ב 2011 דיוויד הוקס חקר את ההשלכות האתיות והמשפטיות של השימוש הגובר במטוסים חמושים ובלתי מאוישים ב"מלחמה נגד הטרור".
השימוש הגובר במהירות בנשק רובוט אווירי במה שמכונה 'מלחמה בטרור' מעלה שאלות אתיות ומשפטיות רבות. מל"טים, הידועים בשפה הצבאית כ'מל"טים' או 'כלי טיס בלתי מאוישים' מגיעים במגוון גדלים, החל ממטוסי מעקב קטנים מאוד, שניתן לשאת אותם בתרמיל של חייל ולהשתמש בהם לאיסוף מודיעין בשדה הקרב, ועד בקנה מידה מלא. גרסאות חמושות שיכולות לשאת מטען נכבד של טילים ופצצות מונחות לייזר.
השימוש במל"ט מהסוג האחרון בעיראק, אפגניסטן, פקיסטן ובמקומות אחרים עורר דאגה רבה, מכיוון שלעתים קרובות הוא כרוך ב"נזק נלווה" ניכר - במילים אחרות, הרג של אזרחים חפים מפשע בקרבת מנהיגי "הטרור" הממוקדים. . החוקיות של השימוש בהם בביצוע מה שהן למעשה הוצאות להורג מחוץ למשפט, מחוץ לכל שדה קרב מוכר, מעוררת גם היא דאגה רצינית.
רקע
מל"טים קיימים לפחות 30 שנה בצורה כזו או אחרת. בתחילה הם שימשו למעקב ואיסוף מודיעין (S&I); מטוסים רגילים יפעלו על פי הנתונים שנאספו כדי לספק מתקפה קטלנית. מל"טים עדיין משמשים בתפקיד זה, אך בעשור האחרון הותקנו בעצמם טילים ופצצות מונחות בנוסף לטכנולוגיית ה-S&I שלהם. גרסאות מתוקנות אלו מכונות לעיתים כ-UCAVs כאשר 'C' מייצג 'Combat'.
ה'הרג' הראשון שהוקלט על ידי UCAV, מזל"ט 'טורף' המופעל על ידי ה-CIA, אירע בתימן בשנת 2002. בתקרית זו הותקף רכב 4×4 שנשא לכאורה מנהיג אל-קאעידה וחמשת מלוויו וכל הנוסעים בו. הושמד.1 לא ידוע אם ממשלת תימן אישרה את ההוצאות להורג אלו מראש.
עניין צבאי עולמי...
כצפוי, צבא ארה"ב הוביל את הפיתוח והשימוש במל"טים, במיוחד לאחר ה-9 בספטמבר, מה שהוביל להסלמה מהירה בייצור ופריסה של מל"טים. נכון לעכשיו יש להם כ-11 מל"טים חמושים מסוג 'Predator' וכ-200 מל"טים מאחיו הגדול 'Reaper' בשירות בתיאטרון המכונה AF-PAK (אפגניסטן-פקיסטן).
חלק מהמל"טים הללו הוחכרו או נמכרו לכוחות בריטניה, גם לשימוש באפגניסטן, שם הם ביצעו לפחות 84 משימות טיסה עד היום. ה-Reaper יכול לשאת 14 טילי 'Hellfire' או תערובת של טילים ופצצות מונחות.
אולי באופן לא מפתיע, ישראל היא גם מפתחת מרכזית של מל"טים, שבהם השתמשה בשטחים פלסטיניים. ישנם מספר מקרים מתועדים2 של הצבא הישראלי השתמש בהם לכאורה כדי לפגוע במנהיגי חמאס, במהלך המתקפה של ישראל על עזה בשנים 2008-9, שהביאה להרבה אבדות קטלניות באזרחים. אחד מההרוגים היה הילד בן ה-10, אמאמין עללו. לדברי ד"ר מאדס גילברט, רופא נורבגי שעבד בבית החולים אל-שיפא בעזה במהלך התקיפה בעזה: "כל לילה הפלסטינים בעזה חיים מחדש את הסיוטים הגרועים ביותר שלהם כשהם שומעים מל"טים; הוא אף פעם לא מפסיק ואתה אף פעם לא בטוח אם זה מזל"ט מעקב או שהוא ישגר מתקפת רקטות. אפילו קולה של עזה מפחיד: קול מזל"טים ישראלים בשמיים".
