דו"ח ICBL (1999) של ארגון Human Rights Watch

הערות מאת ראס פאורה בראק

זהו ניתוח של האופן שבו התהליך המשמש את הקמפיין הבינלאומי לאיסור מוקשים יכול לחול על תנועות אחרות.

1. כללי – הם השתמשו במחקרי מומחים, בחומר פרסומי המוני, בלובינג של ממשלות מלמטה ובייצוג בכנסים.

1. אמינות – שימוש בקציני צבא בולטים

1. מדבר בקול אחד - כפיפות הבדלים

1. לחץ ושכנוע
   1. אלטר פוליטיקאים השקפות על עלויות ותועלות
   2. הפיכת מוקשים לנושא הומניטרי ("פוליטיקה הומניטרית")
   3. שימוש חדשני במדיה חזותית ושימוש במדיה מודפסת

1. 5.     חלוקת העבודה - שימוש ביתרונות היחסיים של הארגונים השונים המעורבים

1. 6.     בנייה מלמטה - לפצל את התהליך באמצעות פגישות אזוריות לגישה רבה יותר של גורמים שאינם ממלכתיים

1. 7.     מדינה כשותף
   1. a.     בניית שותפויות בין תומכים הומניטריים ומדינות אוהדות (להכניס את ארה"ב, ואז להביא מדינות אחרות או להתחיל עם מדינות אוהדות חשובות?)
   2. b.     קבל הסכמה ממדינות שהחזיקו, מכרו ופרסו מוקשים (קנדה ונורבגיה לחצו על המדינות שאינן על הסיפון)
   3. c.     צור קואליציות רחבות של ארגונים לא ממשלתיים עם קבוצות היגוי צרות יותר בתוספת תרומות משמעותיות מהאו"ם ותמיכה מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום
   4. d.     צפה מראש נסיבות שאינן בשליטת הקמפיין (התכונן למה לעשות כאשר מתרחשת קריסה)

1. 8.     תקנים מחמירים עם תמיכה רחבה אך לא בהכרח אוניברסלית

1. 9.     בניין קואליציה פוליטית בקרב ארגונים לא ממשלתיים, מדינות וארגונים בינלאומיים

1. 10.  סביבות משא ומתן המאפשרים הצבעה במקום קבלת החלטות בקונצנזוס, גישה לארגונים לא ממשלתיים ובחירת יו"ר תומך

1. 11.  ארגונים לא ממשלתיים – הקמפיין נוצר מתוך הקמפיינים המתהווים של ארגונים לא ממשלתיים מכמה מדינות שונות. הוקמה ועדת היגוי של ששת הארגונים המקוריים.

1. 12.  UN - המחלקה לעניינים הומניטריים הוגדרה כמוקד האו"ם.

1. 13.  משרד החוץ האמריקאי - הוציא דו"ח משפיע והעלה לראשונה את הנושא בעצרת הכללית של האו"ם, אשר אז קבעה ארבע פגישות קבוצת מומחים בנושא.

1. 14.  השפעה על נשיא ארה"ב - מכתב פתוח נשלח לנשיא בחסות קרן ותיקי אמריקה של וייטנאם (VVAF) וחתום על ידי 15 אנשי צבא בדימוס ופורסם ב-NY Times.

1. 15.  רעיונות אמנה - המטרה הספציפית שלהם הייתה חתימה על הסכם. מה המטרה הספציפית שלנו?

1. 16.  תהליך אוטווה - הם הזמינו מדינות לבוא לוועידה אך הכריחו אותן לחתום על טיוטת הצהרה סופית. מי שלא יחתום יכול היה לבוא כמשקיף. התהליך הוגדר על ידי שלושה מאפיינים:

• שותפות הדוקה בין מדינות וארגונים לא ממשלתיים
• קואליציה בעלת דעות דומות הכוללת קבוצת ליבה של מדינות קטנות ובינוניות ו
• סט של משא ומתן שנערך מחוץ לערוצים רב-צדדיים רגילים.