בלעדי: פיאסקו הנשק להשמדה המונית בעיראק לא היה הפעם היחידה שבה לחץ פוליטי עקם את פסקי המודיעין האמריקאי. בשנת 2007 מכרה ישראל את ה-CIA בטענה מפוקפקת על כור גרעיני צפון קוריאני במדבר הסורי, מדווח גארת' פורטר.
מאת גארת' פורטר, 18 בנובמבר 2017, חדשות קונסורציום.
בספטמבר 2007 הפציצו מטוסי קרב ישראלים בניין במזרח סוריה שלטענת הישראלים החזיק בכור גרעיני סמוי שנבנה בסיוע צפון קוריאה. שבעה חודשים לאחר מכן, ה-CIA פרסם סרטון יוצא דופן בן 11 דקות ותדרוך עיתונות ותדריכים של הקונגרס שתמכו בטענה זו.
תמונות לוויין של הסורי כביכול
אתר גרעיני לפני ואחרי
תקיפה אווירית ישראלית.
אבל שום דבר לגבי אותו כור לכאורה במדבר הסורי לא מתברר כמו שהוא נראה באותו זמן. העדויות הקיימות כעת מלמדות שלא היה כור גרעיני כזה, ושהישראלים הוליכו שולל את ממשלו של ג'ורג' וו. בוש להאמין שזה על מנת למשוך את ארצות הברית להפצצת אתרי אחסון טילים בסוריה. עדויות אחרות מצביעות כעת על כך שממשלת סוריה הביאה את הישראלים להאמין בטעות כי מדובר באתר אחסון מרכזי לטילים ורקטות של חיזבאללה.
המומחה הבכיר של סוכנות האטום הבינלאומית לכורים צפון קוריאנים, הלאומי המצרי יוסרי אבושדי, הזהיר את בכירי סבא"א ב-2008 כי הטענות של ה-CIA שפורסמו לגבי הכור לכאורה במדבר הסורי לא יכלו להיות נכונות. בסדרה של ראיונות בווינה וחילופי טלפון ודואר אלקטרוני במשך מספר חודשים פירט אבושדי את העדויות הטכניות שהובילו אותו לפרסם אזהרה זו ולהיות בטוח עוד יותר לגבי פסק הדין הזה בהמשך. ומהנדס גרעיני ומדען מחקר בדימוס עם שנים רבות של ניסיון במעבדה הלאומית של Oak Ridge אישר מרכיב מכריע בראיות טכניות אלה.
גילויים שפורסמו על ידי בכירי ממשל בוש מראים, יתרה מכך, שלדמויות עיקריות בארה"ב בסיפור היו לכולם מניעים פוליטיים משלהם לתמוך בטענה הישראלית של כור סורי שנבנה בסיוע צפון קוריאה.
סגן הנשיא דיק צ'ייני קיווה להשתמש בכור לכאורה כדי לגרום לנשיא ג'ורג' בוש ליזום תקיפות אוויריות של ארה"ב בסוריה בתקווה לזעזע את הברית הסורית-איראנית. וגם צ'ייני וגם מנהל ה-CIA אז מייקל היידן קיוו להשתמש בסיפורו של כור גרעיני שנבנה צפון קוריאני בסוריה כדי להרוג עסקה ששרת החוץ קונדוליזה רייס ניהלה עם צפון קוריאה על תוכנית הנשק הגרעיני שלה ב-2007-08.
העדות הדרמטית של ראש המוסד
באפריל 2007 הציג ראש סוכנות הביון החוץ של המוסד הישראלי, מאיר דגן, לצ'ייני, היידן והיועץ לביטחון לאומי סטיבן האדלי ראיות למה שלדבריו נבנה כור גרעיני במזרח סוריה בסיוע הצפון קוריאנים. דגן הראה להם כמעט מאה תצלומים ידניים של האתר החושפים את מה שהוא תיאר כהכנה להתקנת כור צפון קוריאני וטען שזה רק חודשים ספורים מהפעלתו.
הנשיא ג'ורג' בוש וסגן הנשיא
דיק צ'ייני מקבל תדרוך למשרד הסגלגל
ממנהל ה-CIA ג'ורג' טנט. גַם
נוכח הרמטכ"ל אנדי קארד (מימין).
