איך ספין ושקרים מלבים מלחמת התשה עקובת מדם באוקראינה 

כאשר הכוחות האוקראינים התקדמו לעבר חרסון בנובמבר, פקידי נאט"ו מוסכם שנפילת חרסון תיתן לאוקראינה הזדמנות לפתוח מחדש את המשא ומתן מתוך עמדת כוח. אבל כשרוסיה נסוגה מחרסון, לא התנהל משא ומתן, ושני הצדדים מתכננים כעת התקפות חדשות.

התקשורת האמריקאית שומרת חוזר הנרטיב שרוסיה לעולם לא תנהל משא ומתן בתום לב, והוא הסתיר מהציבור את המשא ומתן הפורה שהחל זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית אך בוטלו על ידי ארצות הברית ובריטניה. מעט מאוד מקורות דיווחו על הגילויים האחרונים של ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט על משא ומתן להפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה בטורקיה שהוא עזר לתיווך במרץ 2022. בנט אמר במפורש שהמערב "חָסוּם" או "הפסיק" (בהתאם לתרגום) את המשא ומתן.

בנט אישר את מה שדווח על ידי מקורות אחרים מאז 21 באפריל 2022, כאשר שר החוץ הטורקי מבלוט קאווזוגלו, אחד המתווכים האחרים, אמר לי CNN Turk לאחר פגישת שרי החוץ של נאט"ו, "יש מדינות בתוך נאט"ו שרוצות שהמלחמה תימשך... הן רוצות שרוסיה תחלש".

יועצי ראש הממשלה זלנסקי ובלבד הפרטים על ביקורו של בוריס ג'ונסון ב-9 באפריל בקייב שפורסמו באוקריינסקה פרבדה ב-5 במאי. הם אמרו שג'ונסון מסר שתי הודעות. הראשון היה ש"צריך ללחוץ על פוטין ורוסיה, לא לנהל איתם משא ומתן". השני היה שגם אם אוקראינה תשלים הסכם עם רוסיה, "המערב הקיבוצי", שג'ונסון טען שהוא מייצג, לא ייקח בו חלק.

התקשורת הארגונית המערבית, בדרך כלל, רק שקלה את המשא ומתן המוקדם הזה כדי להטיל ספק בסיפור הזה או להכפיש את כל מי שחוזר עליו כמתנצל של פוטין, למרות אישור מרובים של גורמים אוקראינים, דיפלומטים טורקים וכעת ראש ממשלת ישראל לשעבר.

מסגרת התעמולה שבה משתמשים פוליטיקאים מממסד ותקשורת במערב כדי להסביר את המלחמה באוקראינה לציבור שלהם היא נרטיב קלאסי של "כובעים לבנים מול כובעים שחורים", שבו אשמתה של רוסיה בפלישה משמשת כהוכחה לחפותו ולצדקתו של המערב. הר ההוכחות ההולך וגובר לכך שארה"ב ובעלות בריתה חולקות אחריות להיבטים רבים של המשבר הזה מטאטאים מתחת לשטיח הפתגמי, שנראה יותר ויותר כמו זה של הנסיך הקטן. ציור של מכווץ בואה שבלע פיל.

התקשורת והפקידים המערביים היו אפילו יותר מגוחכים כשניסו להאשים את רוסיה על פיצוץ הצינורות של עצמה, צינורות הגז התת-מימיים של נורד סטרים שתועל גז רוסי לגרמניה. לפי נאט"ו, הפיצוצים ששחררו חצי מיליון טונות של מתאן לאטמוספירה היו "פעולות חבלה מכוונות, פזיזות וחסרות אחריות". הוושינגטון פוסט, במה שיכול להיחשב לרשלנות עיתונאית, מְצוּטָט אלמוני "פקיד איכות סביבה אירופאי בכיר" אומר, "אף אחד בצד האירופי של האוקיינוס ​​לא חושב שמדובר במשהו אחר מלבד חבלה רוסית".

לכתב התחקיר לשעבר של הניו יורק טיימס, סימור הרש, נדרש לשבור שתיקה. הוא פרסם, בפוסט בבלוג על Substack משלו, מרהיב של חושפי שחיתויות תיאור כיצד צוללנים של הצי האמריקני חברו לצי הנורבגי כדי להטמין את חומרי הנפץ בחסות תרגיל ימי של נאט"ו, וכיצד הם פוצצו על ידי אות מתוחכם ממצוף שהופל על ידי מטוס מעקב נורבגי. לדברי הרש, הנשיא ביידן לקח חלק פעיל בתוכנית, ותיקן אותה כך שיכלול את השימוש במצוף האיתות, כך שיוכל להכתיב באופן אישי את העיתוי המדויק של הפעולה, שלושה חודשים לאחר הנחת חומרי הנפץ.

הבית הלבן כצפוי מְפוּטָר הדיווח של הרש הוא "בדיה שקרית ומוחלטת לחלוטין", אך מעולם לא הציע שום הסבר הגיוני למעשה ההיסטורי הזה של טרור סביבתי.

