ב הצהרה ב -8 באפריל 2018 הזהיר תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), פאטו בנסודה, כי האחראים להרג פלסטינים סמוך לגבול עזה עם ישראל עלולים להעמיד לדין על ידי ICC. היא אמרה:
"בדאגה כבדה אני מציין את האלימות והמצב הרע ברצועת עזה בהקשר להפגנות המוניות האחרונות. מאז 30 במרץ 2018, לפחות 27 פלסטינים נהרגו על ידי כוחות ההגנה הישראלים, עם למעלה מאלף פצועים נוספים, רבים כתוצאה מיריות באמצעות תחמושת חיה וכדורי גומי. אלימות נגד אזרחים - במצב כזה שרווח בעזה - יכולה להוות פשעים במסגרת חוק רומא ... "
היא המשיכה:
"אני מזכיר לכל הצדדים שהמצב בפלסטין נמצא בבדיקה ראשונית על ידי משרדי [ראה להלן]. בעוד שבדיקה ראשונית אינה חקירה, כל פשע לכאורה חדש שנעשה במסגרת המצב בפלסטין עשוי להיבדק לבדיקת משרדי. זה חל על אירועי השבועות האחרונים ועל כל אירוע עתידי. "
מאז אזהרתו של התובע, מחיר ההרוגים והפציעות הפלסטינים זינק, ונהרגו 60 ב- 14 במאי ביום בו העבירה ארה"ב את שגרירותה מתל אביב לירושלים. עד 12 ביולי, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (או"צ או"ם), 146 פלסטינים נהרגו ו 15,415 נפצעו מאז המחאות החלו ב 30 מרץ. מתוך הפצועים 8,246 נזקקו לטיפול בבית חולים. חייל ישראלי אחד נהרג מירי שנבע מעזה. שום אזרח ישראלי לא נהרג כתוצאה מההפגנות.
מחאות אלה, הדורשות קץ לסגר הישראלי על עזה וזכות השיבה לפליטים, התקיימו בשבועות שקדמו ל- 70th יום השנה לנכבה, כאשר, עם הקמתה של מדינת ישראל, כ- 750,000 פלסטינים גורשו מבתיהם ומעולם לא הורשו לחזור. כ- 200,000 מהפליטים הללו נכפו לעזה, שם הם וצאצאיהם מתגוררים כיום ומהווים כ- 70% מכלל 1.8 מיליון התושבים בעזה, החיים בתנאים אומללים תחת חסימה כלכלית קשה שהטילה ישראל לפני למעלה מעשור. פלא קטן שאלפי פלסטינים מוכנים לסכן חיים וגפיים כדי למחות על תנאיהם.
פלסטין מעניקה סמכות שיפוטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי
אזהרת התובע מוצדקת לחלוטין. ICC יכול להעמיד לדין אנשים המואשמים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם, אם תינתן לו הסמכות לעשות זאת. הרשויות הפלסטיניות העניקו לה סמכות שיפוט ב -1 בינואר 2015 באמצעות הגשת א הכרזה על פי סעיף 12 (3) של אמנת רומא של ICC ", המצהיר כי ממשלת מדינת ישראל מכירה בזאת בסמכותו של בית המשפט לצורך זיהוי, תביעה ושפיטה של סופרים ושותפים לפשעים שבסמכות השיפוט של בית המשפט ביצע את השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל ירושלים המזרחית, מאז יוני 13, 2014 ".
על-ידי חזרה על קבלת סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי עד כה, מקווים השלטונות הפלסטיניים כי ניתן יהיה להגיש לבית הדין הפלילי הבינלאומי אישום נגד אנשי צבא ישראליים לפעולות במועד זה או אחריו, לרבות במהלך מבצע "מגן הגנה", המתקפה הצבאית הישראלית על עזה בחודש יולי / אוגוסט 2014, כאשר נהרגו יותר מאלפיים פלסטינים.
אין זו הפעם הראשונה שהרשויות הפלסטיניות מנסות להעניק סמכות שיפוט כאל באמצעות הכרזה מסוג זה. ב- 21 בינואר 2009, זמן קצר לאחר מבצע "עופרת יצוקה", הראשונה מבין שלוש התקיפות הצבאיות הגדולות של ישראל בעזה, הם ביצעו פעולה דומה הכרזה. אך זה לא התקבל על ידי התובע של כאל, כי באותה תקופה פלסטין לא הוכרה על ידי האו"ם כמדינה.