(צילום הבית הלבן)
הישראלים לא הסתירו את רצונם לבצע תקיפה אווירית של ארה"ב להשמיד את המתקן הגרעיני לכאורה. ראש הממשלה אהוד אולמרט התקשר לנשיא בוש מיד לאחר אותו תדרוך ואמר, "ג'ורג', אני מבקש ממך להפציץ את המתחם", לפי הדיווח בזיכרונותיו של בוש.
צ'ייני, שהיה ידוע כידידו האישי של אולמרט, רצה ללכת רחוק יותר. בפגישות הבית הלבן בשבועות שלאחר מכן, צ'ייני טען בתוקף למתקפה אמריקאית לא רק על בניין הכור לכאורה אלא על מחסני אחסון נשק של חיזבאללה בסוריה. שר ההגנה דאז רוברט גייטס, שהשתתף באותן פגישות, נזכר בזיכרונותיו שלו שצ'ייני, שגם חיפש הזדמנות לעורר מלחמה עם איראן, קיווה "לשקשק את אסד מספיק כדי לסיים את יחסיו הקרובים עם איראן. איראן" ו"שולח אזהרה חזקה לאיראנים לנטוש את שאיפותיהם הגרעיניות".
מנהל ה-CIA היידן יישר קו ברור עם צ'ייני בנושא, לא בגלל סוריה או איראן אלא בגלל צפון קוריאה. בספרו, Playing to the Edge, שפורסם בשנה שעברה, נזכר היידן כי בפגישה בבית הלבן לתדרך את הנשיא בוש למחרת ביקורו של דגן, הוא לחש באוזנו של צ'ייני, "צדקת, מר סגן הנשיא".
היידן התכוון למאבק הפוליטי החריף בתוך ממשל בוש על מדיניות צפון קוריאה שהתנהל מאז שקונדוליסה רייס הפכה למזכירת המדינה בתחילת 2005. רייס טען שדיפלומטיה היא הדרך המציאותית היחידה לגרום לפיונגיאנג לסגת ממנה. תוכנית נשק גרעיני. אבל צ'ייני ובני בריתו ג'ון בולטון ורוברט ג'וזף (שירש את בולטון כקובעי המדיניות המרכזיים של מחלקת המדינה בצפון קוריאה לאחר שבולטון הפך לשגריר האו"ם ב-2005) היו נחושים לסיים את ההתקשרות הדיפלומטית עם פיונגיאנג.
צ'ייני עדיין תמרן כדי למצוא דרך למנוע את ההשלמה המוצלחת של המשא ומתן, והוא ראה בסיפורו של כור גרעיני סורי שנבנה בסתר במדבר בסיוע הצפון קוריאנים כמחזק את עניינו. צ'ייני חושף בזיכרונותיו שלו כי בינואר 2008, הוא ביקש לשגר את הסכם הגרעין של רייס בצפון קוריאה בכך שגרם לה להסכים שכישלון של צפון קוריאה "להודות שהם מתפשטים לסורים יהיה רוצח עסקה".
שלושה חודשים לאחר מכן, ה-CIA פרסם את הסרטון חסר התקדים שלו בן 11 דקות התומך בכל המקרה הישראלי לכור גרעיני בסגנון צפון קוריאני שכמעט הושלם. היידן נזכר כי החלטתו לפרסם את הסרטון על הכור הגרעיני הסורי לכאורה באפריל 2008 הייתה "כדי למנוע מכירת הסכם גרעין צפון קוריאני לקונגרס ולציבור בורה בפרק הרלוונטי והמאוד האחרון הזה".
הסרטון, הכולל שחזורים ממוחשבים של הבניין ותצלומים של הישראלים, עשה רעש גדול בתקשורת. אבל מומחה אחד לכורים גרעיניים שבחן את הסרטון מקרוב מצא סיבה מספקת להסיק שהמקרה של ה-CIA לא התבסס על ראיות אמיתיות.
