הלייבור צריך מאוד לאמץ את השקפתו של קורבין על מלחמה ושלום

מאת ג'ון ריס, 4 בנובמבר 2017

מ עצור את קואליציית המלחמה

מדיניות החוץ הזומבים שולטת כעת במשרדי מעצמות המערב. מבנים לא מעודכנים של המלחמה הקרה שהועמסו עוד יותר על ידי כישלונות ותבוסות שלאחר המלחמה הקרה הותירו מערכת ביטחון והגנה מותשת אך ממאירה שמאבדת את תמיכת הציבור.

אבל מוסדות כושלים לא סתם מתפוגגים, יש להחליף אותם. מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, מביא לדיון הזה מערך דעות וערכים ייחודי, לפחות בממסד, שיכול לעשות בדיוק את זה.

משבר חסר תקדים

הצרה היא שמדיניות הלייבור היא בדיוק ההפך מזו של המנהיג שלה: היא בעד טריידנט, בעד נאט"ו, ובעד הוצאת 2% מהתמ"ג על הגנה - דרישה של נאט"ו שמעט מאוד מדינות נאט"ו, כולל גרמניה, באמת טורחות לִפְגוֹשׁ.

וכל מינוי קבינט צל גדול לתיק חוץ משקף כמעט מיד את קו משרד הביטחון. מזכירת ההגנה של הצללים האומללה, ניה גריפית'ס, הפכה כהרף עין מתועמלנית נגד טריידנט למגן טריידנט.

קודמתה קצרת הימים, קלייב לואיס, אף העלתה את הטענה יוצאת הדופן שנאט"ו היא דוגמה בינלאומית וקולקטיביסטית לערכי העבודה.

שרת החוץ הצל אמילי ת'ורנברי, למרות שבדרך כלל יותר קרבית ויעילה, השתמשה בנאום ועידת מפלגת הלייבור שלה ב-2017 כדי לאשר את נאט"ו ולחזק את המחויבות ש-2% מהתמ"ג יושקעו על הגנה.

האירוניה הכואבת היא שנראה שמדיניות הלייבור הופכת לממסדית יותר בדיוק ברגע שבו משבר חסר תקדים פוקד את מדיניות החוץ המערבית.

הזרוע העיקרית של מדיניות ההגנה המערבית, נאט"ו, עומדת בפני משבר קיומי מעט מוכר. נאט"ו הוא יצור של המלחמה הקרה.

מטרתה הייתה, כפי שאמר לורד איסמיי, המפקד הראשון שלה, "לשמור את ברית המועצות בחוץ, את האמריקנים בפנים ואת הגרמנים למטה". הוא לא מצויד למרבה הצער להתמודד עם עולם שהשאיר את עידן המלחמה הקרה הרחק מאחור.

מבחינה טריטוריאלית בלבד, רוסיה עצמה שולטת בחלק משטח האימפריה המזרח-אירופית של המלחמה הקרה שלה, הכוחות המזוינים שלה והוצאות הנשק שלה הן חלק קטן מאלה של ארה"ב, ויכולתה להקרין את כוחה בינלאומית מוגבלת לקרובה לחו"ל, עם היוצא מן הכלל הבולט. של סוריה.

האיום האמין של הפלישה הרוסית כבר לא טמון בהונגריה או בצ'כוסלובקיה, שלא לדבר על מערב אירופה, אלא במדינות הבלטיות אם בכלל. הסכנה לחילופי נשק גרעיניים עם רוסיה נמוכה יותר מאשר בכל עת מאז שרכשה נשק כזה בשנות החמישים.

כישלונות מערביים

העובדה שפוטין משחק יד חלשה באופן שמנצל את כישלונות המערב ב"מלחמה בטרור" אינה יכולה להסוות את העובדה שהוא יושב בראש פחות שטח רוסי מכל מנהיג מאז קתרין הגדולה הייתה על כס המלכות הרוסי, עם הבלעדית. למעט מלחמת האזרחים שלאחר 1917.

ההחלטה לחדש את טריידנט נראית, בהקשר הזה, כמו פעולת ההיבריס היקרה ביותר של כל ממשלה בריטית מאז משבר סואץ של 1956.

נאט"ו כמובן ניסתה להסתגל. היא אימצה מדיניות מבצעית "מחוץ לשטח", והפכה אותה, ללא דיון ציבורי, מברית צבאית הגנתית לברית אגרסיבית. מלחמת אפגניסטן והתערבות לוב היו פעולות נאט"ו.

שניהם היו כישלונות קטסטרופליים שהמלחמה המתמשכת באפגניסטן והכאוס המתמשך בלוב עומדים בפניהם כאנדרטה.

ההתרחבות של נאט"ו לאחר 1989 למזרח אירופה, למרות הסיבוב האחרון של נאט"ו, הייתה בניגוד להבטחה שלא תעשה זאת שניתנה למיכאיל גורבצ'וב על ידי מזכיר המדינה האמריקני ג'יימס בייקר, שאמר ב-1990: "לא תהיה הרחבה של סמכות השיפוט של נאט"ו. עבור כוחות נאט"ו סנטימטר אחד מזרחה".

התרחבות נאט"ו הובילה כעת לפריסת חיילים בריטים, למשל, במדינות הבלטיות ובאוקראינה.

וברית נאט"ו מתפרקת בקצוות בכל מקרה. טורקיה, חברת נאט"ו, דואגת הרבה פחות מהחברות שלה בהסכם ההגנה מאשר מהמלחמה שלה עם הכורדים. במרדף אחר המלחמה ההיא הוא פולש כעת לחלק מסוריה, ללא הערה - שלא לדבר על איפוק - של נאט"ו. זאת למרות שאסטרטגיית הסוף של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה פירושה כעת שהיא נוטה יותר ויותר לרוסיה.