הוא הוכר על ידי האו"ם בנובמבר 2012 כאשר העצרת הכללית של האו"ם עברה רזולוציה 67 / 19 (בהצבעה של 138 קולות נגד 9) הענקת זכויות צופה פלסטינית באו"ם כ"מדינה שאינה חברה "ומציינת שטחה הוא" השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967 ", כלומר הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ועזה . מסיבה זו הצליח התובע לקבל את הצעת השיפוט של פלסטין ב -1 בינואר 2015 ולפתוח בבדיקה ראשונית בנושא "המצב בפלסטין" ב -16 בינואר 2015 (ראה הודעה לעיתונות של ICC, 16 בינואר 2015).
על פי פרקליטות כאל, מטרת הבדיקה המקדימה כאמור היא "לאסוף את כל המידע הרלוונטי הדרוש כדי להגיע לקביעה מושכלת לחלוטין האם יש בסיס סביר להמשיך בחקירה". כעבור למעלה משלוש שנים הבדיקה המקדימה הזו עדיין נמשכת. במילים אחרות, התובע טרם קיבל החלטה האם להמשיך לחקירה מלאה, מה שעלול בסופו של דבר להוביל לדין של יחידים. התובע 2017 הדו"ח השנתי שפורסם בדצמבר 2017 לא נתן שום אינדיקציה מתי החלטה זו תבוצע.
(מדינה מעניקה בדרך כלל סמכות שיפוטית לכאל על ידי הפיכתה למדינה שהיא מדינה בחוקת רומא. ב- 2 בינואר 2015 הפקידו הרשויות הפלסטיניות את המסמכים הרלוונטיים לשם כך אצל מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, אשר הודיע ב- 6 בינואר 2015 כי אמנת רומא "תיכנס לתוקף עבור מדינת פלסטין ב -1 באפריל 2015". לכן, אם שלטונות פלסטין היו בוחרות בדרך זו להענקת סמכות השיפוט של כאל, בית המשפט לא היה מסוגל להעמיד לדין פשעים שבוצעו לפני 1 באפריל 2015. זו הסיבה שהרשויות הפלסטיניות בחרו בנתיב "ההצהרה", כלומר פשעים שבוצעו בתאריך 13 ביוני 2014 או לאחריו, כולל במהלך מבצע צוק איתן, ניתן להעמיד לדין.)
"הפנייה" של פלסטין כמדינה שהיא צד
מובן כי מנהיגי הפלסטינים מתוסכלים מכך שחלפו יותר משלוש שנים מבלי שהושגה התקדמות ברורה בהבאת ישראל לספר בגין עבירות לכאורה שבוצעו בשטחים הפלסטיניים הכבושים במשך שנים רבות. עבירות אלה נמשכו ללא הפסקה מאז ינואר 2015, כאשר התובעת החלה בבדיקה המקדימה שלה, הריגתם של למעלה ממאה אזרחים בידי צבא ישראל בגבול עזה מאז 30 במרץ הייתה הבולטת ביותר.
המנהיגים הפלסטינים העבירו לתובע דיווחים חודשיים קבועים המפרטים את מה שהם טוענים שהם עבירות מתמשכות על ידי ישראל. ובמאמץ לזרז את העניינים, ב -15 במאי 2018 פלסטינה ביצעה רשמית "הפניה"כמפלגה ממלכתית על" המצב בפלסטין "לכאל על פי סעיפים 13 (א) ו- 14 לחוק רומא:" מדינת פלסטין, על פי סעיפים 13 (א) ו- 14 לחוק רומא של האינטרנציונל בית המשפט הפלילי, מפנה את המצב בפלסטין לחקירת משרד התובע ומבקש במפורש מהתובע לחקור, בהתאם לסמכותו הזמנית של בית המשפט, פשעים בעבר, מתמשך ועתידי בסמכות בית המשפט, שבוצעו בכל חלקי השטח של מדינת פלסטין. "
לא ברור מדוע הדבר לא נעשה לאחר שפלסטין הפכה למפלגה ממלכתית בחוק באפריל 2015. לא ברור גם אם "הפניה" תזרז את ההתקדמות לקראת חקירה - בה. תגובה אל "ההפניה", התובע רמז כי הבדיקה המקדימה תתקדם כמו קודם.