עדות טכנית נגד כור
האזרח המצרי יוסרי אבושדי היה דוקטורט בהנדסה גרעינית ו-23 שנה ותיק בסבא"א, שקודם לראש מדור למערב אירופה באגף התפעול של מחלקת ההגנה של הסוכנות, כלומר הוא היה אחראי על כל הבדיקות של מתקני הגרעין ב. האזור. הוא היה יועץ מהימן של ברונו פלוד, סגן מנכ"ל סבא"א לשמירה מ-1993 עד 1999, שסיפר לסופר הזה בראיון שהוא "סמך על אבושדי לעתים קרובות".
מפת סוריה.
אבושדי נזכר בראיון כי לאחר שבילה שעות רבות בסקירת הסרטון שפרסם ה-CIA באפריל 2008 מסגרת אחר מסגרת, הוא היה בטוח שהתיק של ה-CIA לגבי כור גרעיני באל-קיבר במדבר במזרח סוריה אינו סביר עבור סיבות טכניות מרובות. הישראלים וה-CIA טענו כי הכור לכאורה עוצב על פי סוג הכור שהתקינו הצפון קוריאנים ביונגביון שנקרא כור מקורר בגז גרפיט (GCGM).
אבל אבושדי הכיר סוג כזה של כור טוב יותר מכל אחד אחר בסבא"א. הוא תכנן כור GCGM עבור הדוקטורנט שלו בהנדסה גרעינית, החל להעריך את הכור יונגביון ב-1993, ובין 1999 ל-2003 עמד בראש יחידת מחלקת ההגנה האחראית על צפון קוריאה.
אבושדי נסע לצפון קוריאה 15 פעמים וניהל דיונים טכניים נרחבים עם מהנדסי הגרעין הצפון קוריאנים שתכננו והפעילו את הכור יונגביון. והראיות שראה בסרטון שכנעו אותו שאף כור כזה לא יכול היה להיות בבנייה באל-קיבר.
ב-26 באפריל 2008, שלח אבושדי "הערכה טכנית ראשונית" של הסרטון לסגן מנכ"ל סבא"א לשמירה, אולי היינון, עם עותק למנכ"ל מוחמד אלבראדיי. אבושדי ציין במזכר שלו שהאדם האחראי להרכבת סרטון ה-CIA לא הכיר כמובן את הכור הצפון קוריאני או את כורי GCGM בכלל.
הדבר הראשון שהדהים את אבושדי בנוגע לטענות ה-CIA היה שהבניין קצר מכדי להחזיק כור כמו זה ביונגביון, צפון קוריאה.
"ברור", הוא כתב בתזכיר "ההערכה הטכנית" שלו להיינונן, "שהבניין הסורי ללא בנייה [תת-קרקעית] של UG, אינו יכול להחזיק [כור] דומה [ל] NK GCR [מקורר גז בצפון קוריאה. כור]."
אבושדי העריך את גובהו של בניין הכור הצפון קוריאני ביונגביון ב-50 מטר (165 רגל) והעריך כי הבניין באל-קיבר בגובה של קצת יותר משליש.
אבושדי גם מצא שהמאפיינים הניתנים לצפייה של אתר אל-קיבר אינם עולים בקנה אחד עם הדרישות הטכניות הבסיסיות ביותר עבור כור GCGM. הוא ציין כי בכור יונגביון היו באתר לא פחות מ-20 מבנים תומכים, בעוד שצילומי הלוויין מראים כי באתר הסורי לא היה מבנה תומך אחד משמעותי.
האינדיקציה המובהקת מכולם עבור אבושדי לכך שהבניין לא יכול היה להיות כור GCGM היה היעדר מגדל קירור להורדת הטמפרטורה של נוזל קירור גז הפחמן הדו חמצני בכור כזה.
"איך אפשר לעבוד בכור מקורר גז במדבר בלי מגדל קירור?" שאל אבושדי בראיון.
סגן מנהל סבא"א היינונן טען בדו"ח של סבא"א כי לאתר יש כוח שאיבה מספיק כדי להעביר את מי הנהר מבית משאבות בנהר הפרת הסמוך לאתר. אבל אבושדי נזכר ששאל את היינון, "כיצד ניתן להעביר את המים האלה למרחק של כ-1,000 מטר ולהמשיך למחלפי החום לקירור באותו כוח?"
