מאת דוד סוונסון
אני חושב שחייבים להיות לנו איזה פרס. זוהי המלחמה ה-50,000 ברציפות שהפרה את "חוקי המלחמה".
התיעוד מגיע מ ארגון Human Rights Watch אשר מדווח כי ב-31 באוגוסט האחרון תקיפות אוויריות של ארה"ב ועיראק "הרחיקו את כוחות דאעש מהעיירה" אמרלי. אין ספק שאנשים רבים מתו ונפגעו ועברו טראומה (הידועה גם כאימה) על ידי אותם "תקיפות אוויריות", אבל זה רק חלק ממלחמה, שלא יהיה זה מוסרי עבור ארגון Human Rights Watch להטיל ספק.
מה שמדאיג את Human Rights Watch הוא מה שהתחיל ב-1 בספטמבר. כ-6,000 לוחמים למען ממשלת עיראק ומיליציות שונות נכנסו למקום, עם הנשק האמריקני שלהם. הם הרסו כפרים. הם הרסו בתים, בתי עסק, מסגדים ומבני ציבור. הם בזזו. הם נשרפו. הם חטפו. למעשה הם התנהגו בדיוק כפי שחיילים שלימדו לשנוא ולרצוח קבוצות מסוימות של אנשים התנהגו ב-49,999 המלחמות הקודמות המתועדות. "הפעולות הפרו את חוקי המלחמה", אומר ארגון Human Rights Watch.
ארגון Human Rights Watch ממליץ לעיראק לפרק את המיליציות ולטפל בפליטים שנמלטו מחמתם, תוך מתן "דין וחשבון" על האחראים להפרות המתועדות של "חוקי המלחמה". ארגון Human Rights Watch רוצה שארצות הברית תקבע "מדדי רפורמה". האפשרות להפסיק את ההשתתפות במלחמה, ליצור אמברגו נשק, לשאת ולתת על הפסקת אש, ולהפנות את כל האנרגיה לסיוע והשבת לא עולה.
"חוקי המלחמה" אינם חוקי הפיזיקה. אילו היו, חוק המלחמה הראשון היה:
אנשים שקיבלו הוראה לרצוח יעסקו גם בפשעים פחותים.
חוקי מלחמה, בניגוד לחוקי הפיזיקה, הם פשוט לא סוג כזה של התבוננות במשהו שקורה תמיד. להיפך, הם חוקים שתמיד מפרים אותם. ארגון Human Rights Watch מסביר:
"המשפט ההומניטארי הבינלאומי, דיני המלחמה, שולטים בלחימה בסכסוכים מזוינים לא-בינלאומיים כמו זה שבין כוחות ממשלת עיראק, מיליציות הנתמכות על ידי הממשלה וקבוצות חמושות של האופוזיציה. חוקי המלחמה המסדירים את שיטות ואמצעי הלחימה בסכסוכים מזוינים לא-בינלאומיים מצויים בעיקר בתקנות האג משנת 1907 ובפרוטוקול הנוסף הראשון משנת 1977 לאמנות ז'נבה (פרוטוקול I). . . . מרכזי בדיני המלחמה הוא עקרון ההבחנה, המחייב את הצדדים לסכסוך להבחין בכל עת בין לוחמים לאזרחים. . . . בעוד שכוחות ממשלת עיראק אולי השמידו רכוש מסיבות צבאיות במקרים מסוימים, ארגון Human Rights Watch מצא כי נראה שההרס בקנה מידה גדול של רכוש על ידי מיליציות פרו-ממשלתיות במקרים המפורטים בדו"ח זה מפר את החוק הבינלאומי. . . . במקרים שפורטו לעיל, נראה היה שמיליציות השמידו רכוש לאחר שהסתיימו הלחימה באזור וכאשר לוחמים מדאעש נמלטו מהאזור. לפיכך עולה כי הצדקה שלהם לתקיפות הייתה אולי מסיבות ענישה; או על מנת למנוע מתושבים סונים לחזור לאזורים מהם נמלטו".
אז, בפעם הבאה שאתה רוצח מספר גדול של סונים, ואלה שהוגדרו כלוחמים עזבו, בבקשה תתחיל להתנהג בצורה הגונה לכל האחרים. אל תענה מישהו שפצעת בזמן שניסית לרצוח אותם. אל תהרוס בתים של אנשים עם מחשבות על עונש או שינוי דמוגרפי בראשך, אלא תחשוב על יעדים צבאיים תוך כדי שריפת בתים, ותחזור מהר ככל האפשר למאמצים המקובלים והחוקיים להרוג לוחמים, במיוחד בכל פעם שאפשר עם פצצות ממטוסים שלהם. טייסים קיבלו הוראה קפדנית להתכוון רק להרוג לוחמים והמפקד העליון שלהם מגדיר "לוחם" בתור זכר בגיל צבא.
