונט הישן בשרלוטסוויל, וירג'יניה. מנהל הפסטיבל פתח בגינוי הקיצוצים כביכול של טראמפ באמנויות, ומעולם לא רמז שהצעתו של טראמפ היא בעצם להעביר את הכסף לצבא. היא גם הכריזה על קבלת פנים לכל המהגרים - מה שלא היה קשור לאירוע שעל הפרק. אחד הכותבים במהלך הדיון העלה "עובדות חלופיות". ברור שזה היה פורום שבו לא היה מפורש להזכיר משברים איומים שעומדים עלינו או להשמיע לשון הרע לנשיא ארה"ב. ועדיין, אף אחד לא יזכיר לאן הכסף עובר או מה ייעשה איתו.
למעשה, אחד הספרים הנידונים היה קשור לעבודה שמומנה על ידי הצבא האמריקאי. יותר עבודה כזו עשויה להיות ממומנת במסגרת התקציב של טראמפ מאשר במסגרת התקציב הנוכחי. והרבה יותר אנשים עלולים למות כתוצאה מכך. המצב הלא נוח הזה נמנע לחלוטין. נדון בכך שנשים אפרו-אמריקאיות היו מסוגלות לעבוד על רקטות לאחר מלחמת העולם השנייה - וכל האירוע היה די אינטליגנטי וחיובי ומרתק - מבלי להזכיר מעולם את יצרניות הרקטות המובילות והמשתמשים לשעבר בעבודת עבדים שהגיעו דרך מבצע מהדק, בלי אפילו מזכירים את כל האנשים והכפרים שפוצצו במהלך השנים ברקטות. כשאישה שאלה שאלה על עבודתן הטובה של נשים מתמטיקאיות אחרות שעזרו ליצור גרעינים בלוס אלמוס, רק תגובות חיוביות נשמעו. נשמע כמו עוד ספר נהדר שייכתב, הגיב המנחה.
מה שהליברליזם האמריקאי ב-2017 לא מצליח לתפוס, אני חושב, הוא שבעוד שגזענות ושנאת נשים הם אכן שערורייתיות - מעשי זעם אחרים אכן קיימים. האנשים שטראמפ רוצח במאות הם בעיקר נשים כהות עור, ילדים וזקנים. דיברתי בפאנל ביום חמישי שבו תיאר אחד הדוברים האחרים מבצע רצח המוני בתימן כך: "איבדנו קצין ימי". מתי מת המוסר? אף אחד לא אבד. משתתף בטבח המוני של משפחות נהרג בפעולה. זה נורא. אבל כך גם כל מקרי המוות שהוא עזר לגרום, וכל מקרי המוות שיגרמו ממעגל האלימות שיבוא בעקבותיו. ו"אנחנו" סובלים מכל מקרי המוות האלה, לא רק את אלה במדי ארה"ב.
אם המצאת פצצות גרעיניות היא אצילית בגלל שנשים היו מעורבות, אם המימון של טראמפ לגרעין "שמיש יותר" אינו ראוי להערה, כי העמדת פנים שהוא מצמצם את התקציב היא הדרך הטובה ביותר להיכשל והדמוקרטים מכורים לכישלון, אם מלחמות כבר לא מעוררות זעם, אני יכול רק להסיק את המסקנה הזו, שאמורה לרגש כל נשמה ליברלית: הילרי קלינטון ניצחה אחרי הכל.