חברת הנשק הישראלית אלביט מערכות, בקונסורציום עם חברת הנשק הצרפתית Thales זכתה בחוזה לספק לצבא הבריטי מזל"ט מעקב בשם 'Watchkeeper'. זוהי גרסה משופרת של מזל"ט ישראלי קיים, הרמס 450, שכבר נעשה בו שימוש על ידי כוחות בריטניה באפגניסטן. מנוע הוואנקל שלה מיוצר בליצ'פילד, בריטניה על ידי UEL Ltd, חברה בת בבעלות מלאה של אלביט מערכות. אומרים שהשומר מסוגל לזהות עקבות על הקרקע מעל העננים.
למדינות רבות אחרות יש גם תוכניות מזל"ט: לרוסיה, סין ולקונסורציונים שונים של האיחוד האירופי יש מודלים בפיתוח. אפילו לאיראן יש מזל"ט מבצעי, בעוד טורקיה מנהלת משא ומתן עם ישראל להיות הספק שלה.3
כמובן, לבריטניה יש תוכנית נרחבת ועצמאית משלה לפיתוח רחפנים, מתואמת ומובלת על ידי BAE Systems. החשובים שבהם הם ה'טאראניס'4 ו'גמל שלמה'5 מל"טים חמושים שגם אומרים שהם 'אוטונומיים', כלומר מסוגלים להטיס את עצמם, לבחור מטרות ואפילו אולי להשתתף בלחימה מזוינת עם כלי טיס אחרים.
Taranis משתמש בטכנולוגיית 'התגנבות' כדי להימנע מגילוי ונראה כמו גרסה קטנה יותר של מפציץ B2 'התגנבות' האמריקאי. טרניס נחשף, במרחק מה מהציבור, ב-Warton Aerodrome בלנקשייר ביולי 2010. דיווחי טלוויזיה הדגישו את השימוש האזרחי האפשרי בו לעבודה משטרתית. זה נראה קצת יותר מדי בשביל זה, בהתחשב בעובדה שהוא שוקל שמונה טון, יש לו שני מפרצי נשק ועלותו 143 מיליון ליש"ט לפיתוח. ניסויי הטיסה צפויים להתחיל ב-2011.
Mantis קרובה יותר במראה למל"טים חמושים קיימים אך מתקדמת יותר במפרט שלה ומופעלת על ידי שני מנועי רולס רויס מדגם 250 טורבו-פרופ (ראו תמונה). טיסת המבחן הראשונה שלה התקיימה באוקטובר 2009.
כפי שנדון בדוח SGR מאחורי דלתות סגורות, אקדמאים בבריטניה היו מעורבים בפיתוח מל"טים בהובלת BAE באמצעות תוכנית FLAVIIR של 6 מיליון ליש"ט, במימון משותף על ידי BAE ומועצת המחקר למדעי ההנדסה והפיזיקה.6 עשר אוניברסיטאות בבריטניה מעורבות, כולל ליברפול, קיימברידג' ואימפריאל קולג' לונדון.
… והסיבות לכך
לא קשה להסביר את העניין של הצבא במזל"טים. ראשית, מזל"טים זולים יחסית, כל אחד מהם עולה כעשירית מהעלות של מטוס קרב רב-תפקידים קונבנציונלי. והם יכולים להישאר באוויר הרבה יותר זמן מאשר מטוסים רגילים - בדרך כלל למעלה מ-24 שעות. כיום הם 'מוטסים' מרחוק, לעתים קרובות מעמדה במרחק אלפי קילומטרים מאזור הלחימה, באמצעות תקשורת לוויינית. המל"טים המשמשים את ארה"ב ובריטניה ב-AF-PAK נשלטים מקרוואנים בבסיס Creech Airforce במדבר נבאדה. כך הטייסים בטוחים, יכולים למנוע מתח ועייפות, וזולים הרבה יותר לאימון. מכיוון שהמל"טים נושאים מערכות מעקב מרובות חיישנים, ניתן לנטר את זרמי הנתונים המרובים במקביל על ידי צוות מפעילים ולא על ידי טייס בודד. בקיצור, בנסיבות הקשות של המיתון הכלכלי המתמשך, מזל"טים נותנים לך 'באנג גדול יותר עבור הכסף שלך'. לדברי כתב ההגנה של העיתון "טלגרף", שון ריימנט,
מל"טים חמושים הם "צורת הלחימה נטולת הסיכון שיש להמציא", הצהרה שכמובן עוקפת לחלוטין את הסיכונים התמותה של אזרחים חפים מפשע.
