איך מלחמה משפיעה על אנשים שמאמינים בה?
מה זה עושה לאנשים שחיים את זה?
איך ההרגשה להתחיל לפקפק בזה?
המחזה הזה הוא מבול של תחושות היוצאות מהטירוף של המיליטריזם חצי מודע לעצמו.
"אני הולך ליצור מקלט, מקום בתוכי קודם שבו אני אומר את האמת", אומרת דמות לקראת הסוף, כאילו לומר את האמת לאחרים בגלוי יהיה צעד קשה, שלב שני שיבוא יום אחד אחרי אמירת האמת. לעצמו.
לכמה אנשים זה נכון?
כמה מהם יכול לעזור לשמוע מישהו אחר אומר את האמת בחדר של מישהו אחר שמקשיב ומעריך?
צפה בזה:
