"אין דבר כזה מלחמה צודקת" - בן סלמון, מתנגד למלחמת העולם הראשונה

מאת Kathy Kelly, 10 ביולי 2017, המלחמה היא פשע.

מספר ימים בשבוע, לורי הסברוק מגיעה למקום קולות המשרד כאן בשיקגו. לעתים קרובות היא מורידה את קסדת האופניים שלה, משחררת את רגל המכנסיים שלה, מתייצבת בכיסא משרדי ואז נשענת לאחור כדי לעדכן אותנו בחדשות המשפחה והשכונה. שני בניה הצעירים של לורי הם בני נוער, ומכיוון שהם בני נוער שחורים בשיקגו הם נמצאים בסיכון של תקיפה ורצח רק בגלל היותם גברים שחורים צעירים. ללורי יש אמפתיה עמוקה למשפחות הלכודות באזורי מלחמה. היא גם מאמינה בתוקף בהשתקת כל הרובים.

לאחרונה למדנו על הנחישות יוצאת הדופן שהפגין בן סלמון, סרבן מצפון במלחמת העולם הראשונה שנכנס לכלא במקום להתגייס לצבא האמריקני. סלמון קבור בקבר לא מסומן בבית הקברות הר כרמל, בפאתי שיקגו.

ביוני, 2017, קבוצה קטנה שאורגנה על ידי  "חברים של פרנץ ובן" נאסף ליד קברו של סלמון כדי להנציח את חייו.

מארק סקיבילה קארבר וג'ק גילרוי נסעו לשיקגו ממדינת ניו יורק, כשהם נושאים איתם אייקון בגודל טבעי הנושא את דמותו של סלמון, עומד לבדו במה שנראה כמו חולות מדבר, לבוש במדי בית סוהר שנשאו את מספר הכלא הרשמי שלו. ליד האייקון היה צלב עץ גבוה וחשוף. הכומר ברני סורביל, שארגן את המשמרת בקברו של סלמון, השתיל נר משמר באדמה ליד האייקון. אחייניתו הגדולה של סלמון הגיעה ממואב, יוטה, כדי לייצג את משפחת סלמון. מול הקבוצה שלנו היא אמרה שמשפחתה התפעלה מאוד מהסירוב של סלמון לשתף פעולה במלחמה. היא הודתה שהוא נכלא, איים בהוצאה להורג, נשלח להערכה פסיכיאטרית, נידון ל-25 שנות מאסר, גזר דין שבסופו של דבר הומתק, ולא יכול היה לחזור לביתו בדנוור מחשש שייהרג על ידי אנטגוניסטים. שרלוט מייטס הביעה את נחישותה לנסות ללכת בעקבותיו, מתוך אמונה שלכולנו יש אחריות אישית לא לשתף פעולה עם מלחמות.

ברני סורוויל הזמין כל אחד מהמעגל לצעוד קדימה עם השתקפות. מייק ברמר, נגר שישב שלושה חודשים בכלא בגין התנגדות מצפונית לנשק גרעיני, שלף פיסת נייר מקופלת מכיסו וצעד קדימה לקרוא ממאמר של הכומר ג'ון דייר, שנכתב לפני מספר שנים, שבו מציין יקר שבן סלמון קבע את עמדתו האמיצה לפני שהעולם שמע אי פעם על נלסון מנדלה, מרטין לותר קינג או מוהנדס גנדי. לא היה פועל קתולי, לא פאקס כריסטי ולא ליגת מתנגדים למלחמה שתמכו בו. הוא פעל לבד, ובכל זאת הוא נשאר מחובר לרשת עצומה של אנשים שמזהים את האומץ שלו וימשיכו לספר את סיפורו לדורות הבאים.

אילו חוכמתו ושל מתנגדים רבים בארה"ב הייתה מנצחת, ארה"ב לא הייתה נכנסת למלחמת העולם הראשונה. מלחמה נגד מלחמה, מייקל קזין, השערות לגבי איך WW I הייתי מסתיים אם ארה"ב לא הייתה מתערבת. "ייתכן שהקטל נמשך עוד שנה או שנתיים", כותב קאזין, "עד שאזרחים במדינות הלוחמות, שכבר מחו על הקורבנות האינסופיים הנדרשים, אילצו את מנהיגיהם להגיע להסדר. אם בעלות הברית, בראשות צרפת ובריטניה, לא היו זוכות בניצחון מוחלט, לא היה הסכם שלום ענישה כמו זה שהושלם בוורסאי, לא היו טענות דקירה בגב של גרמנים ממורמרים, ולפיכך גם לא עלייה, ועוד פחות מכך. ניצחון, של היטלר והנאצים. מלחמת העולם הבאה, עם 50 מיליון מקרי המוות שלה, כנראה לא הייתה מתרחשת".

