מאת דוד סוונסון, בואו ננסה את הדמוקרטיה עכשיו.
אל תשב בשקט כמו נוסע של יונייטד איירליינס בסרטון כאשר מתרחש עוול. אם שאר הנוסעים פשוט היו חוסמים את המעברים, בריוני תאגידים לא היו יכולים לגרור את חברם. אם כולם על הסיפון היו דורשים מחברת התעופה להציע פיצוי גבוה יותר עד שמישהו יתנדב לקחת טיסה מאוחרת יותר, במקום להיות "מאוחסן מחדש" באלימות, אז היא הייתה עושה זאת.
פסיביות מול אי צדק היא הסכנה הגדולה ביותר שעומדת בפנינו. עובדה זו לא אומרת שאני "מאשים את הקורבנות". כמובן שיש לבייש את יונייטד איירליינס, לתבוע, להחרים, ולאלץ לעשות רפורמה או "להחזיר" את עצמה מחיינו לחלוטין. כך צריכה גם הממשלה שהוציאה את הרגולציה לתעשייה. כך צריכה כל מחלקת משטרה שבאה לראות בציבור אויב במלחמה.
אבל צריך לצפות מתאגידים והבריונים שלהם להתנהג בצורה ברברית. הם נועדו לעשות זאת. יש לצפות מממשלות מושחתות שאין להן השפעה או שליטה עממית להשתמש בכוח לרעה. השאלה היא אם אנשים יישבו לאחור ויקחו את זה, יתנגדו עם כמה כישורים לא אלימים, או יפנו בעצמם לאלימות בצורה אסון. (עדיין לא חיפשתי הצעות לחמש נוסעי חברות תעופה, כי אני ממש לא מצפה לקרוא אותן.)
המיומנות הלא-אלימה האחת שמתקדמת בצורה המעודדת ביותר היא הקלטות וידאו ושידור חי. אנשים תפסו את זה. כשהמשטרה משקרת באופן בוטה, למשל בטענה שנשאה נוסע שנפל, במקום גרירת נוסע שאותו תקפו, הסרטון מיישר את השיא. אבל לעתים קרובות חסר לנו וידאו של אירועים רחוקים שצבא ארה"ב משקר לגביהם בבוטות, אירועים נעולים מחוץ לטווח הראייה שסוהרי הכלא משקרים לגביהם בבוטות, ואירועים המתרחשים לאורך תקופות ארוכות - כמו הרס מכוון של האקלים של כדור הארץ.
כשזה מגיע לאותן עוולות שלא ניתן לצלם בווידאו או לתבוע בבית המשפט, לעתים קרובות מדי אנשים לא מצליחים לפעול לחלוטין. זוהי התנהגות מסוכנת ביותר. אנחנו נגררים ביחד במעבר מטוס, ואנחנו לא מצליחים לפעול. מלחמה בין ארה"ב לסעודיה מאיימת על מיליונים ברעב בתימן. בסוריה, ארה"ב מסתכנת בעימות גרעיני עם רוסיה. הפנטגון שוקל לתקוף את צפון קוריאה. תינוק צעד לקראת האטת ההרס אם האקלים של כדור הארץ מתהפך. ריגול ללא צו, כליאה ללא חוק ורצח מל"טים נשיאותי נורמלו.
מה אנחנו יכולים לעשות?
אנחנו יכולים לחנך ולארגן. אנחנו יכולים להתעמת עם חברי קונגרס בזמן שהם בבית. אנחנו יכולים לקבל החלטות מקומיות. אנחנו יכולים להתנתק מעסקים איומים. אנחנו יכולים לבנות בריתות גלובליות. אנחנו יכולים ללכת ולעמוד בדרכם של גירושים, של משלוחי נשק או של שידור "חדשות" של החברה. אנו יכולים לעצור את העוול בכל מקום בו אנו רואים אותו ולדרוש משא ומתן דיפלומטי ופתרון מתעשיות מקומיות גוססות והרג פקידי שירות חוץ כאחד.
אי-ציות אזרחי הוא לא דבר שאנחנו צריכים להימלט ממנו.
ציות אזרחי צריך להחריד אותנו. יש מגיפה.