אילו פעולות מהוות פשע נגד האנושות / פשע מלחמה?
אם התובע אכן יפתח בחקירת "המצב בפלסטין", בסופו של דבר ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד יחידים בגין ביצוע פשעי מלחמה ו / או פשעים נגד האנושות. סביר להניח כי אנשים אלה פעלו למען מדינת ישראל בזמן עבירתם, אך ייתכן כי גם חברי חמאס וקבוצות צבאיות פלסטיניות אחרות יוגש נגדם כתב אישום.
סעיף 7 לחוק רומא מפרט את הפעולות המהוות פשע נגד האנושות. מאפיין מרכזי של פשע כזה הוא שמדובר במעשה "שבוצע במסגרת מתקפה נרחבת או שיטתית המופנית נגד כל אוכלוסייה אזרחית". מעשים כאלה כוללים:
- רצח
- השמדה
- גירוש או העברה בכפייה של האוכלוסייה
- לענות
- פשע האפרטהייד
סעיף 8 לחוק רומא מפרט את הפעולות המהוות "פשע מלחמה". הם כוללים:
- הרג מכוון
- עינויים או יחס לא אנושי
- הרס נרחב והפקעת רכוש, ולא מוצדק על ידי צורך צבאי
- גירוש או העברה שלא כדין
- לקיחת בני ערובה
- הכוונה מכוונת של התקפות נגד האוכלוסייה האזרחית ככזו או נגד אזרחים בודדים שאינם נוטלים חלק ישיר במעשי איבה
- מכוון מכוונת התקפות נגד אובייקטים אזרחיים, כלומר, אובייקטים שאינם מטרות צבאיות
ועוד רבים.
העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש
אחד מהאחרונים, בסעיף 8.2 (ב) (viii), הוא "העברתם, במישרין או בעקיפין, על ידי הכוח הכובש של חלקים מאוכלוסיית האזרחים שלה לשטח שהוא כובש".
ברור כי פשע מלחמה זה רלוונטי במיוחד מכיוון שישראל העבירה כ- 600,000 אזרחיה לגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שטח שכבשה מאז 1967. לפיכך, אין ספק מאוד שפשעי מלחמה, כהגדרתם חוק רומא בוצע - וימשיך להיות מחויב בעתיד הנראה לעין, מכיוון שלא יעלה על הדעת שכל ממשלת ישראל עתידית תפסיק את פרויקט הקולוניזציה הזה מרצון או שיופעל לחץ בינלאומי מספיק בכדי להפסיקו.
לאור זאת, קיים מקרה לכאורה לפיו הפרטים הישראלים האחראים לפרויקט קולוניזציה זה, כולל ראש הממשלה הנוכחי, אשמים בפשעי מלחמה. ויכול להיות שאמריקנים ואחרים המספקים כספים לפרויקט יכולים להעמיד לדין בגין סיוע לפשעי המלחמה שלהם. גם שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, וגם חתנו של נשיא ארה"ב, ג'ארד קושנר, סיפקו כספים לבניית ההתנחלויות.
אל האני המרמרה הפניה
לישראל כבר היה מברשת עם כאל כאשר בחודש מאי 2013 האיחוד של קומורו, שהיא מדינה צד לחוקת רומא, הפנה את המתקפה הצבאית הישראלית על המרמרה נשלח בתאריך 31 במאי 2010. תקיפה זו התרחשה במים בינלאומיים, כשהייתה חלק משיירת סיוע הומניטרית לעזה, והביאה למותם של 9 נוסעים אזרחיים. ה המרמרה היה רשום באיי קומורו, ועל פי סעיף 12.2 (א) של אמנת רומא, לבית הדין יש סמכות שיפוטית לגבי פשעים שבוצעו, לא רק בשטח של מדינה, אלא גם על אוניות או מטוסים הרשומים במדינה שהיא צד.
עם זאת, בנובמבר 2014 סירב התובע, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה, למרות זאת מסתיים כי "יש יסוד סביר להאמין כי פשעי מלחמה תחת סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ... בוצעו על אחד הכלים, מאבי מרמרה, כאשר כוחות הביטחון הישראליים יירטו את "משט החירות בעזה" ב- 31 מאי 2010 ".
