הקיסר מבקר את המחוזות

ישראל נושמת לרווחה כשטראמפ עוזב את האזור ללא הצעה ל"עסקה" המאפשרת לה להמשיך להרוג, לעקור, לעצור ולענות פלסטינים לוקחים את אדמתם ומים ונותנים אותם ליהודים. ביקורו של טראמפ בירושלים היה כמו סזאר שבא לבקר במחוזות הרחוקים. ישראל קיבלה אותו בחיוכים, דגלים ובמצעד צבאי מתוזמר מושלם, בעוד הפלסטינים סימנו את רגשותיהם על ידי עריכת שביתה כללית כוללת - השביתה הראשונה שכללה את פלסטין 1948 מזה למעלה מעשרים שנה. השביתה והמחאות, שמשמעותן כנראה עברה מעל ראשו של טראמפ, היו גם ביטוי לסולידריות עם אסירים שובתי רעב שבשלב זה נותרו ללא מזון במשך קרוב לארבעים יום.

טראמפ טס לתל אביב מסעודיה, שם הכריז על עסקת הנשק של ארה"ב-סעודי שבוודאי תביא למותם של חפים מפשע רבים בתימן. כשהוא עומד לצדו של המלך הסעודי המושחת והמזדקן סלמאן, הודיע ​​טראמפ שעסקת הנשק שווה מיליארדי דולרים רבים, והוא הקפיד להוסיף, עסקה זו היא השקעה בארה"ב ותספק "עבודות, מקומות עבודה, מקומות עבודה" לאמריקאים. .

בירושלים התקשורת לא הצליחה, ועדיין לא יכולה לקבל מספיק מטראמפ. אף אחד אפילו לא התלונן על העובדה שלמרות שטראמפ טס משדה התעופה של תל אביב לירושלים, הכביש המהיר שמחבר בין שתי הערים נסגר לכמה שעות "לכל מקרה". בתוכנית אירוח של חדשות הבוקר, פאנל שכלל את כל הקשת הפוליטית הציונית דן בביקור טראמפ והיה ברור מהדיונים שלהם מי באמת אחראי כאן. זה לא היה נציג הציונים הליברליים "השפויים" וגם לא נציג הליכוד "ימין המרכז", אלא קנאת העיניים הפרועות דניאלה וייס, קולם של המתנחלים הקנאים הכי דתיים. היא פתחה ואמרה שטראמפ לא יביא שום שינוי כי אפילו טראמפ יוצר העסקה לא יכול לבטל את מה שהוסכם בין אלוהים לעם היהודי כשהבטיח ל"נו" את ארץ ישראל. אחר כך היא הצהירה שכיום חיים ביהודה ושומרון 750,000 יהודים, ואף אחד מהם לא יכול או יורחק לעולם.

"מה לגבי שלושה מיליון פלסטינים?" היא נשאלה והיא הבהירה שהם אינם חלק מהחזון המשיחי שבו היא מחזיקה. המספר שלושה מיליון הוא איך הציונים רואים את העולם. בעוד למעלה משישה מיליון פלסטינים חיים בפלסטין, רק הפלסטינים בגדה המערבית נספרים. וייס אותגרה על ידי עומר בר לב, מוותיקי קבוצת הליברלית ציוני שלום עכשיו וחבר כנסת במפלגת "המחנה הציוני", שטען בלהט ש"אנשים כמוה הורסים את החזון הציוני" כי הם כופים מציאות שבה אנחנו (היהודים) כבר לא יהיו רוב ואנחנו נגמור במדינה דו-לאומית, (זה מגיע מה"שמאל"). ההבדל בין קנאים קנאים כמו דניאלה וייס והציונים הליברלים הוא שהראשונים לא רואים פלסטינים, ולאחרונים יש סיוט חוזר לפיו ישראל נאלצת להעניק לפלסטינים זכויות אזרחות. שני הצדדים מאמינים כי כל עוד אין לפלסטינים זכויות ישראל יכולה לטעון שהיא מדינה יהודית.