רוברט קלי, לשעבר ראש מעבדת החישה מרחוק של משרד האנרגיה האמריקני ולשעבר מפקח בכיר של סבא"א בעיראק, הבחין בבעיה מהותית נוספת בטענתו של היינון: לאתר לא היה מתקן לטיפול במי הנהר לפני שהגיעו לבניין הכור לכאורה.
"מי הנהר האלה היו נושאים פסולת וסחף לתוך מחליפי החום של הכור", אמר קלי בראיון, מה שגרם לספק רב אם כור יכול היה לפעול שם.
פריט קריטי נוסף שמצא אבושדי נעדר מהאתר היה מתקן בריכת קירור לדלק מושקע. ה-CIA העלה תיאוריה שבניין הכור עצמו מכיל "בריכת דלק בילה", המבוססת על לא יותר מאשר צורה מעורפלת בתצלום אוויר של הבניין המופצץ.
אבל הכור הצפון קוריאני ביונגביון וכל 28 כורי GCGM האחרים שנבנו בעולם כולם כוללים את בריכת הדלק המושקע בבניין נפרד, אמר אבושדי. הסיבה, הוא הסביר, הייתה שחיפוי המגנוקס המקיף את מוטות הדלק יגיב לכל מגע עם לחות כדי לייצר מימן שעלול להתפוצץ.
אבל ההוכחה המוחלטת והבלתי ניתנת להפרכה לכך שלא היה כור GCGM באל-קיבר הגיעה מהדגימות הסביבתיות שנלקחו על ידי סבא"א באתר ביוני 2008. כור כזה היה מכיל גרפיט ברמה גרעינית, הסביר אבושדי, ואם ישראלים הפציצו למעשה כור GCGM, זה היה מפזר חלקיקים של גרפיט גרעיני על כל האתר.
Behrad Nakhai, מהנדס גרעין במעבדה הלאומית Oak Ridge במשך שנים רבות, אישר את התצפית של אבשודי בראיון. "היו מפוזרים באתר מאות טונות של גרפיט גרעיני", אמר, "ואי אפשר היה לנקות אותו".
דיווחי סבא"א נותרו שקטים במשך יותר משנתיים לגבי מה שהדגימות הראו לגבי גרפיט גרעיני, ואז טענו בדו"ח מאי 2011 שחלקיקי הגרפיט היו "קטנים מכדי לאפשר ניתוח של הטוהר בהשוואה לזה שנדרש בדרך כלל לשימוש ב כור." אבל בהתחשב בכלים העומדים לרשות המעבדות, סבא"א טוענים שהם לא יכלו לקבוע אם החלקיקים היו בדרגה גרעינית או לא "לא הגיוני", אמר Nakhai.
היידן הודה בחשבונו מ-2016 ש"מרכיבי מפתח" של אתר כור גרעיני לנשק גרעיני "עדיין חסרים". ה-CIA ניסה למצוא עדויות למתקן עיבוד מחדש בסוריה שניתן להשתמש בו כדי להשיג את הפלוטוניום עבור פצצה גרעינית, אך לא הצליח למצוא כל זכר לכך.
ה-CIA גם לא מצא עדות למתקן לייצור דלק, שבלעדיו כור לא היה יכול להביא את מוטות הדלק לעיבוד מחדש. סוריה לא יכלה להשיג אותם מקוריאה הצפונית, כי מפעל ייצור הדלק ביונגביון לא ייצר מוטות דלק מאז 1994 וידוע כי נקלע למצב חמור לאחר שהמשטר הסכים לבטל את תוכנית כורי הפלוטוניום שלו.
תמונות מניפולציות ומטעות
מהחשבון של היידן עולה כי הוא היה מוכן לתת את חותמת האישור של ה-CIA לצילומים הישראלים עוד לפני שהאנליסטים של הסוכנות החלו לנתח אותם. הוא מודה שכאשר פגש את דגן פנים אל פנים הוא לא שאל כיצד ומתי השיג המוסד את התמונות, תוך ציון "פרוטוקול ריגול" בין שותפי המודיעין המשתפים פעולה. אולם, פרוטוקול כזה בקושי יחול על ממשלה המשתפת מידע מודיעיני כדי לגרום לארצות הברית לבצע מעשה מלחמה בשמה.
