מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, פברואר 20, 2023
דיוויד סוונסון הוא מחבר הספר החדש דוקטרינת מונרו בגיל 200 ובמה להחליף אותה.
נראה שההיסטוריה מראה תועלת חלקית כלשהי לאמריקה הלטינית ברגעים שבהם דעתה של ארצות הברית הוסחה אחרת, כמו מלחמת האזרחים שלה ומלחמות אחרות. זהו רגע כרגע בו ממשלת ארה"ב מוסחת לפחות מעט מאוקראינה ומוכנה לרכוש נפט ונצואלה אם היא מאמינה שזה תורם לפגיעה ברוסיה. וזה רגע של הישג ושאיפה עצומים באמריקה הלטינית.
הבחירות באמריקה הלטינית יצאו יותר ויותר נגד הכניעה לשלטון האמריקאי. בעקבות "המהפכה הבוליבריאנית" של הוגו צ'אבס, נבחר נסטור קרלוס קירשנר בארגנטינה ב-2003, ולואיס אינאסיו לולה דה סילבה בברזיל ב-2003. נשיא בוליביה בעל העצמאות, אבו מוראלס, תפס את השלטון בינואר 2006. נשיא אקוודור רפאל בעל תודעת עצמאות קוריאה עלתה לשלטון בינואר 2007. קוריאה הודיעה שאם ארה"ב תרצה להשאיר עוד בסיס צבאי באקוודור, אזי אקוודור תצטרך להיות מורשה להחזיק בסיס משלה במיאמי, פלורידה. בניקרגואה, מנהיג הסנדיניסטים דניאל אורטגה, שהודח ב-1990, חזר לשלטון מ-2007 ועד היום, אם כי ברור שמדיניותו השתנתה וניצול הכוח שלו לרעה אינו רק בדיה של התקשורת האמריקאית. אנדרס מנואל לופז אוברדור (AMLO) נבחר במקסיקו ב-2018. לאחר נסיגות, כולל הפיכה בבוליביה ב-2019 (עם תמיכה של ארה"ב ובריטניה) ותביעה מופרכת בברזיל, ב-2022 הייתה רשימת "הגאות הוורודה". ממשלות שהורחבו לכלול את ונצואלה, בוליביה, אקוודור, ניקרגואה, ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, פרו, צ'ילה, קולומביה והונדורס - וכמובן, קובה. עבור קולומביה, בשנת 2022 נערכה הבחירה הראשונה אי פעם של נשיא נוטה שמאל. עבור הונדורס, בשנת 2021 נבחרה לנשיאת הגברת הראשונה לשעבר, שיומרה קסטרו דה זלאיה, שהודחה בהפיכה ב-2009 נגד בעלה וכעת האדון הראשון מנואל זלאיה.
כמובן, המדינות הללו מלאות הבדלים, וכך גם ממשלותיהן ונשיאיהן. כמובן שהממשלות והנשיאים הללו פגומים עמוקים, כמו כל הממשלות על פני כדור הארץ, בין אם כלי התקשורת בארה"ב מגזימים או משקרים לגבי הפגמים שלהם. אף על פי כן, בחירות באמריקה הלטינית (והתנגדות לניסיונות הפיכה) מרמזות על מגמה בכיוון של אמריקה הלטינית לסיים את דוקטרינת מונרו, בין אם ארצות הברית תרצה בכך ובין אם לא.
בשנת 2013 ערכה גאלופ סקרים בארגנטינה, מקסיקו, ברזיל ופרו, ובכל אחד מהמקרים מצאה את ארצות הברית התשובה המובילה ל"איזו מדינה היא האיום הגדול ביותר לשלום בעולם?" בשנת 2017, פיו ערכה סקרים במקסיקו, צ'ילה, ארגנטינה, ברזיל, ונצואלה, קולומביה ופרו, ומצאה בין 56% ל-85% מאמינים שארצות הברית מהווה איום על ארצם. אם דוקטרינת מונרו נעלמה או מיטיבה, מדוע אף אחד מהאנשים שהושפעו ממנה לא שמע על כך?
