by סוכנות החדשות "תסנים", מאי 15, 2022
FODASUN ארגנה את הסמינר המקוון בנושא "נשים ושלום" כדי לדון בתפקיד שנשים עשויות למלא בתהליכי שלום גלובליים, כמו גם בפירוק נשק ופיקוח על נשק גרעיני.
האירוע גם נועד להתייחס לתפקיד שנשים יכולות למלא בתהליכי השלום העולמי, כמו גם את תפקידן בפירוק נשק ובקרת נשק גרעיני.
הקרן היא ארגון לא ממשלתי המוקדש לשלום אזורי ובינלאומי, סובלנות, דיאלוג והגנה על זכויות אדם.
במהלך האירוע, גב' אליס סלייטר, נציגת האו"ם הלא ממשלתיים של קרן השלום לעידן הגרעין, התייחסה למצב הנוכחי באוקראינה כמו גם לנושא המלחמה הקרה והצביעה על התחרות הבלתי פוסקת של מעצמות העולם לבניית טילים הרסניים יותר, אז הסבירה על מאמציה לארגון תנועה בניו יורק לפירוק נשק ופיקוח על נשק גרעיני.
"אנו עומדים בפני הסלמה מפחידה של פעולות האיבה בפלישה הבלתי נסבלת לאוקראינה עם ההרס הגובר, כל העולם המערבי ערה לזרועות, מטיח סנקציות עוקצניות ומענישות, שקשוק חרב גרעיני ו"תרגילים" צבאיים מאיימים בגבולות עוינים. כל זה, כשמגפה משתוללת מכסה את כדור הארץ ואסונות אקלים הרסניים ומלחמה גרעינית מרעישה מאיימים על עצם קיומנו על אמא אדמה. אנשים בכל העולם מתחילים לצעוד נגד הזעם של הפטריארכיה התאגידית החירשת, האילמת והעיוורת, המונעת מתאוות בצע חסרות שכל ותאוות כוח ושליטה", אמר הסופר האמריקאי.
כמו כן, בביקורת על הצביעות המערבית על בניית פצצות גרעיניות נוספות למרות הבטחותיהן הריקות לוויתור על נשק גרעיני בשנות ה-1970, היא הוסיפה: "האמנת האיסור על נשק גרעיני או הסכם אי הפצת נשק גרעיני היא צבועה מכיוון שמדינות המערב הבטיחו בשנות ה-1970. לוותר על הנשק הגרעיני שלהם, אבל אובמה התיר תוכניות של טריליון דולר במשך 1 שנה לבנות שני מפעלי פצצות חדשים. הסכם אי-הפצה המטומטם הזה שאיראן סובלת ממנו, כולם הסכימו לא לקבל את הפצצה חוץ מחמש המדינות שאמרו שהן יעשו תום לב כדי להיפטר ממנה וכמובן, אין תום לב והן בונות פצצה חדשה. אחד".
בהתייחס למאמצי ארה"ב ונאט"ו להתרחב במזרח אירופה ולעמוד על גבולות רוסיה, הוסיף חבר ברית עורכי הדין לבקרת נשק גרעיני: "אנחנו ממש עד לגבול שלהם עכשיו ואני לא רוצה את אוקראינה בנאט"ו. האמריקאים לעולם לא יעמדו בכך שרוסיה נמצאת בקנדה או במקסיקו. אנחנו מחזיקים נשק גרעיני בחמש מדינות נאט"ו וזה עוד דבר שפוטין אומר שמוציא אותם".
כדוברת השנייה של FODASUN, גב' ליז רמרסוואל, עיתונאית ופוליטיקאית אזורית לשעבר, נתנה תמצית על תנועת נשים ומעורבותן בתהליכי שלום עולמיים, וציינה: "ב-8 ביולי 1996, בית הדין הבינלאומי לצדק מסר את חוות דעתו המייעצת ההיסטורית, שכותרתו "חוקיות האיום או השימוש בנשק גרעיני".
הדגשים העיקריים של חוות הדעת היו שבית המשפט ברוב קבע כי "האיום או השימוש בנשק גרעיני יהיו בדרך כלל מנוגדים לכללי המשפט הבינלאומי החלים בסכסוך מזוין ובפרט לעקרונות וכללי המשפט ההומניטרי".
בתגובה לשאלת המומחית של FODASUN לענייני חוץ על המכשולים הסבירים שנוצרו בפני נשים איראניות לפעול באופן פעיל למען שלום בתחום הבינלאומי עקב הסנקציות של ארה"ב, היא אמרה: "החלת סנקציות כלכליות היא מעשה מלחמתי, ולעתים קרובות הורגת יותר אנשים מאשר נשק אמיתי. יתרה מכך, סנקציות אלו פוגעות במגזרים העניים והפגיעים ביותר בחברה על ידי גרימת רעב, מחלות ואבטלה. הם נועדו במפורש לעשות זאת".
"ממשלת ארה"ב גם אילצה מדינות אחרות לציית למשטר הסנקציות שלה נגד מדינות ממוקדות באמצעות שימוש בחוץ-טריטוריאליות, כלומר, על ידי ענישה של תאגידים זרים המעזים לסחור עם מדינות שארה"ב הטילה עליהן סנקציות. סחורות הומניטריות כגון ציוד רפואי, הפטורות מסנקציות כלכליות על פי החוק הבינלאומי, נדחו בעקביות למדינות כמו איראן וונצואלה. העובדה שממשלת ארה"ב תגביר את הסנקציות נגד שתי המדינות הללו במהלך מגיפה זה פשוט ברברי", הוסיפה הפעילה והמתאמת עם Pacific Peace Network בחלק האחרון של דבריה.
