מאת ניקולה ג'יי.אס דייויס, World BEYOND War, 28 באפריל, 2022
ב-21 באפריל הכריז הנשיא ביידן משלוחים חדשים של נשק לאוקראינה, בעלות של 800 מיליון דולר למשלמי המסים האמריקאים. ב-25 באפריל הודיעו המזכירים בלינקן ואוסטין על סיום $ 300 מיליון יותר סיוע צבאי. ארצות הברית הוציאה כעת 3.7 מיליארד דולר על נשק עבור אוקראינה מאז הפלישה הרוסית, מה שהביא את סך הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה מאז 2014 לכ 6.4 $ מיליארד.
העדיפות העליונה של תקיפות אוויריות רוסיות באוקראינה הייתה ל להרוס כמה שיותר מכלי הנשק האלה לפני שהם מגיעים לקווי החזית של המלחמה, אז לא ברור עד כמה משלוחי הנשק האדירים האלה באמת יעילים מבחינה צבאית. הרגל השנייה של "התמיכה" של ארה"ב באוקראינה היא הסנקציות הכלכליות והפיננסיות שלה נגד רוסיה, שגם יעילותן גבוהה לא בטוח.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס הוא ביקור מוסקבה וקייב ינסו להניע משא ומתן להפסקת אש והסכם שלום. מאז התקוות למשא ומתן מוקדם יותר בבלארוס ובטורקיה נשטפו בגל של הסלמה צבאית, רטוריקה עוינת והאשמות בפשעי מלחמה פוליטיים, ייתכן שמשימתו של המזכ"ל גוטרש היא כעת התקווה הטובה ביותר לשלום באוקראינה.
דפוס זה של תקוות מוקדמות לפתרון דיפלומטי שנפגע במהירות על ידי פסיכוזה מלחמה אינו יוצא דופן. נתונים על האופן שבו מלחמות מסתיימות מתוכנית הנתונים הסכסוכים של אופסלה (UCDP) מבהירים שהחודש הראשון של מלחמה מציע את הסיכוי הטוב ביותר להסכם שלום במשא ומתן. החלון הזה עבר עכשיו לאוקראינה.
An אנליזה מנתוני ה-UCDP של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) נמצא כי 44% מהמלחמות שמסתיימות תוך חודש מסתיימות בהסכם הפסקת אש ושלום במקום בתבוסה מכרעת של שני הצדדים, בעוד שזה יורד ל-24% במלחמות שנמשכים בין חודש לשנה. ברגע שמלחמות משתוללות לשנה שנייה, הן הופכות לבלתי ניתנות לפתרון ובדרך כלל נמשכות יותר מעשר שנים.
עמית CSIS בנג'מין ג'נסן, שניתח את נתוני ה-UCDP, סיכם, "הזמן לדיפלומטיה הוא עכשיו. ככל שמלחמה נמשכת זמן רב יותר בהיעדר ויתורים מצד שני הצדדים, כך גדל הסיכוי להסלים לסכסוך ממושך... בנוסף לענישה, גורמים רשמיים ברוסיה זקוקים לרחיפה דיפלומטית בת קיימא שתיתן מענה לדאגותיהם של כל הצדדים".
כדי להצליח, דיפלומטיה המובילה להסכם שלום חייבת לעמוד בחמישה בסיסיים תנאים:
ראשית, על כל הצדדים להרוויח מהסכם השלום הטבות שעולות על מה שהם חושבים שהם יכולים להרוויח במלחמה.
בכירים בארה"ב ובעלות בריתה מנהלים מלחמת מידע כדי לקדם את הרעיון שרוסיה מפסידה במלחמה ושאוקראינה יכולה מבחינה צבאית לנצח רוסיה, אפילו כמו כמה פקידים לְהוֹדוֹת שזה יכול לקחת כמה שנים.
במציאות, אף אחד מהצדדים לא ירוויח ממלחמה ממושכת שנמשכת חודשים או שנים רבים. חייהם של מיליוני אוקראינים יאבדו ויהרסו, בעוד שרוסיה תהיה שקועה בסוג של ביצה צבאית שגם ברית המועצות וגם ארה"ב כבר חוו באפגניסטן, ואשר המלחמות האחרונות בארה"ב הפכו להן.
באוקראינה כבר קיימים קווי המתאר הבסיסיים של הסכם שלום. הם: נסיגה של כוחות רוסים; נייטרליות אוקראינית בין נאט"ו לרוסיה; הגדרה עצמית לכל האוקראינים (כולל בקרים ובדונבאס); והסכם ביטחון אזורי שמגן על כולם ומונע מלחמות חדשות.
שני הצדדים בעצם נלחמים כדי לחזק את ידם בהסכם בסופו של דבר בכיוון זה. אז כמה אנשים צריכים למות לפני שניתן יהיה לגבש את הפרטים על פני שולחן המשא ומתן במקום על הריסות הערים והערים באוקראינה?
