לומדים את הלקחים הלא נכונים מאוקראינה

מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, אפריל 11, 2022

אוקראינה ויתרה על הנשק הגרעיני והותקפה. לכן לכל מדינה צריכה להיות נשק גרעיני.

נאט"ו לא הוסיפה את אוקראינה, שהותקפה. לכן יש להוסיף כל מדינה או לפחות הרבה מהם לנאט"ו.

לרוסיה יש ממשלה גרועה. לכן צריך להפיל אותו.

השיעורים הללו הם פופולריים, הגיוניים - אפילו אמת שאין עוררין במוחות רבים - ושגויים באופן קטסטרופלי ומופגן.

לעולם היה מזל טוב להפליא ומספר גבוה עד גיחוך של כמעט החטאות עם נשק גרעיני. עצם חלוף הזמן הופך את אפוקליפסה גרעינית לסבירה ביותר. המדענים ששומרים על שעון יום הדין אומרים שהסיכון כעת גדול מאי פעם. החמרה של זה עם ריבוי עוד יותר רק מוסיף לסיכון. למי שמדרג את הישרדות החיים על פני כדור הארץ מעל כל היבט של איך שהחיים האלה נראים (שכן אתה לא יכול לוותר על שום דגל ולא לשנוא שום אויב אם אתה לא קיים) חיסול נשק גרעיני חייב להיות בראש סדר העדיפויות, בדיוק כמו חיסול פליטות הורסות אקלים.

אבל מה אם כל מדינה שמוותרת על גרעין תותקף? זה באמת יהיה מחיר גבוה, אבל זה לא המקרה. גם קזחסטן ויתרה על הגרעין שלה. כך גם בלארוס. דרום אפריקה ויתרה על הגרעין שלה. ברזיל וארגנטינה בחרו שלא להחזיק בגרעין. דרום קוריאה, טייוואן, שבדיה ויפן בחרו שלא להחזיק בנשק גרעיני. עכשיו, זה נכון שלוב ויתרה על תוכנית הנשק הגרעיני שלה והותקפה. וזה נכון שהרבה מדינות חסרות נשק גרעיני הותקפו: עיראק, אפגניסטן, סוריה, תימן, סומליה וכו'. אבל נשק גרעיני לא עוצר לחלוטין את הודו ופקיסטן לתקוף זו את זו, לא עוצר את הטרור בארה"ב או אירופה, אל תמנע מלחמת פרוקסי גדולה עם ארה"ב ואירופה המחמשת את אוקראינה נגד רוסיה, אל תפסיק את הדחיפה הגדולה למלחמה עם סין, אל תמנע מאפגנים ועיראקים וסורים להילחם נגד צבא ארה"ב, ותהיה הרבה קשור לתחילת המלחמה באוקראינה כפי שהיעדרם עושה עם אי מניעתה.

משבר הטילים בקובה כלל את התנגדות ארה"ב לטילים סובייטים בקובה, וברית המועצות מתנגדת לטילים של ארה"ב בטורקיה ובאיטליה. בשנים האחרונות, ארה"ב זנחה מספר רב של הסכמי פירוק נשק, שמרה על טילים גרעיניים בטורקיה (ובאיטליה, גרמניה, הולנד ובלגיה), והציבה בסיסי טילים חדשים בפולין וברומניה. בין התירוצים של רוסיה לפלישה לאוקראינה היה מיקום הנשק קרוב יותר לגבולה מאי פעם. תירוצים, מיותר לציין, אינם הצדקות, והלקח שנלמד ברוסיה שארה"ב ונאט"ו יקשיבו לשום דבר מלבד מלחמה הוא לקח שקרי כמו אלה שנלמדים בארה"ב ובאירופה. רוסיה הייתה יכולה לתמוך בשלטון החוק ולנצח את רוב העולם לצדה. זה בחר שלא.

למעשה, ארצות הברית ורוסיה אינן צד בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ארצות הברית מענישה ממשלות אחרות על תמיכה ב-ICC. ארצות הברית ורוסיה מתנגדות לפסיקות בית הדין הבינלאומי. ההפיכה הנתמכת על ידי ארה"ב באוקראינה ב-2014, המאמצים של ארה"ב ורוסיה לנצח את אוקראינה במשך שנים, ההתחמשות ההדדית של הסכסוך בדונבאס והפלישה הרוסית לשנת 2022 מדגישים בעיה בהנהגה העולמית.

מתוך 18 זכויות אדם מרכזיות אמנות, רוסיה היא צד ל-11 בלבד, וארצות הברית ל-5 בלבד, מעטים כמו כל אומה על פני כדור הארץ. שתי המדינות מפרות אמנות כרצונן, כולל אמנת האומות המאוחדות, הסכם קלוג בריאנד וחוקים אחרים נגד מלחמה. שתי המדינות מסרבות לתמוך ולהתריס בגלוי בהסכמי פירוק נשק ואנטי נשק שמחזיקים ברוב העולם. אף אחד מהם אינו תומך באמנה בדבר איסור נשק גרעיני. אף אחת מהן אינה תואמת את דרישת הפירוק מנשק של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, וארצות הברית למעשה מחזיקה נשק גרעיני בחמש מדינות אחרות ושוקלת להכניס אותם לעוד, בעוד שרוסיה דיברה על הצבת נשק גרעיני בבלארוס.