חותם CIA בלובי של סוכנות הריגול
מַטֶה. (תמונה של ממשלת ארה"ב)
סרטון ה-CIA הסתמך במידה רבה על התמונות שהמוסד נתן לממשל בוש בטענה שלו. היידן כותב שזה היה "דבר די משכנע, אם נוכל להיות בטוחים שהתמונות לא שונו".
אבל לפי חשבונו ידע היידן שהמוסד עסק בהטעיה אחת לפחות. הוא כותב שכאשר מומחי CIA בחנו את התמונות מהמוסד, הם גילו שאחד מהם עבר צילום שופינג כדי להסיר את הכתובת בצד של משאית.
היידן מתיימר שלא היה לו שום דאגה לגבי התמונה שרכשה תמונות. אבל אחרי שהכותב הזה שאל כיצד פרשו אנליסטים של ה-CIA את קניות התמונות של המוסד של התמונה כאחת השאלות שהצוות שלו ביקש לפני ראיון אפשרי עם היידן, הוא דחה את הראיון.
אבושדי מציין שהבעיות העיקריות בתמונות שה-CIA פרסמה בפומבי הן האם הן צולמו בפועל באתר אל-קיבר והאם הן תואמות כור GCGM. אחד התצלומים הראה את מה שהסרטון של ה-CIA כינה "אניית הפלדה לכלי הכור מבטון מזוין לפני התקנתו". עם זאת, אבושדי הבחין מיד ששום דבר בתמונה לא קושר את אניית הפלדה לאתר אל-קיבר.
גם הסרטון וגם תדרוך העיתונאים של ה-CIA הסבירו שרשת הצינורות הקטנים בצד החיצוני של המבנה מיועדת "לקירור מים כדי להגן על הבטון מפני החום והקרינה העזה של הכור".
אבל אבושדי, שמתמחה בטכנולוגיה כזו, ציין שהמבנה בתמונה לא דומה לכלי כור מקורר בגז. "כלי זה לא יכול להיות עבור כור מקורר גז," הסביר אבושדי, "בהתבסס על מידותיו, עוביו והצינורות המוצגים בצד הכלי".
ההסבר של סרטון ה-CIA שרשת הצינורות נחוצה ל"קירור מים" לא היה הגיוני, אמר אבושדי, מכיוון שכורים מקוררי גז משתמשים רק בגז פחמן דו חמצני - לא במים - בתור נוזל קירור. כל מגע בין מים לחיפוי המגנוקס המשמש בסוג זה של כור, הסביר אבושדי, עלול לגרום לפיצוץ.
תצלום שני של המוסד הראה את מה שה-CIA אמר שהם "נקודות היציאה" של מוטות הבקרה ומוטות הדלק של הכור. ה-CIA העמיד את התצלום הזה לצד תצלום של ראשי מוטות הבקרה ומוטות הדלק של הכור הצפון קוריאני ביונגביון וטען ל"דמיון קרוב מאוד" בין השניים.
עם זאת, אבושדי מצא הבדלים גדולים בין שתי התמונות. בכור הצפון קוריאני היו בסך הכל 97 נמלים, אך התמונה שצולמה לכאורה באל-קיבר מציגה רק 52 נמלים. אבושדי היה בטוח שהכור המוצג בתצלום לא יכול היה להיות מבוסס על הכור של יונגביון. הוא גם ציין שלתמונה היה גוון ספיה בולט, מה שמרמז שהיא צולמה לא מעט שנים קודם לכן.
אבושדי הזהיר את היינונן ואל-בראדיי בהערכתו הראשונית כי התמונה המוצגת כפי שצולמה מתוך בניין הכור נראית לתמונה ישנה של כור קטן מקורר גז, ככל הנראה כור מוקדם כזה שנבנה בבריטניה
הונאה כפולה
משקיפים רבים טענו שהכישלון של סוריה במחאה על התקיפה במדבר מעיד בקול רם שאכן מדובר בכור. מידע שסופק על ידי רס"ן לשעבר בחיל האוויר הסורי שערק לפיקוד צבאי נגד אסד בחאלב ועל ידי ראש תוכנית האנרגיה האטומית של סוריה מסייע בפתיחת התעלומה של מה באמת היה בבניין באל-כיבר.
נשיא סוריה בשאר אל אסד.
