הערות מאת ראס פאורה בראק
זהו ניתוח של האופן שבו התהליך המשמש את הקמפיין הבינלאומי לאיסור מוקשים יכול לחול על תנועות אחרות.
- כללי – הם השתמשו במחקרי מומחים, בחומר פרסומי המוני, בלובינג של ממשלות מלמטה ובייצוג בכנסים.
- אמינות – שימוש בקציני צבא בולטים
- מדבר בקול אחד - כפיפות הבדלים
- לחץ ושכנוע
- אלטר פוליטיקאים השקפות על עלויות ותועלות
- הפיכת מוקשים לנושא הומניטרי ("פוליטיקה הומניטרית")
- שימוש חדשני במדיה חזותית ושימוש במדיה מודפסת
- 5. חלוקת העבודה - שימוש ביתרונות היחסיים של הארגונים השונים המעורבים
- 6. בנייה מלמטה - לפצל את התהליך באמצעות פגישות אזוריות לגישה רבה יותר של גורמים שאינם ממלכתיים
- 7. מדינה כשותף
- a. בניית שותפויות בין תומכים הומניטריים ומדינות אוהדות (להכניס את ארה"ב, ואז להביא מדינות אחרות או להתחיל עם מדינות אוהדות חשובות?)
- b. קבל הסכמה ממדינות שהחזיקו, מכרו ופרסו מוקשים (קנדה ונורבגיה לחצו על המדינות שאינן על הסיפון)
- c. צור קואליציות רחבות של ארגונים לא ממשלתיים עם קבוצות היגוי צרות יותר בתוספת תרומות משמעותיות מהאו"ם ותמיכה מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום
- d. צפה מראש נסיבות שאינן בשליטת הקמפיין (התכונן למה לעשות כאשר מתרחשת קריסה)
- 8. תקנים מחמירים עם תמיכה רחבה אך לא בהכרח אוניברסלית
- 9. בניין קואליציה פוליטית בקרב ארגונים לא ממשלתיים, מדינות וארגונים בינלאומיים
- 10. סביבות משא ומתן המאפשרים הצבעה במקום קבלת החלטות בקונצנזוס, גישה לארגונים לא ממשלתיים ובחירת יו"ר תומך
- 11. ארגונים לא ממשלתיים – הקמפיין נוצר מתוך הקמפיינים המתהווים של ארגונים לא ממשלתיים מכמה מדינות שונות. הוקמה ועדת היגוי של ששת הארגונים המקוריים.
- 12. UN - המחלקה לעניינים הומניטריים הוגדרה כמוקד האו"ם.
- 13. משרד החוץ האמריקאי - הוציא דו"ח משפיע והעלה לראשונה את הנושא בעצרת הכללית של האו"ם, אשר אז קבעה ארבע פגישות קבוצת מומחים בנושא.
- 14. השפעה על נשיא ארה"ב - מכתב פתוח נשלח לנשיא בחסות קרן ותיקי אמריקה של וייטנאם (VVAF) וחתום על ידי 15 אנשי צבא בדימוס ופורסם ב-NY Times.
- 15. רעיונות אמנה - המטרה הספציפית שלהם הייתה חתימה על הסכם. מה המטרה הספציפית שלנו?
- 16. תהליך אוטווה - הם הזמינו מדינות לבוא לוועידה אך הכריחו אותן לחתום על טיוטת הצהרה סופית. מי שלא יחתום יכול היה לבוא כמשקיף. התהליך הוגדר על ידי שלושה מאפיינים:
- שותפות הדוקה בין מדינות וארגונים לא ממשלתיים
- קואליציה בעלת דעות דומות הכוללת קבוצת ליבה של מדינות קטנות ובינוניות ו
- סט של משא ומתן שנערך מחוץ לערוצים רב-צדדיים רגילים.