רוסיה וארצות הברית עומדות כמשטרים נוכלים מחוץ לאמנת מוקשים, האמנה בנושא תחמושת מצרר, אמנת סחר בנשק ועוד רבים אחרים. ארצות הברית ורוסיה הן שתי סוחרי הנשק המובילים לשאר העולם, יחד עם רוב גדול של כלי הנשק הנמכרים והנשלחים. בינתיים רוב המקומות שחווים מלחמות לא מייצרים נשק בכלל. כלי נשק מיובאים לרוב העולם מכמה מאוד מקומות. ארצות הברית ורוסיה הן שתי המשתמשות המובילות בכוח הווטו במועצת הביטחון של האו"ם, כאשר כל אחת מהן משביתה את הדמוקרטיה לעתים קרובות בהצבעה אחת.

רוסיה יכלה למנוע את הפלישה לאוקראינה בכך שלא פלשה לאוקראינה. אירופה יכלה למנוע את הפלישה לאוקראינה בכך שהיא אמרה לארה"ב ולרוסיה להתעסק בעניינים שלהן. ארצות הברית יכלה כמעט בוודאות למנוע את הפלישה לאוקראינה על ידי כל אחד מהצעדים הבאים, אשר מומחים אמריקאים הזהירו כי נדרשים כדי להימנע ממלחמה עם רוסיה:

• ביטול נאט"ו בעת ביטול ברית ורשה.
• הימנעות מהרחבת נאט"ו.
• הימנעות מתמיכה במהפכות צבע והפיכות.
• תמיכה בפעולה לא אלימה, אימון בהתנגדות לא חמושה ונייטרליות.
• מעבר מדלקים מאובנים.
• הימנעות מלחימוש אוקראינה, הפעלת נשק מזרח אירופה וביצוע חזרות מלחמה במזרח אירופה.
• קבלת הדרישות ההגיוניות לחלוטין של רוסיה בדצמבר 2021.

בשנת 2014, רוסיה הציעה שאוקראינה תתיישר לא עם המערב ולא המזרח אלא תעבוד עם שניהם. ארה"ב דחתה את הרעיון הזה ותמכה בהפיכה צבאית שהתקינה ממשלה פרו-מערבית.

לפי טד סניידר:

"בשנת 2019, וולודימיר זלנסקי נבחר על מצע שהציג עשיית שלום עם רוסיה וחתימה על הסכם מינסק. הסכם מינסק הציע אוטונומיה לאזורי דונייצק ולוגנסק של הדונבאס שהצביעו בעד עצמאות מאוקראינה לאחר ההפיכה. הוא הציע את הפתרון הדיפלומטי המבטיח ביותר. עם זאת, בהתמודדות עם לחץ מקומי, זלנסקי יזדקק לתמיכה אמריקאית. הוא לא קיבל את זה, וכדברי ריצ'רד סאקווה, פרופסור לפוליטיקה רוסית ואירופית באוניברסיטת קנט, הוא 'סוכל על ידי הלאומנים'. זלנסקי ירד מדרך הדיפלומטיה וסירב לדבר עם מנהיגי הדונבאס וליישם את הסכמי מינסק.

"לאחר שלא הצליחה לתמוך בזלנסקי בפתרון דיפלומטי עם רוסיה, וושינגטון לא הצליחה ללחוץ עליו לחזור ליישום הסכם מינסק. סאקווה אמר לכותב זה ש"באשר למינסק, לא ארה"ב ולא האיחוד האירופי הפעילו לחץ רציני על קייב למלא את חלקה בהסכם". למרות שארה"ב אישרה רשמית את מינסק, אנטול לייבן, עמית מחקר בכיר בנושא רוסיה ואירופה במכון קווינסי למדינה אחראית, אמר לכותב זה, "הם לא עשו דבר כדי לדחוף את אוקראינה ליישם זאת בפועל." האוקראינים נתנו לזלנסקי מנדט לפתרון דיפלומטי. וושינגטון לא תמכה או עודדה בזה".

בעוד שאפילו נשיא ארה"ב ברק אובמה התנגד לחימוש אוקראינה, טראמפ וביידן העדיפו זאת, וכעת וושינגטון הגדילה אותו באופן דרמטי. לאחר שמונה שנים של סיוע לצד האוקראיני בסכסוך בדונבאס, ועם סניפים של צבא ארה"ב כמו תאגיד RAND שהפיקו דוחות כיצד להביא את רוסיה למלחמה מזיקה באוקראינה, ארה"ב סירבה לכל צעד שעלול להביא הפסקת אש ומשא ומתן לשלום. בדומה לאמונתה הנצחית שנשיא סוריה עומד להיות מופל בכל רגע, ודחיותיה החוזרות ונשנות של הסדרי שלום לאותה מדינה, ממשלת ארה"ב, לדברי הנשיא ביידן, בעד הפלת ממשלת רוסיה, לא משנה כמה אוקראינים רבים מתים. ונראה שממשלת אוקראינה מסכימה במידה רבה. על פי הדיווחים, נשיא אוקראינה זלנסקי נדחה הצעת שלום ימים לפני הפלישה בתנאים שכמעט בוודאות יתקבלו בסופו של דבר על ידי אלה - אם בכלל - שנותרו בחיים.