אף על פי כן, היא החליטה כי "המקרים הפוטנציאליים הנובעים מחקירת אירוע זה לא יהיו בעלי 'חומרה מספקת' כדי להצדיק פעולות נוספות של ICC". נכון כי סעיף 17.1 (ד) לחוק רומא מחייב שהמקרה יהיה "בכובד מספיק כדי להצדיק פעולות נוספות של בית המשפט".
אך כאשר איחוד הקומורו הגיש בקשה לכאל לביקורת על החלטת התובע, לשכת קדם המשפט של כאל. אישר את הבקשה וביקש מהתובע לשקול מחדש את החלטתה שלא לפתוח בחקירה. במסקנתם, השופטים טענו כי התובע טען בשורה של טעויות בהערכת חומרת המקרים הפוטנציאליים אם תתבצע חקירה ודחק בה לשקול מחדש את החלטתה שלא לפתוח בחקירה בהקדם האפשרי. למרות דבריו הקריטיים של השופטים, התובע הגיש ערעור על בקשה זו "לשקול מחדש", אך ערעורה היה נדחה על ידי לשכת הערר של כאל בנובמבר 2015. לכן היא חויבה "לשקול מחדש" את החלטתה מנובמבר 2014 שלא להגיש חקירה. בנובמבר 2017 היא הודיע כי לאחר "בדיקה מחודשת" מתאימה, היא דבקה בהחלטתה המקורית בנובמבר 2014.
סיכום
האם החקירה הראשונית של התובע בנושא "המצב בפלסטין" תסבול מאותו גורל? זה נראה לא סביר. כשלעצמו, השימוש בצבא הישראלי באש חיה נגד אזרחים סמוך לגבול עם עזה היה חמור בהרבה מההתקפה הצבאית של ישראל על המרמרה. ויש הרבה מקרים רלוונטיים אחרים שבהם ניתן לטעון כי פשעי מלחמה בוצעו על ידי אנשים ישראלים, למשל על ידי ארגון העברת אזרחים ישראלים לשטחים שנכבשו. אם כן, הסבירות היא שהתובע יגלה בסופו של דבר כי בוצעו פשעי מלחמה, אך זהו צעד ניכר מזה לזהות את האחראים ולבנות נגדם תיקים כך שניתן יהיה להפלילם וצויים שהוציאו כאל בגיןם. מַעְצָר.
עם זאת, גם אם יוגש כתב אישום נגד יחידים, אין זה סביר שהם יתמודדו אי פעם למשפט בהאג, מכיוון שה- ICC אינו יכול לנסות אנשים בהיעדרם - ומכיוון שישראל אינה צד ל- ICC, אין חובה למסור אנשים לידיהם. ICC למשפט. עם זאת, בדומה לנשיא סודן, עומר חסן אל-באשיר, שה- ICC האשים ברצח עם בשנת 2008, אנשים שהוגשו נגדם כתב אישום יצטרכו להימנע מנסיעה למדינות שהן צד ל- ICC, כדי שלא ייעצרו ויועברו.
סוף הערה
ב 13 יולי, לשכת קדם משפט של ICC הוציא "החלטה על מידע וקורבנות לנפגעי המצב בארץ”. בה הורה הלשכה לממשל ICC "להקים, בהקדם האפשרי, מערכת של מידע ציבורי ופעולות הסברה לטובת הקורבנות והקהילות המושפעות במצב פלסטין" ו"להקים דף אינפורמטיבי על אתר בית המשפט, המיועד במיוחד לקורבנות מצבה של פלסטין".
בהנחיית הצו, נזכר המשרדים בתפקיד החשוב של הקורבנות בהליך בית המשפט, והתייחס לחובתו של בית המשפט לאפשר את השקפתם ואת דאגותיהם של הקורבנות שיוצגו לפי הצורך, לרבות בשלב הבדיקה המקדמית הנוכחית. הצו הבטיח כי "אם וכאשר ייקח התובע את ההחלטה לפתוח בחקירה, ייתן השלב השני, בשלב שני, הוראות נוספות".
צעד יוצא דופן זה של לשכת קדם המשפט, המשתמע מכך שקיימים קורבנות פשעי מלחמה בפלסטין, נלקח ללא תלות בתובע ICC. האם זו יכולה להיות דחיפה עדינה מבחינתה ליזום חקירה רשמית?