הרס"ן הסורי, "אבו מוחמד", אמר ל"גרדיאן" בפברואר 2013 כי שירת בתחנת ההגנה האווירית בדיר אזור, העיר הקרובה לאל-קיבר, כאשר קיבל שיחת טלפון ממח"ט באוויר האסטרטגי. הפיקוד בדמשק קצת אחרי חצות ב-6 בספטמבר 2007. מטוסי אויב התקרבו לאזור שלו, אמר הגנרל, אבל "לא תעשה כלום".
הרס"ן היה מבולבל. הוא תהה מדוע הפיקוד הסורי ירצה לתת למטוסי קרב ישראלים להתקרב באין מפריע לדיר אזור. הסיבה ההגיונית היחידה לפקודה בלתי מוסברת כזו היא שבמקום לרצות להרחיק את הישראלים מהבניין באל-קיבר, ממשלת סוריה בעצם רצתה שהישראלים יתקפו אותו. לאחר התקיפה, פרסמו דמשק רק הודעה אטומה בטענה שהמטוסים הישראליים נסעו ושמרו על שתיקה במתקפה האווירית באל-קיבר.
אבושדי אמר לכותב זה שלמד מפגישות עם גורמים סורים במהלך שנתו האחרונה בסבא"א כי ממשלת סוריה אכן בנתה במקור את המבנה באל-קיבר לאחסון טילים וכן לעמדת ירי קבועה עבורם. והוא אמר כי איברהים עותמאן, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה, אישר את הנקודה הזו בפגישה פרטית איתו בווינה בספטמבר 2015.
עותמאן אישר גם את חשדו של אבושדי מצפייה בצילומי לוויין לפיו הגג מעל החדר המרכזי בבניין נעשה בשתי לוחות תאורה זזים שניתן לפתוח כדי לאפשר ירי טיל. והוא אמר לאבושדי שהוא צדק בהאמין שמה שהופיע בתמונת לוויין מיד לאחר ההפצצה כשתי צורות חצי עגולים הוא מה שנשאר ממגורת שיגור הבטון המקורית לטילים.
בעקבות הפלישה של ישראל לדרום לבנון ב-2006, הישראלים חיפשו באינטנסיביות אחר טילים ורקטות של חיזבאללה שיכולים להגיע לישראל, והם האמינו שרבים מכלי הנשק של חיזבאללה מאוחסנים בסוריה. אילו רצו להסב את תשומת הלב של הישראלים מאתרי אחסון טילים בפועל, הייתה לסורים סיבה טובה לשכנע את הישראלים שזהו אחד מאתרי האחסון המרכזיים שלהם.
עותמאן אמר לאבושדי שהבניין ננטש ב-2002, לאחר השלמת הבנייה. הישראלים רכשו תמונות צמודי קרקע בשנים 2001-02 המציגות את בניית הקירות החיצוניים שיסתירו את האולם המרכזי של הבניין. הישראלים וה-CIA התעקשו שניהם בשנים 2007-08 שהבנייה החדשה הזו מעידה על כך שהוא חייב להיות בניין כור, אך היא תואמת באותה מידה לבניין שנועד להסתיר אחסון טילים ועמדה לירי טילים.
למרות שהמוסד עשה מאמצים רבים כדי לשכנע את ממשל בוש שהאתר הוא כור גרעיני, מה שהישראלים באמת רצו היה שממשל בוש יפתח תקיפות אוויריות של ארה"ב נגד חיזבאללה ואתרי אחסון טילים סוריים. בכירים בממשל בוש לא קנו את ההצעה הישראלית לגרום לארצות הברית לבצע את ההפצצה, אבל אף אחד מהם לא העלה תהיות לגבי התחבולה הישראלית.
אז נראה שגם משטר אסד וגם ממשלת ישראל הצליחו לבצע את חלקיהם בהונאה כפולה במדבר הסורי.
גארת 'פורטר הוא עיתונאי ותחקירן עצמאי על מדיניות הביטחון הלאומי של ארצות הברית ומקבלי פרס Gellhorn של 2012 לעיתונאות. ספרו האחרון הוא "משבר מתועש": הסיפור המובהק של הפחד הגרעיני באיראן, שפורסם ב- 2014.
