אפגניסטן: 19 שנות מלחמה

מאת מאיה אוונס, 12 באוקטובר 2020

מ קולות לאי-אלימות יצירתית

המלחמה הנתמכת על ידי נאט"ו וארה"ב באפגניסטן הושקה 7^th באוקטובר 2001, חודש בלבד אחרי ה- 9 בספטמבר, במה שהכי חשבה תהיה מלחמת ברקים ואבן דרך למוקד האמיתי, המזרח התיכון. 11 שנה לאחר מכן וארה"ב עדיין מנסה לחלץ את עצמה מהמלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה, לאחר שנכשלה בשתי משלוש מטרותיה המקוריות: להפיל את הטאליבן ולשחרר נשים אפגניות. אולי היעד היחיד שהתקיים בביטחון היה התנקשות באוסאמה בן לאדן בשנת 19, שלמעשה הסתתר בפקיסטן. העלות הכוללת של המלחמה הייתה מעל 2 חיי אפגניסטן ו -2012 הרוגים של נאט"ו וארה"ב. מחושב שארה"ב הוציאה עד כה 822 $ מיליארד על המלחמה. אמנם לא קיים חישוב עדכני עבור בריטניה, אך בשנת 2013 הוא חשב שהיה כך 37 מיליארד ליש"ט.

שיחות שלום בין הטליבאן, מוג'אהדין, ממשלת אפגניסטן וארה"ב התפתחו אט אט בשנתיים האחרונות. השיחות התרחשו בעיקר בעיר דוחה, קטאר, והיו בעיקר מנהיגים גברים מבוגרים שניסו להרוג אחד את השני במשך 2 השנים האחרונות. לטליבאן כמעט בוודאות על העליונה, כמו אחרי 30 שנים של נלחם 40 מהאומות העשירות ביותר על הפלנטה, הם עכשיו שולטים ב לפחות שני שלישים מאוכלוסיית המדינה, טוענים שיש להם אספקה ​​אינסופית של מחבלים מתאבדים, ולאחרונה הצליחו להשיג עסקה שנויה במחלוקת עם ארה"ב לשחרור 5,000 אסירי טליבאן. לאורך כל הדרך הטליבאן היו בטוחים במשחק הארוך למרות ההבטחה הראשונית של ארה"ב בשנת 2001 להביס את הטאליבן.

מרבית האפגנים הרגילים לא תולים תקווה מועטה לשיחות השלום, ומאשימים את המשא ומתן בהפרעה. תושב קאבול נעימה בן ה -21 אומר: "המשא ומתן הוא רק הצגה. אפגנים יודעים שאותם אנשים היו מעורבים במלחמה כבר עשרות שנים, שהם עושים עכשיו רק עסקאות כדי לתת את אפגניסטן. מה שארה"ב אומרת רשמית ומה נעשה שונה. אם הם רוצים לנהל מלחמה אז הם יעשו, הם בשליטה והם לא עוסקים בהבאת שלום. "

אימשה בן 20, גם הוא גר בקאבול, ציין: "אני לא חושב שהמשא ומתן נועד לשלום. היו לנו אותם בעבר והם לא מובילים לשלום. סימן אחד הוא שכאשר מתנהל משא ומתן אנשים עדיין נהרגים. אם הם רציניים בנוגע לשלום, עליהם להפסיק את ההרג. "

קבוצות חברה אזרחית וצעירים לא הוזמנו לסבבי השיחות השונים בדוחא, ורק בהזדמנות אחת היה משלחת נשים הוזמנו לטעון את טענתם לשמירה על הזכויות שנצברו קשה שנצברו ב -19 השנים האחרונות. למרות ש שחרור נשים היה אחד משלושת ההצדקות העיקריות שניתנו על ידי ארה"ב ונאט"ו בעת הפלישה לאפגניסטן בשנת 2001, היא אינה אחת מבעיות המשא ומתן המרכזיות להסכם השלום, במקום החששות העיקריים הם סביב הטליבאן שמעולם לא מארח שוב את אל-קאעידה, הפסקת אש, והסכם בין הטליבאן לממשלת אפגניסטן לחלוק את השלטון. ישנה גם השאלה האם הטליבאן שנכח בשיחות השלום בדוחא מייצג את כל השברים השונים של הטליבאן הן ברחבי אפגניסטן והן בפקיסטן - אפגנים רבים מציינים כי אין להם את הסמכות של כל הפילוגים, ועל בסיס זה, השיחות אינן לגיטימיות באופן אוטומטי.

עד כה הסכימו הטליבאן לשוחח עם ממשלת אפגניסטן, אינדיקציה מבטיחה במקצת, שכן בעבר טליבאן סירבו לקבל את הלגיטימיות של ממשלת אפגניסטן שהייתה בעיניהם ממשלת הבובות הבלתי לגיטימית של ארה"ב. כמו כן, הפסקת אש היא אחד התנאים המוקדמים להסכם השלום, למרבה הצער לא הייתה הפסקת אש כזו במהלך השיחות עם התקפות על אזרחים ומבנים אזרחיים שהיו תופעות כמעט יומיומיות.