נָשִׂיא אייזנהאואר ידוע שרק "אזרח עירני ובעל ידע" יכול "להגן מפני רכישת השפעה בלתי מוצדקת, בין אם מבוקשת ובין אם לא, על ידי המתחם הצבאי-תעשייתי. הפוטנציאל לעלייה הרת אסון של כוח שלא במקומו קיים ויימשך".

אז מה צריך לדעת אזרח אמריקאי ערני ובעל ידע על התפקיד שמילאה ממשלתנו בהדלקת המשבר באוקראינה, תפקיד שהתקשורת הארגונית טאטאה מתחת לשטיח? זו אחת השאלות העיקריות שניסינו לענות עליהן הספר שלנו מלחמה באוקראינה: הגיון של קונפליקט חסר היגיון. התשובות כוללות:

• ארה"ב שברה את זה מבטיח לא להרחיב את נאט"ו למזרח אירופה. ב-1997, לפני שהאמריקאים שמעו אי פעם על ולדימיר פוטין, 50 סנאטורים לשעבר, קציני צבא בדימוס, דיפלומטים ואקדמאים כתב ל הנשיא קלינטון יתנגד להרחבת נאט"ו, וכינה זאת שגיאת מדיניות בעלת "פרופורציות היסטוריות". המדינאי המבוגר ג'ורג' קנאן גינה זה כ"תחילתה של מלחמה קרה חדשה".
• נאט"ו התגרה ברוסיה על ידי הסוף הפתוח שלה הבטחה לאוקראינה ב-2008 שהיא תהפוך לחברה בנאט"ו. וויליאם ברנס, מי שהיה אז שגריר ארה"ב במוסקבה וכיום מנהל ה-CIA, הזהיר במחלקת המדינה תזכיר, "כניסת אוקראינה לנאט"ו היא הקווים האדומים הבהירים ביותר עבור האליטה הרוסית (לא רק פוטין)."
• אל האני ארה"ב תמכה בהפיכה באוקראינה ב-2014 שהקימה ממשלה ש רק חצי אנשיה הוכרו כלגיטימיים, מה שגרם להתפוררות אוקראינה ולמלחמת אזרחים נהרג 14,000 אנשים.
• 2015 מינסק II הסכם השלום השיג קו הפסקת אש יציב ויציב צמצומים בקורבנות, אך אוקראינה לא הצליחה להעניק אוטונומיה לדונייצק ולוחנסק כפי שהוסכם. אנג'לה מרקל ופרנסואה הולנד עכשיו תודו שמנהיגי המערב תמכו רק במינסק השנייה כדי לקנות זמן לנאט"ו לחמש ולאמן את צבא אוקראינה כדי לשחזר את דונבאס בכוח.
• במהלך השבוע שלפני הפלישה, פקחי OSCE בדונבאס תיעדו הסלמה עצומה בפיצוצים סביב קו הפסקת האש. רוב ה 4,093 פיצוצים בתוך ארבעה ימים היו בשטח שבשליטת המורדים, מה שמעיד על ירי פגז נכנס של כוחות ממשלת אוקראינה. גורמים רשמיים בארה"ב ובבריטניה טענו כי אלה היו "דגל שקר" התקפות, כאילו הכוחות של דונייצק ולוחנסק הפגיזו את עצמם, בדיוק כפי שהם הציעו מאוחר יותר שרוסיה פוצצה את הצינורות של עצמה.
• לאחר הפלישה, במקום לתמוך במאמצי אוקראינה להשכין שלום, ארצות הברית ובריטניה חסמו או עצרו אותן על עקבותיהן. בוריס ג'ונסון הבריטי אמר שהם רואים הזדמנות לעשות זאת "ללחוץ" רוסיה ורצו להפיק ממנה את המירב, ושר ההגנה האמריקני אוסטין אמר שהמטרה שלהם היא "לְהַחלִישׁ" רוסיה.

מה יעשה אזרח ערני ובעל ידע מכל זה? ברור שהיינו מגנים את רוסיה על הפלישה לאוקראינה. אבל אז מה? בוודאי היינו דורשים גם ממנהיגים פוליטיים וצבאיים בארה"ב לספר לנו את האמת על המלחמה הנוראה הזו ועל תפקידה של ארצנו בה, ולדרוש מהתקשורת להעביר את האמת לציבור. "אזרח ערני ובעל ידע" בוודאי ידרוש מהממשלה שלנו להפסיק לתדלק את המלחמה הזו ובמקום זאת לתמוך במשא ומתן לשלום מיידי.

מדיאה בנג'מין וניקולס JS דייויס הם המחברים של מלחמה באוקראינה: הגיון של קונפליקט חסר היגיון, בהוצאת OR Books.

מדיאה בנימין הוא המייסד של CODEPINK לשלום, ומחברם של מספר ספרים, כולל בתוך איראן: ההיסטוריה האמיתית והפוליטיקה של הרפובליקה האסלאמית של איראן.

ניקולה ג'יי דייויס הוא עיתונאי עצמאי, חוקר ב- CODEPINK ומחבר הספר דם על ידינו: הפלישה האמריקאית והשמדת עירק.