מאת דוד סוונסון
"זה רע מספיק כדי ליצור תמריץ רווח נוסף למלחמה," אמרתי לראש בלקווטר לשעבר אריק פרינס, "אבל אתה ממחזר חלק מהרווחים כשוחד למלחמה נוספת בצורה של מה שנקרא תרומות לקמפיין. אתה בעצמך נתת מאות אלפי דולרים למפלגות ולמועמדים פוליטיים. שלושתכם,” אמרתי בהתייחסות לנסיך, אורח אחר, והמארח של א תכנית טלוויזיה שזה עתה סיים את הצילומים וקיבל שאלות מהקהל, "נראה שאתה מסכים שאנחנו צריכים שכירי חרב או גיוס, מתעלם מהאפשרות שלא יהיו המלחמות האלה, שהורגות כל כך הרבה אנשים, יהפכו אותנו לפחות בטוחים, ירוקנו את הכלכלה , להרוס את הסביבה הטבעית ולשחוק את חירויות האזרח שלנו, ללא הפוך. אבל הלחץ המערכתי הזה נוצר לעוד מלחמה. האם אתה, אריק פרינס, תתחייב לא להוציא רווחי מלחמה על בחירות?"
פרינס בקושי נשאל שאלה רצינית בשעה האחרונה של הצילומים, אבל זה כמובן לא אומר שהוא יענה על אחת. העניין היה להעלות את הנושא ולהעלות אותו במוחם של היושבים ומוחאים לו כפיים. פרינס ניסה לענות על ידי דיבור על כמה עולה מטוס הקרב F-35, תוך המשך העמדת הפנים של שעה שאם אתה מתנגד לשכירי חרב אתה מעדיף את שאר הצבא. ניתקתי אותו ואמרתי לו לענות על השאלה. אז הוא אמר שהוא כבר לא עובד עם ממשלת ארה"ב אלא עם ממשלות אחרות ברחבי העולם. האם זה אומר שהוא יפסיק לשחד את ממשלת ארה"ב? האם זה אומר שהוא לא משחד ממשלות אחרות? הוא לא אמר.
האירוע נערך במרכז מילר של אוניברסיטת וירג'יניה, שיש לו מסורת ארוכה וארוכה של הזמנת יוצרי מלחמה ותומכי מלחמה, אבל מעולם לא ביקש מתנגד מוסד המלחמה לדבר. התוכנית, בניכוי חלק השאלות והתשובות, תשודר בטלוויזיה ב-3 במאי. המארח, דאג בלקמון, שאל שאלות מאתגרות כמו, "האם אתה חושב שקבלנים צריכים לקבל מדליות כמו חיילים אחרים?" יום לפני האירוע הוא שלח לי את התגובה הזו באימייל:
"הצגנו הרבה אנשים במהלך השנתיים האחרונות, עם הרבה התנגדויות ליצירת המלחמה של ארה"ב - כמו גם הרבה התנגדויות לכליאה המונית, אלימות משטרתית וביטויים נוראיים אחרים שלנו חֶברָה. שמענו גם מאנשים שלא יסכימו איתך - אבל לא היה להם שום קשר למלחמה. בכל מקרה זה יהיה דיאלוג נמרץ מחר. זה אולי לא מכסה את כל מה שהייתם מכסים אילו הייתם מארגנים את אותה תוכנית, אבל זו דרך מתאימה לחלוטין עבורנו לחקור את הנושאים החשובים והשנויים במחלוקת האלה, ולשמוע שני צדדים בצורה משמעותית".
בסוף האירוע שאלתי אותו אם פרינס היה מוזמן לדבר אילו רוב האנשים שהרג בלקוואטר היו אמריקאים. בלקמון סירב לענות.
