ניצחונו המוצק של נשיא איראן רוחאני בבחירות החוזרות מפנה את הדרך לאיראן להמשיך במאמציה להתחבר מחדש לקהילה העולמית ולהרחיב את החירויות המקומית, מדווחת טריטה פארסי.
מאת טריטה פארסי, קונסורציום.
התחכום הפוליטי של האוכלוסייה האיראנית ממשיך להרשים. למרות מערכת פוליטית פגומה מאוד שבה הבחירות אינן הוגנות ולא חופשיות, הרוב המכריע בחר בדרך לא אלימה כדי להביא להתקדמות.
חסן רוחאני, נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, נואם בעצרת הכללית של האו"ם, 22 בספטמבר 2016 (צילום האו"ם)
הם השתתפו באופן מסיבי בבחירות עם אחוז הצבעה של 75 אחוז - השוו את זה לשיעור ההצבעה בבחירות בארה"ב ב-2016, 56 אחוז - והעניקו לנשיא המתון המכהן חסן רוחאני ניצחון מוחץ עם 57 אחוז מהקולות.
בהקשר אזורי, הבחירות הללו יוצאות דופן עוד יותר. ברוב המזרח התיכון אפילו לא מתקיימות בחירות. קחו למשל את ערב הסעודית, בחירתו של הנשיא דונלד טראמפ לטיול החוץ הראשון שלו.
יש כמה דברים שאנחנו יכולים לומר על המשמעות של הפעולה הקולקטיבית של העם האיראני.
קודם כל, שוב הצביעו האיראנים נגד המועמד שלדעתו מועדף על ידי המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. זה עכשיו דפוס חזק.
שנית, האיראנים נזפו בקבוצות אופוזיציה גולים ובנציים בוושינגטון וניאוקונסים שקראו לעם האיראני להחרים את הבחירות או להצביע למועמד הקשיח אבראהים ראיסי כדי לזרז עימות. ברור שלגורמים הללו אין שום קהל באיראן.
שלישית, למרות ערעור הסכם הגרעין על ידי טראמפ עם איראן, ולמרות בעיות משמעותיות בתהליך ההקלה בסנקציות שהותיר איראנים רבים מאוכזבים מהסכם הגרעין, האיראנים עדיין בחרו בדיפלומטיה, דנטנות ומתינות על פני קו העימות של ממשלים איראנים קודמים. איראן היא היום אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן מסר של מתינות ואנטי פופוליזם מבטיח לך ניצחון מוחץ בבחירות.
מנדט זכויות אדם
רביעית, למרות שרוחאני נכשל בהבטחותיו לשפר את מצב זכויות האדם באיראן, האיראנים ומנהיגי מנהיגי התנועה הירוקה נתנו לו הזדמנות שנייה. אבל עכשיו יש לו מנדט חזק יותר - ופחות תירוצים. עכשיו זה הזמן עבורו לקיים את ההבטחות שהעניקו השראה לעשרות מיליוני איראנים לבחור בו פעמיים לנשיא.
ילד איראני מחזיק תמונה של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי באחת מהופעותיו הפומביות. (תמונה של ממשלת איראן)
עליו לנקוט בפעולה נחרצת כדי להגן על זכויות האדם וחירויות האזרח של העם האיראני, לשאוף לשיפור היחסים עם העולם ולקדם צמיחה כלכלית לעם האיראני. הכוחות הקשוחים שמאחורי המעצרים השרירותיים וההוצאות להורג המוגברות של איראן אולי לא ייענו לרוחאני ישירות, אבל העם האיראני שבחר בו מצפה ממנו לעשות יותר בקדנציה השנייה שלו כדי לחולל שינוי.
כישלון בכך עלול להכשיל דור של איראנים מהאמונה שקולם יכול לחולל שינוי, ועלול למסור את עתידה של איראן לקולות הקשוחים שיחזירו את המדינה לבידוד ולעימות עם המערב.
חמישית, בזמן שסעודיה מארחת את טראמפ ודוחפת אותו לחזור למדיניות של בידוד מוחלט של איראן, ראשת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, בירכה את רוחאני על ניצחונו בבחירות והתחייבה מחדש לאיחוד האירופי להסכם הגרעין. תוצאות הבחירות יחזקו את מסירותו של האיחוד האירופי להבטחת הישרדות ההסכם וכן את מחויבותו למסגרת ביטחונית כוללת עבור המזרח התיכון.
כתוצאה מכך, האיחוד האירופי יתנגד לניסיון של טראמפ וסעודיה לערוך עימות עם איראן. זה מכניס את ממשל טראמפ שוב לא מסונכרן עם אירופה ובעלות בריתה המערביות של ארה"ב בנושא ביטחוני מרכזי.
דיפלומטיה על מלחמה
שישית, האיראנים שוב אישרו מדיניות של דיאלוג עם המערב, אבל השאלה היא אם טראמפ יפתח את האגרוף ויאמץ את החלון הזה לדיפלומטיה. בדיוק כפי שהמשבר הגרעיני נפתר באמצעות משא ומתן, נקודות הסכסוך הנותרות בין ארה"ב לאיראן ניתנות לפתרון דיפלומטי, כולל סוריה ותימן. זה מה שהמזרח התיכון צריך עכשיו - יותר דיפלומטיה, לא יותר מכירת נשק.
שר ההגנה ג'ים מאטיס מברך את סגן יורש העצר הסעודי ושר ההגנה מוחמד בן סלמאן לפנטגון, 16 במרץ 2017. (צילום DoD מאת סג'נט אמבר אי. סמית')
שביעית, הקונגרס צריך להימנע מלערער את המסר הפרו-מעורבות הברור ששלח העם האיראני ולהעצים גורמים קשוחים על ידי דחיפה קדימה של חקיקת סנקציות פרובוקטיביות בעקבות תוצאות הבחירות. סנקציות חדשות של הסנאט אמורות להיות מסומנות בוועדה בשבוע הקרוב. איזו תגובה נוראית לעם האיראני לאחר שהצביע בעד דיפלומטיה ומתינות.
לבסוף, מאבק הכוחות באיראן יעבור יותר ויותר לשאלה מי יחליף את האייתוללה חמינאי ויהפוך למנהיג העליון הבא של איראן. הדעה הרווחת היא שרוחאני בוהה בעמדה הזו. עם הניצחון המוחלט שלו, הוא שיפר את סיכוייו. במידה מסוימת, זה מה שהבחירות האלה לנשיאות היו באמת על כך.
טריטה פארסי היא המייסדת והנשיאה של המועצה הלאומית האיראנית האמריקאית ומומחית ליחסי ארה"ב-איראן, פוליטיקת חוץ איראנית והגיאופוליטיקה של המזרח התיכון. הוא מחבר עטור פרסים של שני ספרים, ברית בוגדנית - ההתקשרויות החשאיות של ישראל, איראן וארה"ב (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2007) ו זריקת קובייה אחת – הדיפלומטיה של אובמה עם איראן (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2012). הוא מצייץ על @tparsi.
