רצח מזל"טים כבר מנורמל

מאת דוד סוונסון, World BEYOND War, דצמבר 29, 2020

אם אני מחפש בגוגל את המילים "מזל"טים" ו"מוסריות "רוב התוצאות הן מ -2012 עד 2016. אם אני מחפש" מזל"טים "ו"אתיקה" אני מקבל חבורה של מאמרים משנת 2017 עד 2020. קריאת השונים אתרים מאששים את ההשערה הברורה כי (ככלל, עם הרבה יוצאים מן הכלל) "מוסר" הוא מה שאנשים להזכיר כאשר תרגול רשע עדיין מזעזע ומסתייג, ואילו "אתיקה" היא זו שמשתמשים בהם כאשר מדברים על חלק נורמלי ובלתי נמנע מהחיים שיש לשנות אותו בצורה הנכונה ביותר.

אני מספיק מבוגר כדי לזכור מתי רציחות מזל"ט היו מזעזעות. לעזאזל, אני אפילו זוכר כמה אנשים שקראו להם רציחות. כמובן, תמיד היו כאלה שהתנגדו בהתבסס על מפלגתו הפוליטית של נשיא ארה"ב כרגע. תמיד היו כאלה שהאמינו שפוצץ בני אדם בטילים יהיה בסדר אם חיל האוויר רק יכניס טייס ארור למטוס. כבר בשלב מוקדם למדי היו מי שהיו מוכנים לקבל רציחות מזל"טים, אך מתווים קו על מזל"טים שיירו את הטילים מבלי שאיזה מתגייס צעיר בקרוואן בנבאדה יצטווה ללחוץ על כפתור. וכמובן שהיו מיד מיליוני אוהדים של מלחמות מזל"ט "כי עם מלחמות מזל"ט אף אחד לא נפגע." אבל היו גם זעזועים וזעם.

היו מוטרדים שלמדו שרוב היעדים של "פגיעות מזל"ט מדויקות" היו בני אדם לא ידועים, וכי עוד יותר היה להם המזל הרע להיות בקרבת אותם בני אדם לא ידועים בזמן הלא נכון, בעוד קורבנות אחרים ניסו לעזור פצועים וקיבלו את עצמם מפוצצים בברז השני של "ברז כפול". חלק מאלו שנודע להם כי רוצחי מזל"טים כינו את קורבנותיהם כ"התפשטות באגים "נגעלו. אלה שגילו כי בין היעדים הידועים היו ילדים ואנשים שניתן היה בקלות לעצור אותם, ואלה ששמו לב שכל הדיבורים על אכיפת החוק הם שטות מוחלטת מכיוון שאף קורבן אחד לא הורשע או נידון ולמעשה לא הוגש כתב אישום, העלה חששות. לאחרים הטרידה הטראומה של המשתתפים ברציחות מזל"ט.

אפילו עורכי דין שהיו להוטים להתעלם מחוקיותה של המלחמה נודעו, עוד היום, להכריז על רציחות מזל"ט כמעשה רצח בכל פעם שאינו חלק ממלחמה - מלחמה המהווה סוכן הניקוי הקדוש שהופך אפילו רצח למשהו אצילי. אפילו היפר-מיליטריסטים ששרקו את הכרזה מכווץ הכוכבים מכל פתח נשמעו עוד באותו היום, ודאגו מה יקרה כאשר מרוויחים חימשו את העולם במזל"טים דומים, כך שלא רק ארצות הברית (וישראל) מזלטים אנשים.

והיה זעם אמיתי וזעם על חוסר המוסריות האמיתי של רצח אנשים. הסקאלה הקטנה של רציחות מזל"טים אפילו נראתה כאילו פקחה כמה עיניים לאימת ההיקף הגדול יותר של המלחמות שרצח המל"טים היה חלק מהם. נראה כי ערך ההלם הזה פחת באופן דרמטי.

כלומר בארצות הברית. בארצות היעד, הזעם רק הולך וגובר. אלה שחיים בטראומה הבלתי פוסקת של זמזומים זמזמים בלי סוף שמאיימים להשמדה מיידית בכל רגע לא הגיעו לקבל את זה. כשארצות הברית רצחה גנרל איראני, האיראנים צרחו "רצח!" אולם הכניסה הקצרה הזו של רציחות מזל"טים למערכת המידע הארגונית בארה"ב נתנה לאנשים רבים את הרושם השגוי, כלומר שטילים נוטים לכוון לאנשים מסוימים שיכולים להיות מוגדרים כאויבים, בוגרים וזכרים, שלובשים מדים. כל זה לא נכון.

הבעיה היא רצח, רצח פזיז של אלפי גברים, נשים וילדים, בפרט רצח על ידי טיל - בין אם באמצעות מזל"ט ובין אם לאו. והבעיה הולכת וגוברת. הוא צומח פנימה סומליה. הוא צומח פנימה תימן. הוא צומח פנימה אפגניסטן. כולל רציחות טילים שאינן מזל"ט, היא הולכת וגדלה אפגניסטן, עירק וסוריה. זה עדיין ב פקיסטן. ובקנה מידה קטן יותר זה בעשרות מקומות אחרים.

בוש עשה זאת. אובמה עשה זאת בקנה מידה גדול יותר. טראמפ עשה זאת בקנה מידה גדול עוד יותר. המגמה אינה יודעת מפלגתיות, אך הציבור האמריקני המחולק והנכבד יודע מעט אחר. לפראיירים של שתי המפלגות - חברים, חברים - סיבה לא להתנגד למה שעשו מנהיגי העבר שלהם. אבל עדיין יש בינינו כאלה שרוצים לאסור מזל"טים נשק.

אובמה העביר את מלחמותיו של בוש מהאדמה לאוויר. טראמפ המשיך במגמה זו. נראה שבידן נוטה לקדם את אותה מגמה עוד יותר. אבל כמה דברים עשויים לבנות התנגדות ציבורית.

ראשית, אנשי משטרה ושירותי גבול ושומרי כלא וכל סדיסט מדים בארץ האם רוצים מזל"טים חמושים ורוצים להשתמש בהם, ובמהרה ייצרו טרגדיה מחרידה במקום הענין בתקשורת בארה"ב. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להימנע מכך, אך אם זה קורה, זה עשוי להעיר אנשים על מה שנגרם לאחרים בכל המדינות שאינן המדינה החיונית.

שנית, דיוני האישור או הדחייה של אבריל היינס כמנהל "מודיעין" לאומי עשויים להתמקד בתפקידה בהצדקת רציחות מזל"ט חסרות חוק. עלינו לעשות כל שביכולתנו בכדי לגרום לכך.

שלישית, ג'ונסון ניסה את המעבר הזה למלחמת אוויר. ניקסון המשיך את המעבר הזה למלחמת אוויר. ובסופו של דבר שינוי תרבותי גדול העיר אנשים מספיק כדי לזרוק את ניקסון על תוכנית הניצחון האסינית שלו וליצור את החוק שעומד לסיים את המלחמה בתימן. אם ההורים והסבים שלנו יכלו לעשות את זה, למה לעזאזל אנחנו לא יכולים?