זה סוד שמור היטב, אבל השלום אינו שביר או קשה. קשה מאוד להתחיל מלחמה. זה דורש מאמץ משותף כדי להימנע משלום. ה דוגמאות שמוכיחים את הטענה הזו כוללים כל מלחמה בעבר על פני כדור הארץ. הדוגמה המועלית לרוב בהשוואה לאוקראינה היא מלחמת המפרץ של 1990-1991. אבל הדוגמה הזו תלויה במחיקת הזיכרון הקולקטיבי/תאגידי שלנו את העובדה שממשלת עיראק הייתה מוכנה לנהל משא ומתן על נסיגה מכווית ללא מלחמה ובסופו של דבר הציעה פשוט לסגת מכווית תוך שלושה שבועות ללא תנאים. מלך ירדן, האפיפיור, נשיא צרפת, נשיא ברית המועצות ורבים אחרים דחקו בהסדר שליו שכזה, אך הבית הלבן התעקש על "המוצא האחרון" שלו למלחמה. רוסיה פירטה מה יידרש כדי לסיים את המלחמה באוקראינה מאז לפני תחילת המלחמה - דרישות שצריך לעמוד מולן בדרישות אחרות, לא בנשק.

למי שיש לו זמן ללמוד את ההיסטוריה ולהבין ששלום אפשרי בהחלט, אולי יהיה קל יותר לזהות את הפגם ברעיון המגשים את עצמו שיש להרחיב את נאט"ו גם אם הוא מאיים על רוסיה, וגם אם רוסיה תתקוף כדי למנוע זאת. . האמונה שהממשלה הרוסית תתקוף בכל מקום שהיא תוכל להתחמק ממנו, לא משנה מה, גם אם תתקבל לנאט"ו ולאיחוד האירופי, או אפילו אם נאט"ו יבוטל, אינה ניתנת להוכחה. אבל אנחנו לא צריכים לשקול את זה לא נכון. יכול מאוד להיות שזה נכון. בהחלט נראה שהדבר נכון גם לגבי ארה"ב וכמה ממשלות אחרות. אבל הימנעות מהרחבת נאט"ו לא הייתה מונעת מרוסיה לתקוף את אוקראינה מכיוון שממשלת רוסיה היא מבצע פילנתרופי אצילי. זה היה מונע מרוסיה לתקוף את אוקראינה כי לממשלה הרוסית לא היה תירוץ טוב למכור לאליטות הרוסיות, לציבור הרוסי או לעולם.

במהלך המלחמה הקרה של המאה ה-20 היו דוגמאות - חלקן נדונו בספרו האחרון של אנדרו קוקבורן - של צבאות ארה"ב וסובייטיים שגרמו לתקריות מתוקשרות בדיוק כשהצד השני ביקש מימון נוסף לנשק מממשלתו. הפלישה של רוסיה לאוקראינה עשתה יותר עבור נאט"ו ממה שנאט"ו יכלה אי פעם לעשות בעצמה. תמיכת נאט"ו במיליטריזם באוקראינה ובמזרח אירופה בשנים האחרונות עשתה יותר למיליטריזם הרוסי ממה שמישהו ברוסיה יכול היה להצליח. הרעיון שמה שצריך עכשיו הוא יותר ממה שיצר את הסכסוך הנוכחי מסתכם באישור הדעות קדומות שזקוקות מאוד לחקירה.

הרעיון שלרוסיה יש ממשלה גרועה ולכן יש להפיל אותה הוא דבר נורא שגורמים רשמיים אמריקאים אומרים. בכל מקום על פני כדור הארץ יש ממשלה גרועה. צריך להפיל את כולם. ממשלת ארה"ב מחמשת ומממנת כמעט את כל הממשלות הגרועות בעולם, והצעד הראשון הקל להפסיק לעשות זאת הוא מאוד שיש לעודד. אבל הפלת ממשלות ללא תנועה מקומית עממית ועצמאית עצומה שאינה מרותקת לכוחות מבחוץ ואליטה היא מתכון מוכח עד אין קץ לאסון. עדיין לא ברור לי מה זה שיקם את ג'ורג' וו. בוש, אבל אני מבוגר מספיק כדי לזכור שאפילו צופי חדשות מדי פעם למדו שהפלת ממשלות היא אסון אפילו בתנאים שלה, ושהרעיון העליון להפצת הדמוקרטיה להיות להוות דוגמה דרך לנסות זאת במדינה משלו.