בשנת 2022, בפסגת אמריקה שאירחה ארצות הברית, רק 23 מתוך 35 מדינות שלחו נציגים. ארצות הברית הוציאה מהכלל שלוש מדינות, בעוד שכמה אחרות החרימו, כולל מקסיקו, בוליביה, הונדורס, גואטמלה, אל סלבדור ואנטיגואה וברבודה.
כמובן, ממשלת ארה"ב תמיד טוענת שהיא מוציאה מכלל או מענישה או מבקשת להפיל מדינות בגלל שהן דיקטטורות, לא בגלל שהן מתריסות נגד האינטרסים של ארה"ב. אבל, כפי שתיעדתי בספר 2020 שלי 20 דיקטטורים נתמכים כרגע על ידי ארצות הברית, מתוך 50 הממשלות המדכאות בעולם באותה תקופה, לפי הבנת ממשלת ארה"ב עצמה, ארה"ב תמכה צבאית ב-48 מהן, אפשרה (או אפילו מימנה) מכירת נשק ל-41 מהן, סיפקה הכשרה צבאית ל-44 מהן, וכן מתן מימון לצבאות של 33 מהם.
אמריקה הלטינית מעולם לא נזקקה לבסיסי צבא אמריקאים, וצריך לסגור את כולם עכשיו. אמריקה הלטינית תמיד הייתה טובה יותר ללא המיליטריזם האמריקאי (או המיליטריזם של כל אחד אחר) ויש לשחרר אותה מיד מהמחלה. לא עוד מכירת נשק. לא עוד מתנות נשק. לא עוד הכשרה צבאית או מימון. לא עוד הכשרה צבאית אמריקאית של שוטרים או סוהרים באמריקה הלטינית. לא עוד לייצא לדרום את הפרויקט האסון של כליאה המונית. (יש להרחיב הצעת חוק בקונגרס כמו חוק ברטה קאסרס שתגזור את המימון של ארה"ב לצבא ומשטרה בהונדורס כל עוד האחרונים עוסקים בהפרות זכויות אדם לכל אמריקה הלטינית ושאר העולם, ולעשות קבע ללא תנאים; הסיוע צריך להתבצע בצורה של סיוע כספי, לא חיילים חמושים.) לא עוד מלחמה בסמים, בחו"ל או בבית. לא עוד שימוש במלחמה בסמים למען המיליטריזם. לא עוד להתעלם מאיכות החיים הירודה או מאיכותם הירודה של שירותי הבריאות היוצרים ומקיימים שימוש לרעה בסמים. לא עוד הסכמי סחר הרסניים מבחינה סביבתית ואנושית. לא עוד חגיגה של "צמיחה" כלכלית לשמה. לא עוד תחרות עם סין או עם אף אחד אחר, מסחרי או לחימה. אין יותר חוב. (בטל את זה!) אין יותר סיוע עם חוטים מחוברים. לא עוד ענישה קולקטיבית באמצעות סנקציות. לא עוד חומות גבול או מכשולים חסרי טעם לתנועה חופשית. לא עוד אזרחות סוג ב'. לא עוד הסטת משאבים הרחק ממשברים סביבתיים ואנושיים לגרסאות מעודכנות של הפרקטיקה הארכאית של כיבוש. אמריקה הלטינית מעולם לא נזקקה לקולוניאליזם של ארה"ב. יש לאפשר לפורטו ריקו ולכל שטחי ארה"ב לבחור עצמאות או מדינה, ויחד עם כל אחת מהאפשרויות, פיצויים.
דיוויד סוונסון הוא מחבר הספר החדש דוקטרינת מונרו בגיל 200 ובמה להחליף אותה.
תגובה אחת
המאמר בדיוק על המטרה, ורק כדי להשלים את המחשבה, ארה"ב צריכה לסיים סנקציות ואמברגו סופיות (או אחרות). הם לא עובדים ורק מרסקים את העניים. רוב מנהיגי לוס אנג'לס כבר לא רוצים להיות חלק מה"חצר האחורית" של אמריקה. תומאס - ברזיל