האורחת השנייה הייתה אן הגדורן, מחברת החיילים הבלתי נראים: איך אמריקה העבירה את הביטחון שלנו במיקור חוץ. הספר שלה לא רע, אבל מהרגעים הראשונים של האירוע התברר לגמרי למה פרינס הסכים לקחת חלק. נושא המל"טים לא עלה על הדעת, אבל היו הרבה רחפנים, ואממינג, והקדמה איטית ומכוונת של. . . שום דבר. יכולתי ללחוץ על האודיו במכשיר האלקטרוני הקטן שלי כדי שיקרא קטעים מהספר של הגדורן ולערוך דיון טוב יותר ממה שהיא עשתה באופן אישי. זה היה מתסכל, כמובן, כי אריק פרינס המדבר היטב היה זקוק למישהו שיענה לזעם שהוא השמיע. בניסיון להבין מאיפה, אם בכלל, הגדורן מגיעה, או אולי לחשוף אותה כקומית שלום, שאל אחד מהקהל לאחר ההופעה האם, אם יחוסלו שכירי חרב, הגדורן יעבור להתנגד לתקן צבאי. זו הייתה דווקא שאלה טובה, כי רוב הביקורת של הגדורן על שכירי חרב, אפילו יותר באירוע מאשר בספר, הייתה על השונות שלהם מחיילים אחרים. אבל היא לא ענתה על השאלה. היא אמרה שהיא כתבת שאין לה דעות או עמדות. מעורר השראה!
ספרו של הגדורן אינו הסבר רע עבור אנשים שרק מגלים שצבא ארה"ב שוכר חברות שכירי חרב. בעיראק ובאפגניסטן מ-2009 עד 2011, היא כותבת, השימוש בשכירי חרב וקבלנים אחרים טיפס - בהנחיית אובמה/קלינטון - עד לנקודה שבה היו 10 לכל חייל אחד, 1 לכל 18 אנשי מחלקת המדינה ו-1 עבור כל עובד USAID 100. היא מבקרת את חוסר האחריות למה שהמספר העצום הזה של אנשים עושה. היא מודה שרוב ההרוגים במלחמות אלו הם אזרחים. אני אומר "מודה" כי בהקלטת התוכנית היא טענה שאם אמריקאים ידעו על מותם של שכירי חרב אמריקאים, אז יהיה להם תחושה טובה לגבי מקרי המוות במלחמות. היא מציינת את מסע הפחדים שנעשו על ידי חברות שכירי חרב כמו גם ממשלות כדי להפעיל עסקים. היא כותבת שמתוך 1 יריות בלקוואטר בין 195 ל-2005 ב-2007% בלקוואטר ירה ראשון ועזב את המקום. היא אפילו מצטטת מישהו שהציע לנו פחות מלחמות ומביאה את הדוגמה של דרום אפריקה האוסרת על שכירי חרב.
הגדורן מציין את הסטת אובמה וקלינטון לתמוך בשכירי חרב החל מ-2009, ואת השימוש בהם כדי להאריך את הכיבוש של עיראק ב-2011 תוך "סיומה". הילרי קלינטון, היא כותבת, גם דחפה חברות ספנות לשכור שכירי חרב כדי להדוף פיראטים. גם האו"ם משתמש בשכירי חרב. הגבול האמריקאי עם מקסיקו חמוש בשכירי חרב. מהגרים מטופלים על ידי שכירי חרב. משטרת ארה"ב מאומנת על ידי שכירי חרב (עם תוצאות איומות).
אבל הגדורן גדול על פטריוטיות ומוסד המלחמה הציבורי הדמוקרטי כביכול (שלעולם לא ישרוד תיקון לודלו שיצר הצבעה ציבורית על מלחמות). כשהיא כינתה את המלחמה כמבצע ציבורי מטבעו ביום רביעי, פרינס התעלמה מכל רמז לכך שמלחמה פרטית יוצרת עוד מלחמות ופשוט הצביעה על ההיסטוריה הארוכה של שכירי החרב ועל דוגמאות למבצעים אחרים שהופרטו.
בלקמון החל את התוכנית של יום רביעי בכך ששאל את פרינס על גזר הדין של ארבעה מעובדיו לשעבר לכלא ביום שני. חלק מההגנה של פרינס היה ש"ביקשנו מצלמות. . . . מחלקת המדינה הכחישה אותם". זה מוזר כי הוא מעולם לא טען שמשהו מלבד רצח מכוון של אזרחים היה מצולם לו היו מצלמות. הוא גם טען שרוצחיו לא יכולים להשיג חבר מושבעים של חבריהם בקרב אזרחים במרחק של 7,000 מיילים משם. אז, האם הוא רוצה שפשעים שבוצעו בעיראק יועמדו לדין בעיראק אז?