כל זאת בתקופה שבה לארה"ב, המדינה הדומיננטית בברית נאט"ו, יש נשיא שנאלץ להיאלץ על ידי הממסד הפוליטי שלו לנטוש את עוינות הקמפיין שלו כלפי נאט"ו.

האם יש פרשן מושכל שבאמת מאמין שכל פעולה של נאט"ו שיוחלט על ידי הממשל האמריקני הנוכחי - ולא תהיה פעולה של נאט"ו שלא תהיה - תוביל לעולם יציב או שליו יותר?

היחסים המיוחדים

ואז ישנה המחויבות של הממסד הבריטי ל"יחסים המיוחדים" הרחב יותר מנאט"ו. עד כמה לטראמפ לא אכפת מזה היה ברור מהמכסים שהוטלו על יצרנית התעופה הקנדית בומברדייה. שום כמות של אחיזת יד של PM-POTUS לא מנעה זאת.

והאם האובססיה המשותפת של ארה"ב ובריטניה לחימוש סעודיה, עדיין מעורבת במלחמת רצח עם מבחירה עם שכנתה תימן, מובילה לשלום ויציבות באזור? המלוכה של ערב הסעודית בהחלט לא מתרשמת.

זה אולי הרוכש הגדול ביותר של נשק בבריטניה, אבל הוא שמח באותה מידה שגם מפעל קלצ'ניקוב רוסי נבנה בממלכה.

האם זה באמת שימוש בר הגנה בכספי משלמי המסים עבור הצי הבריטי לפתוח בסיס חדש בבחריין, שהמלוכה השלטת בה דיכאה כל כך לאחרונה ובאכזריות את התנועה לדמוקרטיה של בני עמם?

המטרה היחידה שזה משרת היא לא חזרה לפאר הקיסרי ממזרח לסואץ, אלא חוסר עבודה על הציר של ארה"ב לאוקיינוס ​​השקט.

ושם מסתתרת ביצה נוספת. לבריטניה אין מדיניות חוץ עצמאית בנושא המיידי של צפון קוריאה, וגם לא בנושא האסטרטגי שעומד מאחוריה: עלייתה של סין. "מה שדונלד אומר" אינו מדיניות, אלא ואקום מדיניות.

אמצו את הקורביניזם

האמת היא זו: האדריכלות האימפריאלית המערבית מיושנת, מלחמותיה הסתיימו בתבוסה, בעלי בריתה אינם אמינים, והמדינה המובילה בה מפסידה במירוץ הכלכלי לסין.

דעת הקהל הרעישה מזמן את הבלוף הממסדי. עוינות הרוב לסכסוכי "המלחמה בטרור" היא עובדה ידועה. חידוש הטריידנט, לתוכנית שיש לה תמיכה חוצת מפלגות, לא הצליחה להשיג משהו כמו תמיכה ציבורית הגמונית.

נאט"ו זוכה רק לתמיכה עצבנית מכיוון שמעט פוליטיקאים מהמיינסטרים יאתגרו את הקונצנזוס הממסדי, אם כי בבריטניה התמיכה הזו הולכת ופוחתת.

דעותיו של ג'רמי קורבין משקפות את הדעות של חלק ניכר זה של הציבור, במיוחד אלה שצפויים להצביע ללייבור. ההתנגדות שלו לטריידנט ארוכת שנים וסירובו להציק לו ולומר שהוא "ילחץ על הכפתור" לא גרם לו נזק כלל.

בהפגנה ההמונית של CND בשנה שעברה בהתנגדות לטריידנט, קורבין היה הנואם המרכזי. הוא היה דמות מרכזית בהתנגדות למלחמות באפגניסטן, עיראק וההתערבות בלוב. הוא הוביל את האופוזיציה להפצצת סוריה. והוא היה מבקר בלתי פוסק של נאט"ו.

אבל קורבין מתערער על ידי מדיניות מפלגתו שלו, שבזמן שההשקפה הממסדית על ביטחון כושלת בעליל ואינה פופולרית באופן נרחב, נותנת לטורים טרמפ חינם.

זה לא חייב להיות ככה. הקורביניזם נבנה על שבירה עם הטריאנגולציה, אך הטריאנגולציה חיה וקיימת במדיניות ההגנה.

מפלגת הלייבור צריכה מאוד לאמץ את השקפתו של קורבין על מלחמה ושלום ולזרוק את העותק המוחלט של מדיניות הטוריה ששירתה אנשים עובדים בצורה גרועה כל כך.

ברגע המסוכן ביותר של מערכת הבחירות ג'רמי קורבין עשה בדיוק את זה.

לאחר מתקפת הטרור במנצ'סטר, וכנגד עצות פנימיות רבות, קורבין קשר את ההפצצה למלחמה בטרור. זה עצר קו התקפה טורי על עקבותיו וזה זכה לאישור נרחב על ידי האלקטורים... כי הם ידעו שזה נכון.

מיליונים רבים יודעים גם שמדיניות החוץ הרחבה יותר של בריטניה היא בלגן. הלייבור צריך להדביק את המקום שבו הם, ומנהיג הלייבור, כבר נמצאים.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

מאמרים נוספים

תורת השינוי שלנו

איך לשים קץ למלחמה

אתגר העבר לשלום
אירועים נגד מלחמה
עזרו לנו לצמוח

תורמים קטנים ממשיכים לנו להמשיך

אם תבחר לתרום תרומה חוזרת של לפחות $15 לחודש, תוכל לבחור מתנת תודה. אנו מודים לתורמים החוזרים שלנו באתר האינטרנט שלנו.

זו ההזדמנות שלך לדמיין מחדש את א world beyond war
חנות WBW
תרגם לכל שפה