הנשיא טראמפ הבהיר כי הוא רוצה להרחיק את חיילי ארה"ב מאפגניסטן, אם כי סביר להניח כי ארה"ב תרצה לשמור על דריסת רגל במדינה בדרך של בסיסים צבאיים אמריקניים, וזכויות הכרייה נפתחות בפני תאגידים אמריקאים, כ נדונו על ידי הנשיא טראמפ וג'אני בספטמבר 2017; באותה נקודה, תיאר טראמפ חוזים בארה"ב כתשלום בגין הקמת ממשלת גאני. משאבי אפגניסטן הופכים אותה לפוטנציאלית לאחד מאזורי הכרייה העשירים ביותר בעולם. הערכה של מחקר משותף של הפנטגון ושל הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית בשנת 2011 טריליון דולר מינרלים שלא נוצלו כולל זהב, נחושת, אורניום, קובלט ואבץ. כנראה שלא במקרה שליח השלום המיוחד בארה"ב בשיחות הוא זלמאי חלילזאד, יועץ לשעבר של תאגיד RAND, שם ייעץ לגבי צינור הגז הטרנס-אפגניסטי.

למרות שטראמפ רוצה לצמצם את 12,000 חיילי ארה"ב הנותרים ל -4,000 עד סוף השנה, אין זה סביר שארה"ב תפרוש מחמשת בסיסי הצבא הנותרים שלהם שעדיין מעוגנים במדינה; היתרון בכך שיש דריסת רגל במדינה העולה על יריבתה העיקרית בסין יהיה כמעט בלתי אפשרי לוותר. מקטע המיקוח העיקרי של ארה"ב הוא האיום להסיג את הסיוע, כמו גם הפוטנציאל להטיל פצצות - טראמפ כבר הראה נכונות להיכנס קשה ומהיר, והפיל 'אם כל הפצצות' בנאנגהאר בשנת 2017, הפצצה הגדולה ביותר שאינה גרעינית שהוטלה אי פעם על אומה. מבחינת טראמפ, פצצה גדולה אחת או הפצצת אוויר אינטנסיבית על השטיח תהיה דרך הפעולה האפשרית שלו אם השיחות לא יצליחו ללכת בדרכו, טקטיקה שתגביר גם את הקמפיין הנשיאותי שלו שנלחם בקווי "מלחמה תרבותית". , מקציף גזענות מהולה בלאומיות לבנה.

למרות קריאת האו"ם להפסקת אש בינלאומית במהלך נעילת קוביד 19, נמשכה הלחימה באפגניסטן. ידוע כי המחלה נדבקה עד היום 39,693 ו אנשים שנהרגו 1,472 מאז המקרה הראשון שאושר ב- 27^th פברואר. ארבעה עשורים של סכסוך פגעו בשירותי בריאות בקושי, והותירו את הוותיק פגיע במיוחד למחלה. לאחר שהנגיף הופיע לראשונה באפגניסטן, הטליבאן פרסם הצהרה לפיה הם רואים במחלה גם עונש אלוהי על מעשים אנושיים וגם מבחן אלוהי לסבלנות אנושית.

עם 4 מיליון אנשים עקורים מבפנים, לקוביד 19 ללא ספק תהיה השפעה הרסנית במיוחד על הפליטים. תנאי מחיה קשים במחנות הופכים כמעט בלתי אפשרי לאנשים עקורים מבפנים להגן על עצמם, תוך התרחקות חברתית לא מעשית בבקתת חדר אחד, בדרך כלל ביתם של לפחות 8 אנשים, ושטיפת ידיים מהווה אתגר עצום. מי שתייה ואוכל הם במחסור מועט.

על פי UNHCR ישנם 2.5 מיליון פליטים רשומים מאפגניסטן ברחבי העולם, מה שהופך אותם לאוכלוסייה השנייה בגודלה של עקרים עקורים בעולם, אולם זו המדיניות הרשמית של מדינות האיחוד הרבות רבות (כולל בריטניה) לגרש בכוח את האפגנים חזרה לקאבול, ידיעה מלאה כי אפגניסטן סווגה כ"מדינה הכי פחות שלווה בעולם ". בשנים האחרונות הגירושים בכוח ממדינות האיחוד האירופי שילשו את עצמם תחת הגבול "דרך משותפת קדימה" מְדִינִיוּת. על פי מסמכים שהודלפו, האיחוד האירופי היה מודע לחלוטין לסכנות עבור מבקשי המקלט האפגניים. בשנת 2018 תיעדה UNAMA את מקרי מוות אזרחיים הגבוהים ביותר שנרשמו אי פעם שכללו 11,000 נפגעים, 3,804 הרוגים ו -7,189 פצועים. ממשלת אפגניסטן הסכימה עם האיחוד האירופי לקבל מגורשים מחשש שחוסר שיתוף פעולה יביא לקיצוץ הסיוע.

סוף שבוע זה הוא חלק מפעולה לאומית לציון סולידריות עם פליטים ומהגרים העומדים כעת בפני סביבה עוינת של מדיניות וטיפול בריטי קשים. זה מגיע בתוך כמה ימים אחרי שלנו שר הפנים פרטי פאטל לאחר שהציענו להשליך פליטים ומהגרים ללא תעודה המנסים לחצות את הערוץ באי העלייה, לכלוא אנשים על מעבורות שאינן בשימוש, לבנות "גדרות ימיות" ברחבי הערוץ ולפרוס תותחי מים כדי לייצר גלים עצומים בכדי לשטוף את סירותיהם. בריטניה התחייבה בלב שלם למלחמה באפגניסטן בשנת 2001, ועכשיו היא מתחמקת מאחריותה הבינלאומית להגן על אנשים שנמלטים על נפשם. במקום זאת, על בריטניה להודות באחריות לתנאים המאלצים אנשים לעקור עקירה ולשלם פיצויים על הסבל שגרמה מלחמתו.

מאיה אוונס מרכזת קולות למען אי-אלימות יצירתית, בריטניה.