מימדים משפטיים ואתיים
היו מספר אתגרים משפטיים לשימוש ברחפנים. האיחוד האמריקאי לחירויות האזרח (ACLU) והמרכז לזכויות חוקתיות (CCR) הגישו תביעה המערערת על חוקיות השימוש בהם מחוץ לאזורים של סכסוך מזוין. לטענתם, למעט נסיבות מוגדרות מאוד, "הרג ממוקד עולה כדי הטלת עונש מוות ללא אישום, משפט או הרשעה", במילים אחרות, היעדר מוחלט של הליך הוגן.7
הכתב המיוחד של האו"ם בנושא הוצאות להורג ללא משפט, סיכום או שרירותי, פיליפ אלסטון, אומר בדוח שלו ממאי 20108 שאפילו בתחום העימות המזוין,
"חוקיותן של פעולות הרג ממוקדות תלויה במידה רבה באמינות המודיעין שעליו היא מבוססת".
הוכח במקרים רבים שזוהי אינטליגנציה לעתים קרובות פגומה. אלסטון גם אומר:
"מחוץ להקשר של סכסוך מזוין השימוש במל"טים להרג ממוקד כמעט אף פעם לא יהיה חוקי", והוסיף כי, "בנוסף, הרג מל"טים של כל אחד מלבד המטרה (בני משפחה או אחרים בסביבה, למשל) יהיה שלילת חיים שרירותית על פי דיני זכויות האדם ועלול לגרום לאחריות המדינה ואחריות פלילית אינדיבידואלית".
אפילו ההערכות השמרניות ביותר מצביעות על כך שלפחות שליש ממקרי המוות שנגרמו כתוצאה מתקיפות רחפנים בתיאטרון הצבאי AF-PAK היו לא-לוחמים. כמה הערכות מעמידות את הפרופורציה הרבה יותר גבוהה. במקרה אחד, נהרגו 50 לא-לוחמים על כל מיליטנט שנרצח לכאורה. השגחה זו מודגשת בגיליון של תדריך עושי השלום9: "ההתרגשות מיכולת ההתמודדות עם מוות בסיכון נמוך של מל"טים בחוגי הגנה, הקשורה לדעה שהתקיפות הן בדיוק ממוקדות ומדויקות, מתעלמת כנראה מהעובדה שלפחות 1/3 מההרוגים הם כנראה אזרחים".
תכונה חשובה נוספת של השימוש במזל"טים היא שנראה שהם מותאמים כמעט לשימוש נגד אנשים מוכי עוני, אשר מסיבות שונות עלולים להתנגד לרצונה של מעצמה מתקדמת טכנולוגית. אנשים כאלה מתוארים באופן שונה כ"טרוריסטים" או "מורדים", אך עשויים להיות פשוט שואפים לשלוט במשאבים ובגורלם הפוליטי שלהם. לרוב תהיה להם יכולת טכנולוגית מתקדמת מוגבלת או לא. קשה לראות שניתן להשתמש במל"טים ביעילות בשטח של מעצמה מתקדמת מבחינה טכנולוגית מכיוון שהם עלולים להיות מופלים על ידי טילים, לוחמים קונבנציונליים, או אפילו מל"טים חמושים אחרים. אפילו טכנולוגיית התגנבות אינה נותנת 100% אי נראות, כפי שהדגימה הפלת מפציץ B2 במהלך הפצצת נאט"ו על סרביה.
סיכום
יש לראות ברחפנים נושא משמעותי מאוד עבור חברי SGR שכן ניתן לפתח אותם רק באמצעות המשאבים הטכנולוגיים המתקדמים, מבוססי המדע, המוצבים לשירות הצבא. לשימושים במזל"טים יש לעתים קרובות חוקיות מפוקפקת מאוד, והאתיקה של אספקת נשק מתקדם וטכנולוגי לשימוש נגד האנשים העניים ביותר על פני כדור הארץ אינה זקוקה להערה.
ד"ר דיוויד הוקס is עמית מחקר בכיר לשם כבוד במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת ליברפול. הוא גם חבר בוועדת התיאום הלאומית של SGR.
