מאת Kathy קלי, נובמבר 10, 2017, הפרוגרסיבי.
וילפרד אוון, משורר אנגלי שנהרג בפעולה בדיוק שבוע לפני שביתת-הנשק הסתיימה סוף-סוף במלחמת-העולם הראשונה, כתב על זוועות החיים בחפירות ומלחמה מתמשכת בגז.
רק בסיפור זה, אברהם מסרב להקשיב למלאך שדוחק שהבן יינצל. הזקן "הרג את הבן, ואת מחצית זרע אירופה, בזה אחר זה".
שלושים מיליון חיילים נהרגו או נפצעו ועוד שבעה מיליון נפלו בשבי במלחמת העולם הראשונה. חלק מ- 50 ל- 100 נספו ממגיפת שפעת שנוצרה על ידי המלחמה. "אף פעם לא," כותב הסופר והפעיל דייוויד סוונסון, "היו אנשים עדים לטבח מתועש שכזה, ועשרות אלפים נפלו ביום למקלעים וגז רעיל".
מערב מעומעם ומותש בירך את נובמבר 11, 1918, ביום שבו הגיעה המלחמה לסיומה, כהשלמתה מהאימה.
ב 1938, הקונגרס מוצהר יום שביתת הנשק חג חוקי המוקדש למען השלום בעולם. ב 1954 החג היה שמם ותיקי יום ו morphed לאירוע עבור מנופף דגל מצעדים צבאיים.
עכשיו, חברי הקבוצה ותיקי השלום פועלים ברחבי ארה"ב כדי לשחזר את המטרה המקורית של יום שביתת הנשק. הם משתמשים בו כדי להזדקק לתמיכה פסיכולוגית וחומרית נאותה לותיקים, כדי לעזור להם להתמודד עם הזוועות שהם נאלצו לשאת. מעל הכל, הם פועלים כדי לבטל מלחמות.
השנה ב -9 בנובמבר, בשעה 11 בבוקר, ותיקי השלום פרקים ברחבי ארצות הברית מצלצל פעמונים, נזכר כי דקה 11 כאשר, כמו קורט וונגוט כתב, "מיליונים על מיליוני בני אדם הפסיקו לשחוט אחד את השני".
"האירוע הזה הוא יותר מסתם זיכרון היסטורי", אומר אד פלאהרטי, חבר פרק וותיקים לשלום של איווה. "זה בערך היום, על הצורך הדוחק שלנו להפוך את המומנטום של המלחמה ולקחת את העול המתוק של יצירת שלום בר קיימא".
הוא כותב בשם פרק טום פיין של הקבוצה באולבני, ניו יורק, וג'ון אמידון מסביר שהוותיקים יהיו "הולכים בכוונה" בתהלוכת יום הוותיקים, כי "אנחנו לא צועדים יותר".
ה"זקן" העקשן באופן טרגי בשירו של אוון דחה את התערבותו של המלאך ודחק בו לבחור בחיים על פני המוות. אנחנו לא צריכים להמשיך לעשות את אותה טעות.
יום שביתת הנשק נותן לנו הזדמנות להכיר בחוסר התוחלת האכזר של סכסוך מזוין, בזבזנות ההוצאות הצבאיות שלנו, והאחריות שאנו חולקים כדי לבטל את כל המלחמות.
קאתי קלי מרכזת את הקבוצה קולות לאי-אלימות יצירתית.