מאת אן רייט
ב-27 בדצמבר 2016, קבוצה קטנה של חיילים משוחררים למען השלום, הוואי שלום וצדק וברית הוואי אוקינאווה היו בפרל הארבור, הוואי עם השלטים שלנו כדי להזכיר לראש ממשלת יפן שינזו אבה ולנשיא ארה"ב ברק אובמה כי תנועת התנחומים הטובה ביותר. עבור נפגעים שנגרמו מהתקיפה היפנית על פרל הארבור תהיה יפן שתשמור על סעיף 9 "ללא מלחמה" בחוקתה.
מר אייב, כראש הממשלה היושב הראשון של יפן, הגיע לאנדרטת אריזונה כדי להביע תנחומים על מקרי המוות של 2403 כולל 1,117 על USS אריזונה במהלך התקפת כוחות הצבא הקיסרי היפני ב-7 בדצמבר 1941 על בסיס הצי בפרל הרבור ומתקנים צבאיים אחרים של ארה"ב באי אוהו, הוואי.
ביקורו של מר אייב הגיע בעקבות ביקורו של הנשיא אובמה ב-26 במאי 2016 בהירושימה, יפן, הנשיא המכהן הראשון שנסע להירושימה שם הנשיא הארי טרומן הורה לצבא ארצות הברית להפיל את הנשק האטומי הראשון על בני אדם וגרם למותם של 150,000 ו-75,000 בנגאסאקי עם הפלת הנשק האטומי השני. כשהנשיא אובמה ביקר בפארק הזיכרון לשלום הירושימה, הוא לא התנצל על כך שארצות הברית הטילה את פצצות האטום, אלא בא לכבד את המתים ולקרוא ל"עולם ללא נשק גרעיני".
במהלך ביקורו בפרל הארבור, ראש הממשלה אבה לא התנצל על המתקפה היפנית על ארצות הברית, וגם לא על הקטל שהיפנים הרס בסין, קוריאה, דרום מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. עם זאת, הוא אכן הציע את מה שהוא כינה "תנחומים כנים ונצחיים לנפשם" של אלה שאבדו ב-7 בדצמבר 1941. לדבריו, היפנים נשאו "נדר חגיגי" שלעולם לא ישובו במלחמה. "לעולם אסור לנו לחזור שוב על זוועות המלחמה."
ראש הממשלה אייב הדגיש את הפיוס עם ארה"ב: "משאלתי היא שהילדים היפנים שלנו, והנשיא אובמה, ילדיך האמריקאים, ולמעשה ילדיהם ונכדיהם, ואנשים בכל רחבי העולם, ימשיכו לזכור את פרל הארבור בתור סמל הפיוס, לא נחסוך מאמצים להמשיך במאמצים כדי להפוך את המשאלה הזו למציאות. יחד עם הנשיא אובמה, אני נותן בזאת את התחייבותי האיתנה".
אמנם הצהרות ההכרה הללו, של תנחומים או לפעמים, אך לא לעתים קרובות מדי, התנצלות מהפוליטיקאים וראשי הממשל חשובות, אבל ההתנצלויות של אזרחים על מה שעשו הפוליטיקאים וראשי הממשל שלהם הן על שמם, לדעתי, החשוב ביותר.
הייתי בכמה סיורי דיבור ביפן, מהאי הצפוני הוקאידו ועד לאי הדרומי אוקינאווה. בכל אחד מאירועי הנאום, אני, כאזרח ארה"ב וכיוצא צבא ארה"ב, התנצלתי בפני אזרחי יפן על שתי פצצות האטום שהטילה ארצי על ארצם. ובכל מקום, אזרחים יפנים באו אליי כדי להודות לי על התנצלותי ולהתנצל על מה שעשתה ממשלתם במלחמת העולם השנייה. התנצלויות הן המעט שאנחנו יכולים לעשות כשאנחנו כאזרחים לא יכולים למנוע מפוליטיקאים ומהבירוקרטיה הממשלתית לנקוט בפעולות שאיננו מסכימים איתן וגורמות לקטל שלא יאומן.
כמה התנצלויות עלינו, כאזרחים אמריקאים, להתנצל על הכאוס וההרס שגרמו הפוליטיקאים והממשלה שלנו רק בשש עשרה השנים האחרונות? עבור עשרות, אם לא מאות אלפי, מקרי מוות של אזרחים חפים מפשע באפגניסטן, עיראק, לוב, תימן וסוריה.