שנית, מתווכים חייבים להיות חסרי פניות ולסמוך על שני הצדדים.
ארצות הברית קיבלה מונופול על תפקיד המתווך במשבר הישראלי-פלסטיני במשך עשרות שנים, גם כשהיא מגבה בגלוי נשק צד אחד ו שימוש לרעה הווטו שלו באו"ם כדי למנוע פעולה בינלאומית. זה היה מודל שקוף למלחמה אינסופית.
טורקיה שימשה עד כה כמתווך העיקרי בין רוסיה לאוקראינה, אך היא חברה בנאט"ו שסיפקה מזל"ט, נשק ואימונים צבאיים לאוקראינה. שני הצדדים קיבלו את התיווך של טורקיה, אבל האם טורקיה באמת יכולה להיות מתווך ישר?
האו"ם יכול למלא תפקיד לגיטימי, כפי שהוא עושה בתימן, שם שני הצדדים נמצאים סוף סוף התבוננות הפסקת אש של חודשיים. אבל אפילו במיטב המאמצים של האו"ם, לקח שנים לנהל משא ומתן על הפסקה השברירית הזו במלחמה.
שלישית, ההסכם חייב לתת מענה לדאגותיהם העיקריות של כל הצדדים למלחמה.
בשנת 2014, ההפיכה שנתמכה על ידי ארה"ב וה- טבח של מפגינים נגד ההפיכה באודסה הובילו להכרזות עצמאות של הרפובליקות העממיות דונייצק ולוחנסק. הסכם פרוטוקול מינסק הראשון בספטמבר 2014 לא הצליח לסיים את מלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה במזרח אוקראינה. הבדל קריטי ב מינסק II ההסכם בפברואר 2015 היה שנציגי DPR ו-LPR נכללו במשא ומתן, וזה הצליח לסיים את הלחימה הקשה ביותר ולמנוע התפרצות חדשה גדולה של מלחמה במשך 7 שנים.
יש מפלגה נוספת שנעדרה במידה רבה מהמשא ומתן בבלארוס ובטורקיה, אנשים שמהווים מחצית מאוכלוסיית רוסיה ואוקראינה: הנשים של שתי המדינות. בעוד שחלקם נלחמים, רבים נוספים יכולים לדבר כקורבנות, נפגעים אזרחיים ופליטים ממלחמה ששחררה בעיקר גברים. קולן של נשים ליד השולחן יהווה תזכורת מתמדת למחירים האנושיים של מלחמה וחייהן של נשים ו ילדים שנמצאים על כף המאזניים.
גם כאשר צד אחד מנצח צבאית במלחמה, התלונות של המפסידים וסוגיות פוליטיות ואסטרטגיות בלתי פתורות זורעים לעתים קרובות זרעים של התפרצויות מלחמה חדשות בעתיד. כפי שהציע בנג'מין ג'נסן מ-CSIS, הרצונות של פוליטיקאים אמריקאים ומערביים להעניש ולהרוויח אסטרטגיות יתרון אסור לתת לרוסיה למנוע החלטה מקיפה המתייחסת לדאגות של כל הצדדים ותבטיח שלום בר קיימא.
רביעית, חייבת להיות מפת דרכים שלב אחר שלב לשלום יציב ומתמשך שכל הצדדים מחויבים לו.
אל האני מינסק II ההסכם הוביל להפסקת אש שברירית וקבע מפת דרכים לפתרון מדיני. אבל הממשלה והפרלמנט האוקראיני, תחת הנשיאים פורושנקו ולאחר מכן זלנסקי, לא הצליחו לנקוט את הצעדים הבאים אליהם הסכים פורושנקו במינסק ב-2015: להעביר חוקים ושינויים חוקתיים כדי לאפשר בחירות עצמאיות, בפיקוח בינלאומי ב-DPR וב-LPR, וכן להעניק להם אוטונומיה בתוך מדינה אוקראינית פדרלית.
כעת, כשהכישלונות הללו הובילו להכרה הרוסית בעצמאות ה-DPR ו-LPR, הסכם שלום חדש חייב לבחון מחדש ולפתור את מעמדם, ושל קרים, בדרכים שכל הצדדים יהיו מחויבים אליהן, בין אם זה באמצעות האוטונומיה שהובטחה ב- מינסק II או עצמאות רשמית מוכרת מאוקראינה.
נקודת תורפה במשא ומתן לשלום בטורקיה הייתה הצורך של אוקראינה לערבות ביטחוניות מוצקות כדי להבטיח שרוסיה לא תפלוש אליה שוב. אמנת האו"ם מגינה רשמית על כל המדינות מפני תוקפנות בינלאומית, אך היא נכשלה שוב ושוב כאשר התוקפן, בדרך כלל ארה"ב, מפעיל וטו במועצת הביטחון. אז איך אוקראינה ניטרלית יכולה להיות בטוחה שהיא תהיה בטוחה מתקיפה בעתיד? ואיך כל הצדדים יכולים להיות בטוחים שהאחרים ידבקו הפעם בהסכם?