אבל ארה"ב אכן נכנסה למלחמת העולם הראשונה, ומאז כל מלחמה בארה"ב גרמה לעלייה בתרומות משלמי המסים לתחזוקת ה-MIC, המתחם הצבאי-תעשייתי, עם אחיזתה דמוית הלחצים בחינוך הציבור האמריקני ושיווק מלחמות ארה"ב. ההוצאה על מיליטריזם גוברת על ההוצאה החברתית. כאן בשיקגו, שם מספר האנשים שנהרגו באלימות בנשק הוא הגבוה ביותר במדינה, צבא ארה"ב עורך שיעורי ROTC שרושמים 9,000 צעירים בבתי ספר ציבוריים בשיקגו. תארו לעצמכם אילו אנרגיות שוות היו מוקדשות לקידום אמצעים ושיטות של אי-אלימות, יחד עם דרכים לסיים את המלחמה נגד הסביבה ויצירת מקומות עבודה "ירוקים" בקרב הדורות הצעירים ביותר של שיקגו.

אם נוכל לחלוק את הסלידה של לורי מול הנשק ואי השוויון, דמיינו את התוצאות האפשריות. לעולם לא נסבול משלוח ארה"ב של נשק לבני מלכות סעודים עשירים שמשתמשים בתחמושת מונחית לייזר וטילי פטריוט שנרכשו לאחרונה כדי להרוס את התשתית ואת אזרחי תימן. על סף רעב ומושפעים מהתפשטות מדאיגה של כולרה, תימנים סובלים גם מתקיפות אוויריות סעודיות שהרסו כבישים, בתי חולים ותשתיות ביוב ותברואה חיוניות. 20 מיליון בני אדם (באזורים שנפגעו זה מכבר מהמשחקיות האמריקנית), לא היו צפויים למות השנה מרעב מונע מעימותים, בשקט תקשורתי כמעט מוחלט. רק ארבע מדינות, סומלילנד, דרום סודן, ניגריה ותימן צפויות לאבד לחלוטין שליש ממספר האנשים שמתו במהלך מלחמת העולם השנייה. שום דבר מזה לא יהיה אירוע נורמלי בעולמנו. במקום זאת, אולי מנהיגים דתיים יזכירו לנו במרץ את ההקרבה של בן סלמון; במקום להשתתף בתערוכת האוויר והמים השנתית, (מופע תיאטרלי של כוח צבאי ארה"ב שמגלה כמיליון "מעריצים"), תושבי שיקגו היו עולים לרגל לבית הקברות שבו קבור בן.

בשלב זה, בית הקברות הר הכרמל ידוע כמקום קבורתו של אל קפונה.

הקבוצה הקטנה בקבר כללה אישה מקוד פינק, כומר ישועי שזה עתה הוסמך, כמה פועלים קתולים, כמה זוגות שהיו דתיים קתולים ומעולם לא הפסיקו לשרת אחרים ולעודד צדק חברתי, חמישה אנשים ששירתו רבים. חודשי מאסר על התנגדותם המצפונית למלחמה, ושלושה אנשי עסקים באזור שיקגו. אנו מצפים להתכנסויות, בשיקגו ובמקומות אחרים, של אנשים שייענו לקריאת הארגון של אלה שחגגו, ב-7 ביולי^th, כאשר נציגי 122 מדינות ניהלו משא ומתן והעבירו איסור של האו"ם על נשק גרעיני. אירוע זה קרה בזמן שאלי מלחמה עם כלי נשק נוראיים שלטו בכינוס ה-G20 בהמבורג, גרמניה.

לורי רואה בעיני רוחה לבנות קשרים יצירתיים ושלווים בין צעירי שיקגו לעמיתיהם באפגניסטן, תימן, עזה, עיראק וארצות אחרות. בן סלמון מנחה את העשייה שלנו. אנו מקווים לבקר שוב באתר הקבר של סלמון ביום שביתת הנשק, 11 בנובמבר, כאשר חברינו מתכננים להקים סמן קטן הנושא את הכתובת הזו:

"אין דבר כזה מלחמה צודקת."

בן ג'יי סלמון

1. 15 באוקטובר 1888 - 15 בפברואר 1932

לא תרצח

הכיתוב: בן סלמון, פטרון סרבני המצפון, באדיבות האב וויליאם הארט מק'ניקולס, www.frbillmcnichols-sacredimages.com

קאתי קלי (kathy@vcnv.org) מתאם קולות לאי-אלימות יצירתית, www.vcnv.org