האם נשיא אמריקאי ייסע אי פעם לווייטנאם כדי להתנצל על 4 מיליון וייטנאמים שמתו במלחמת ארה"ב במדינה הקטנטנה וייטנאם?
האם נתנצל בפני האינדיאנים שממשלתנו גנבה מהם את אדמתם ושהרגו עשרות אלפים מהם?
האם נתנצל בפני האפריקאים שהובאו מיבשתם בספינות אכזריות ונאלצו לעבוד דורות של עבודה איומה?
האם נתנצל בפני ילידי הוואי שהמלוכה הריבונית שלהם הופלה על ידי ארה"ב כדי לקבל גישה למטרות צבאיות לנמל הטבעי שאנו מכנים פרל הארבור.
ורשימת ההתנצלויות הנחוצות נמשכת ונמשכת על הפלישות, הכיבושים והקולוניאליזציות של קובה, ניקרגואה, הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי.
אחד המשפטים שנדבקים אליי מהטיולים שלי בסתיו ובסתיו בסטנדינג רוק, צפון דקוטה עם הילידים של דקוטה סויה במאהל המחאה המדהים בצינור הגישה לדקוטה (DAPL) הוא המונח "זיכרון גנטי". נציגי הקבוצות האינדיאניות הרבות שהתאספו בסטנדינג רוק דיברו תכופות על ההיסטוריה של ממשלת ארה"ב כשהיא מזיזה בכוח את עמיהם, חתימה על הסכמים על קרקעות ואפשרה להם להישבר על ידי מתנחלים המתכוונים לעבור מערבה, מעשי הטבח של ילידים אמריקאים לניסיון לעצור את גניבת האדמה שהפוליטיקאים והממשלה בארה"ב הסכימו לה - זיכרון שנחרב בהיסטוריה הגנטית של הילידים האמריקאים בארצנו.
למרבה הצער, הזיכרון הגנטי הזה של המתיישבים האירופים של ארצות הברית, שעדיין מהווים את הקבוצה האתנית הפוליטית והכלכלית הדומיננטית בארצנו למרות קבוצות אתניות לטינו ואפרו-אמריקאיות הגדלות, עדיין חודר את פעולות ארה"ב בעולם. הזיכרון הגנטי של פוליטיקאים אמריקאים והביורוקרטיה הממשלתית של פלישה וכיבוש של מדינות קרובות ורחוקות, שהביאו רק לעתים רחוקות לתבוסה של ארה"ב, מסנוור אותם מהקטל שהותירו בדרכה של ארצנו.
אז הקבוצה הקטנה שלנו מחוץ לכניסה לפרל הארבור הייתה שם כדי להיות התזכורת. השלטים שלנו "NO WAR-Save סעיף 9" דחקו בראש ממשלת יפן להפסיק את הניסיון שלו לטרפד את סעיף 9 של החוקה היפנית, סעיף NO War, ולהרחיק את יפן ממלחמות הבחירה שארה"ב ממשיכה לנהל. עם סעיף 9 כחוק, ממשלת יפן התרחקה ב-75 השנים האחרונות מאז תום מלחמת העולם השנייה מהמלחמות שמנהלת ארה"ב ברחבי העולם. מיליוני יפנים יצאו לרחובות כדי לומר לממשלתם שהם רוצים לשמור על סעיף 9. הם לא רוצים שגופות של נשים וגברים יפנים צעירים יובאו הביתה בשקיות המלחמה.
השלטים שלנו "הצילו את הנוקו", "הצילו את טאקה", "עצרו את האונס של אוקינאווה", שיקפו את הרצון שלנו כאזרחים ארה"ב, ואת רצונם של רוב האזרחים היפנים, להסיר את צבא ארה"ב מיפן ובמיוחד מהאי הדרומי ביותר. של יפן, אוקינאווה שבה פועלת למעלה מ-80% מאוכלוסיית צבא ארה"ב ביפן. אונס ותקיפה מינית ורצח של נשים וילדים באוקינאו על ידי כוחות צבא ארה"ב, הרס של אזורים ימיים רגישים והשפלה של אזורים חשובים מבחינה סביבתית הם הנושאים שבהם תושבי אוקינאווה קוראים תיגר על מדיניות ממשלת ארה"ב שהחזיקה כוחות צבא ארה"ב על אדמותיהם .