חמישית, אסור לסמכויות חיצוניות לערער את המשא ומתן או היישום של הסכם שלום.
אף על פי שארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו אינן צדדים לוחמים פעילים באוקראינה, תפקידן בעורר את המשבר הזה באמצעות הרחבת נאט"ו וההפיכה ב-2014, ולאחר מכן תמיכה בנטישת הסכם מינסק XNUMX של קייב והצפת אוקראינה בנשק, הופכים אותם ל"פיל בחדר" שיטיל צל ארוך על שולחן המשא ומתן, באשר זה.
באפריל 2012, מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן ערך תוכנית של שש נקודות להפסקת אש בפיקוח האו"ם ולמעבר מדיני בסוריה. אבל ממש ברגע שתוכנית אנאן נכנסה לתוקף ומפקחי הפסקת האש של האו"ם היו במקום, ארצות הברית, נאט"ו ובעלות בריתם המלוכניות הערביות ערכו שלוש ועידות "ידידי סוריה", שבהן הם התחייבו לסיוע כספי וצבאי כמעט בלתי מוגבל לאל. מורדים הקשורים לקאעדה שהם תמכו כדי להפיל את ממשלת סוריה. זֶה עודד המורדים התעלמו מהפסקת האש, והובילו לעשור נוסף של מלחמה לתושבי סוריה.
האופי השברירי של משא ומתן לשלום על אוקראינה הופך את ההצלחה לפגיעה מאוד להשפעות חיצוניות כה חזקות. ארצות הברית תמכה באוקראינה בגישה עימותית למלחמת האזרחים בדונבאס במקום לתמוך בתנאי הסכם מינסק השני, וזה הוביל למלחמה עם רוסיה. כעת שר החוץ של טורקיה, מבלוט קאבוסוגלו, אמר CNN טורק שחברות נאט"ו ללא שם "רוצות שהמלחמה תימשך", כדי להמשיך ולהחליש את רוסיה.
סיכום
האופן שבו ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו יפעלו כעת ובחודשים הקרובים יהיה מכריע בקביעה אם אוקראינה נהרסה על ידי שנים של מלחמה, כמו אפגניסטן, עיראק, לוב, סומליה, סוריה ותימן, או שמלחמה זו תסתיים במהירות באמצעות תהליך דיפלומטי שמביא שלום, ביטחון ויציבות לתושבי רוסיה, אוקראינה ושכניהם.
אם ארה"ב רוצה לסייע בהשבת השלום באוקראינה, עליה לתמוך מדינית במשא ומתן לשלום, ולהבהיר לבת בריתה, אוקראינה, שהיא תתמוך בכל וויתורים שלדעתם של המשא ומתן האוקראינים נחוצים כדי להגיע להסכם שלום עם רוסיה.
כל המתווך שרוסיה ואוקראינה יסכימו לעבוד איתו כדי לנסות לפתור את המשבר הזה, ארצות הברית חייבת לתת לתהליך הדיפלומטי את תמיכתה המלאה והבלתי מסויגת, הן בציבור והן בדלתיים סגורות. היא גם חייבת להבטיח שפעולותיה שלה לא יערערו את תהליך השלום באוקראינה כפי שעשו תוכנית אנאן בסוריה ב-2012.
אחד הצעדים הקריטיים ביותר שמנהיגי ארה"ב ונאט"ו יכולים לנקוט כדי לספק תמריץ לרוסיה להסכים לשלום במשא ומתן הוא להתחייב להסרת הסנקציות שלהם אם וכאשר רוסיה תעמוד בהסכם נסיגה. ללא התחייבות כזו, הסנקציות יאבדו במהירות כל ערך מוסרי או מעשי כמנוף על רוסיה, ויהוו רק צורה שרירותית של ענישה קולקטיבית נגד אנשיה ונגד. אנשים עניים בכל מקום שאינם יכולים עוד להרשות לעצמם מזון כדי להאכיל את משפחותיהם. כמנהיג בפועל של הברית הצבאית של נאט"ו, עמדת ארה"ב בשאלה זו תהיה מכרעת.
אז להחלטות מדיניות של ארצות הברית תהיה השפעה קריטית אם יהיה שלום באוקראינה בקרוב, או רק מלחמה ארוכה ומדממת בהרבה. המבחן עבור קובעי המדיניות בארה"ב, ועבור אמריקאים שאכפת להם מתושבי אוקראינה, חייב להיות לשאול לאילו מהתוצאות הללו בחירות המדיניות של ארה"ב צפויות להוביל.
ניקולה ג'יי דייויס הוא עיתונאי עצמאי, חוקר ב- CODEPINK ומחבר הספר דם על ידינו: הפלישה האמריקאית והשמדת עירק.
תגובה אחת
כיצד יכולים תומכי השלום לקלף את ארה"ב ואת שאר העולם החמוש והמיליטריסטי מההתמכרות שלה למלחמה?