הציונים הליברליים טוענים שהסיבה שצריך להיות "שלום" היא כדי שיהודים יוכלו לשמור על רוב בפלסטין שנכבשה ב-1948, וכמה "התאמות" בגבול. מה שיהודים ליברליים רואים כשלום, הוא כלא פלסטיני חיצוני גדול המשתרע לאורך חלקים ממה שהיה פעם הגדה המערבית. הם יקראו לכלא הזה מדינה והכל יהיה בסדר. זה, לדבריהם, מה שיציל את היהודים מהצורך לחיות בקרב רוב ערבי. בחזון השליו והליברלי הזה, רוב הגדה המערבית נשאר כחלק מישראל. "הקונצנזוס הלאומי", טען נכון בר-לב, "הוא שנותרו אבני ההתיישבות העיקריות". כמו כן, על פי הקונצנזוס הלאומי כל בקעת נהר הירדן וכל מזרח ירושלים המורחבת – או במילים אחרות רוב מה שהיה בעבר הגדה המערבית – נותרו כחלק מ"ישראל".

דניאלה וייס מייצגת את הפנים האמיתיות של הציונות שתמיד טענה שיהודים לא צריכים לדאוג לעניינים של מה בכך כמו כמה מיליוני ערבים. בר לב, שפיקד על אחת מיחידות הקומנדו הרצחניות בישראל, מייצג את עלה התאנה שיכסה את פניה האמיתיות של הציונות. כשנוסעים לאזור דרום הר חברון, שהוא ברובו מדבר פראי ויפהפה, עם עיירות פלסטיניות וכפרים זעירים, רואים את החזון הציוני בפעולה. הכפרים הפלסטינים הם זעירים, חמש עשרה או עשרים משפחות המתגוררות במערות ובאוהלים, חלקן בנו בתים. בדרך כלל אין מים זורמים או חשמל ומעט מאוד כבישים סלולים. גם אחרי חמישים שנה של שליטה ישראלית, המים, החשמל והכבישים הסלולים לא הגיעו לאזורים הנידחים האלה עד שהגיעו מתנחלים יהודים. ברגע שמתנחלים יהודים הופיעו, הם העיפו את הפלסטינים מאדמתם ובנו "מאחזים" שהם כמו יישוב תינוק. ואז, באורח פלא, הופיעו כמעט מיד מים זורמים, חשמל וכבישים סלולים היטב, למרות שהם עצרו קצרים ולא הגיעו לאף אחד מהכפרים הפלסטינים שמסביב. כך גורמים ליהודים ללבלב את המדבר.

"אנו יכולים לחוש שטראמפ הוא חבר נהדר", אמר פעיל הליכוד בטלוויזיה. "הוא מדבר על שלום, וכמובן שגם אנחנו רוצים שלום, אבל אין לנו פרטנר לשלום. אז בזמן שהוא (טראמפ) מדבר על "עסקה" אנחנו יכולים לקרוא את הסימנים". הסימנים הם שגריר ארה"ב החדש, שהוא ציוני אמיתי כמו דניאלה וייס וכמובן, החתן. ננזפתי פעם אחת על כך שקבעתי שהחתן יהודי, כאילו זה לא אמור חשוב אבל אם מישהו חושב שהיותו של ג’ארד קושנר יהודי לא רלוונטי, הוא יכול לשאול כל ישראלי ברחוב. הם יגידו לך בדיוק איזה "חבר טוב" הוא לישראל וכמה כסף העניקה המשפחה שלו להתנחלויות ולצה"ל.

אז אם לסכם את מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, השושלת הסעודית בטוחה ויכולה להמשיך להרוג אזרחים תימנים באמצעות הטכנולוגיה הטובה ביותר שכסף יכול לקנות ובכך הם גם מספקים "עבודות, עבודות, עבודות" לאמריקאים. טראמפ הוא חבר גדול לישראל, כולנו מסכימים שלישראל אין פרטנר לשלום, ובניגוד לאובמה, נראה שטראמפ לא יטיל מגבלות על הרחבת ההתנחלויות והטיהור האתני של ישראל. זה יום נהדר לישראל כשהקיסר בא לבקר!