הגדורן סירב במפורש לדון בפרטי הטבח בכיכר ניסור אך כן ציין שזה מסוג הדברים שהגביר את גיוס הכוחות נגד צבא ארה"ב/שכירי חרב.
בלקמון שאל אם שכירי חרב הושלכו לשעיר לעזאזל עבור אסון כולל, אבל הגדורן אמר שלא, שזה לא הגיוני אם אתה מחשיב את היקף המעורבות של שכירי החרב. פרינס אמר שבמהלך המלחמה בווייטנאם פעילי שלום רדפו אחרי חיילים וכעת הם רודפים אחרי שכירי חרב. "הטבע שונא ואקום", הוא טען, והציע כנראה שחוזי הקונגרס נוצרים על ידי "הטבע". פרינס גם הצביע על רצח מרים קארי על ידי משטרת הקפיטול של ארה"ב כאילו הרג אחד בלתי נסלח מצדיק אחרים. "לא היה גוון ובכי," על ההרג הזה הוא שיקר, אבל תארו לעצמכם את המהומה אם היו שכירי חרב זקנים קטנים ומסכנים שעשו זאת. כמובן, רוב ההרג של אזרחים על ידי שכירי חרב במלחמות ארה"ב רחוקות מייצרות למעשה שום גוון או זעקה בבית.
עלי לציין שפרינס טוען ששכירי החרב שלו אינם (היו) שכירי חרב כי הם היו יוצאי צבא ארה"ב. מה זה משנה הוא מעולם לא הסביר. במקום זאת הוא קורא להם "מתנדבים" למרות ששילם להם. כשנשאל לגבי האינטרסים הפיננסיים בשמירה על מלחמות, הוא אמר שמה שצריך זה פיקוח, אבל לא מוושינגטון, מהעצמת האנשים בחזית. מה שזה לא היה אומר. פרינס דגל בתקציב צבאי קטן יותר, והגדורן אמר שתקציבים כלליים קטנים יותר תמיד אומרים יותר עבור שכירי חרב.
פרינס טען שוב ושוב שהוא נלחם באנשים מרושעים "שרוצים להרוס את העולם המערבי, אתה יודע, את אורח החיים שלנו". הוא טען שאפשר לשכור שכירי חרב כדי להשמיד את דאעש, אין בעיה! הוא גם טען שמה שקורה במזרח התיכון הוא סכסוך סוני-שיעי עתיק יומין שארצות הברית יכולה רק לצבוט בקצוות (באמצעות צעדים כאלה, אני מניח, כמו השמדת דאעש). שכל מלחמה יוצרת עוד בעיות שיש לטפל בהן עם עוד מלחמות, שדאעש לעולם לא היה קיים ללא הפלישה של 2003, לא עלה (למעט דרך ההערות שלי במהלך השאלות והתשובות).
שואל אחד הציע ש"אם מלחמה הייתה הדרך לשלום בטוח היה לנו שלום עד עכשיו", ופרינס טען שהוא בעד שלום. אז הגדורן ביקש ממנו, באריכות, לממן את תנועת השלום (למרות שאין לה דעות כעיתונאית), והוא סירב, והציע לאיגוד תעשיית השכירים לעשות זאת. זאת אגודה, אגב, ששינתה את שמה מהאגודה הבינלאומית למבצעי שלום לאגודה הבינלאומית למבצעי יציבות בתגובה לביקורת על היותה "אורווליאנית מדי" - כאילו מלחמה מביאה יציבות יותר משהיא מביאה שלום.
פרינס אמר כי במקום לממן שלום הוא יתמקד ב"הגנה על נוצרים שגורשים מארץ הקודש". הוא אמר את זה במהלך מדור השאלות והתשובות כשהצילומים של התוכנית כבר הופסקו. מישהו אולי שאל מדוע אנשים מדת מסוימת היו בעלי ערך רב יותר. אבל אז היינו באירוע שלעולם לא היה קורה אם האנשים שהחברה של פרינס הרגה היו שייכים לדת הזו.
